(שכל אחד ינחש את השאלה)... תשובה: המאמן הזה מצוין. פרשני ספורט מפרגנים לו. בכל העולם מעריכים אותו. כל שנה בזמן הפגרה, הוא מוזמן לתת הרצאות בסמינרים למאמני כדורגל באירופה.
שאלה שנייה: אם כך, איך אתה מסביר את העובדה, שלפני שנה הוא קיבל קבוצה שסיימה במקום השני, והוריד אותה ליגה? ולפני שנתיים הוא הוריד ליגה קבוצה שזכתה באליפות? תשובה: הוא מאמן נהדר, אמאמא - לא יודע להביא נקודות.
לא יעזור כלום: אהרן ברק הוריד את ביהמ"ש העליון שתי ליגות. תחת הנהגתו, רמת האמון בביהמ"ש העליון, צנחה צניחה חופשית. זאת האמת ואין בלתה! ועוד לפני שחלק מכם אומרים לי "של נעליך", אני מודיע: ברגע כתיבת שורות אלה, אני יחף.
אל יקל הדבר בעינכם: המיקום הנמוך של ביהמ"ש העליון בסקרי האמינות הוא תוצאה של "עבודה קשה". זה לא קרה ביום אחד. פסיקות שתכליתן להציג אותנו "יפים" - בזמן שאנחנו נלחמים על קיומנו, מסגירות הרכב שופטים בלתי מאוזן. צריך לומר בבהירות: ביהמ"ש העליון הפריע ומפריע לצה"ל להילחם בטרור. זה לא (רק) אני אומר - זה אמר רבין. אי אפשר לפרש אחרת את אמירתו: "בלי בג"צ ובלי בצלם".
ההיסטריה של אהרן ברק מול משוב השופטים, מוכיחה קוקטייל משונה של יהירות וחוסר ביטחון. בתקופתו, הנפוטיזם שבר שיאים. יותר מדי פעמים שמעו צרכני התקשורת בישראל את נוסחת הכניסה: "חבר מביא חבר". העובדה שהמוסד שאמור להיות עמוד האש המוסרי במדינה, מחלק ג'ובים למקורבים, מוכיחה שיש משהו ממגנט במוסר של מרכז הליכוד (בתקופת עמרי).
נעילת הדלת מול אנשי איכות, גם היא מקוממת. הנימוק ששמענו מפי כבוד הנשיא ברק לפסילתה של פרופ' רות גביזון, הוא שערורייתי. "יש לה אג'נדה" הוא הסביר. למה, לו אין? לכל האחרים אין? אילו היה מנמק את סירובו בעובדה שהיא מעדיפה לראות בטלוויזיה משחק כדורסל מאשר להסתרק מול עץ אבוקדו, זה היה נשמע פחות פתטי.
אנחנו גם סולדים מחוסר השקיפות. באמריקה, שופט המועמד לכהונה הרמה בביהמ"ש העליון, נדרש להשיב על מאות שאלות, מול מצלמות הטלוויזיה. הציבור שומע, רואה ומתרשם. אצלנו הכול בשו-שו. אין אפילו פרוטוקולים, וזה מוכיח שאהרן ברק וחבריו, לא ממש גאים בדרך שבה הם כופים עלינו שופטים.
שמענו אינספור פעמים, את הפרשן משה נגבי מצטט את האגדה המשפטית, השופט האמריקני לואיס דמביץ ברנדייס לאמור: "חומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש". אנחנו רוצים לראות בטלוויזיה בשידור חי את הישיבות של הוועדה לבחירת השופטים. מעניין אותנו לשמוע את המועמדים מתראיינים שתי וערב. אין לי ספק: שקיפות מלאה היתה "מסדרת" לנו הרכב הרבה יותר מאוזן, ויותר אמין.
אני בז לחנפנים שמתקוטטים על הזכות להתפלש בעפר רגליו. לא מתרגש מאלה הבטוחים שאם ירעיפו עליו שבחים דביקים, אולי, קצת ממה שהם אומרים עליו, ידבק בהם. במיוחד טומי לפיד, האיש שהכתים את ביהמ"ש העליון במינויה של עדנה ארבל. סלידתו מנישוק זקנים, לא ממש מפריעה לו לנשק (במובן המטפורי) את הנעליים של אהרן ברק.
הטעות האיומה של הנשיא היוצא היתה האדישות שלו לנוכח הירידה באמון הציבור. בימ"ש עליון שהציבור לא מאמין לו, הוא פיקציה מוסרית כפייתית. לפי הסקרים, אילו ניתנה לציבור הזכות לבחור - אהרן ברק היה נבעט לחברים שלו באוניברסיטת "יל".
ועל כל אלה (ועוד) צריך להוסיף, את התמיכה של ביהמ"ש העליון ברמיסת הדמוקרטיה ע"י דיקטטור מושחת. אהרן ברק ראה איך שרון מרוקן את הפתק של אזרחים בעלי השקפה ימנית, מתכולתו המדינית - ומחא כפיים.
כמה סמלי הוא, שבזמן טקס חילופי המשמרת בנשיאות ביהמ"ש העליון, יעדר נשיא המדינה. הוא יהיה מן הסתם מרותק לטלוויזיה, כדי לראות בחדשות עוד ועוד כתבות על ראש ממשלה שמעלליו מאיימים להטביע באוקיאנוס עבודה, את מוסד מבקר המדינה.
פני הדור כפני הכלבים...