תקציב החינוך – בגידת השרה ופשיטת רגל מוסרית ככל שחולף הזמן מתחילה להתבהר האמת שניסו להסתיר פקידי האוצר בקשר לתקציב 2007 בכלל ובקשר להגדלת תקציב החינוך בפרט. למעשה הגדלת תקציב החינוך ב- 660 מיליון שקל מתבררת כהגדלת התקציב ב- 30 מיליון שקל. רובה הגדול של התוספת מסתכמת בתרומות של 340 מיליון שקל והעברה מתקציב החינוך בסך של 120 מיליון שקל, ובנוסף יש גם הוספה של 200 מיליון שקל מתקציב המדינה וקיצוץ של 170 מיליון שקל מבסיס התקציב. מזה מתלהבת שרת החינוך, מה תהיה תגובתה אם יוסיפו לתקציב החינוך 50 מיליון שקל? אלוהים יודע.
הצגה של תרומות כחלק מהתקציב היא במקרה הטוב אמירת חצי אמת, שגרועה משקר, ובמקרה הפחות טוב זו רמאות לשמה. מה אומר כל זה מבחינה מקצועית על פקידי האוצר והשרים שתומכים ומאשרים את תוכניות האחיתופל הללו? אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים! מדובר למעשה על חבורת מושחתים ורמאים שהשתלטה על משרד האוצר והכנסת, עושה בכספי משלם המיסים כבתוך שלה על גב הציבור כולו, על-מנת למצוא חן בעיני כמה מיליארדרים ולעשות בהמשך הדרך לביתם. הקשר של ההון לשלטון והשחתת המידות השלטוניות והמוסריות שכרוכה בכך מתחיל במשרד האוצר, מטופח על ידו יום יום וזוחל לו לאיטו אל מעבר לכביש לבניין הכנסת, ומשתרש בו לבטחה כגידול סרטני.
חוץ מזה, הנה הצעה מעניינת לשרת החינוך, שאי אפשר לסרב לה: על משרד החינוך לפתוח לאלתר השתלמות מורים כשליחים דרבנן עבור גיוס תרומות. אולי כדאי שהשרה הנכבדה באמת תחשוב בכובד ראש לחייב את המורים לגייס תרומות עבור מערכת החינוך. אפשר אולי שהמורים ילבשו לראשם שק ואפר כבימים עברו, ויצאו למשא תרומות ברחבי תבל. יחידות צבאיות, כפי שכבר הורגלנו, הרי עושות זאת. היצירתיות בגיוס תרומות תהיה לדעתי אז המדד להצלחה ובא לציון גואל.
ראש הממשלה, במטרה לכסות על מחדליו בלבנון ועל פרשיות הפלילים של ההון שלטון שלו, משתמש כרגיל בשרת החינוך, כדי להציגו כביכול כנלחם את מלחמתם של העשוקים והחלשים: "איננו יכולים להמשיך עם המצוקה החברתית מבלי לנסות ולתת תשובה הולמת רצינית שתביא לצמצום הפערים שהתרחבו בשנים האחרונות. התקציב נותן, בפעם הראשונה מזה שנים, התחלה של מענה רציני להתמודדות עם הבעיות החברתיות שלנו". ממש צ'ה גווארה, לא פחות ולא יותר.
כרגיל אצל ראש הממשלה הדיבורים הם הצד החזק אצלו, רק לפני חודש וחצי אמר אותו עילוי כלכלי חברתי ומדיני ביטחוני: "מדינת ישראל מצליחה במערכה הזאת, וזוכה להישגים מרשימים מאין כמוהם אולי חסרי תקדים. יכולתי לומר אבל אינני מתכוון לומר שאילו המערכה הצבאית היתה מסתיימת היום, גם היום כבר אפשר לומר בוודאות שפני המזרח התיכון השתנו בעקבות ההישג הגדול של מדינת ישראל, של צבא ישראל ושל עם ישראל". דבריו אתמול מדויקים באותה מידה כמו דבריו ב- 1.8.2006.
בנוסף, כמה לא מפתיע, מתברר גם שברשות המס היו די מרוצים מעיתויה של המלחמה, העומד בראש רשות המס צוטט כאומר: "מבחינה כלכלית גרידא, עיתוי המלחמה האחרונה היה אידיאלי", מצבו הטוב של המשק לפני המלחמה אפשר לסיים אותה עם פגיעה כלכלית שניתן יהיה להתאושש ממנה במהירות". בעיתון אחר הציטוט היה: "מבחינה כלכלית, אם היינו צריכים לבחור את היום שבו היינו צריכים לצאת למלחמה לא היינו מוצאים יום טוב יותר. את שמונת החודשים הראשונים של 2006 סיימנו עם גבייה הגבוהה ב- 6 מיליארד וחצי שקל מיעד ההכנסות, שהגיע ל- 168 מיליארד שקל, וזאת ללא עסקת באפט שתרמה לגבייה 3.75 מיליארד שקל".
ובכן, עשירי המשק לא צריכים לדאוג יותר מדי, התקציב יקוצץ, ליטרת המיליארדים שלהם תמשיך להיכנס לחשבונותיהם בזמן ועניי החברה, החלשים והמסכנים ייזרקו לכלבים, הרי את מי מעניינים זוטות כאלה. ובנוסף, ממש כבונוס, הצבא והכלכלה מסכימים גם כן. מה צריך יותר מזה! ממש ימות המשיח הגיעו!
תקציב 2007 – היה קיצוץ או לא היה קיצוץ חוץ מזה, דיווחו העיתונים לא מזמן על ישיבת הממשלה, בה הוחלט על תקציב המדינה ל- 2007. נאמנים לדיווחים ולקו שמנחה את מדיניות העועווים של האוצר. אי אפשר היה להבין כלום ובהתחלה מרוב הסתירות התבלבלתי.
ובכן כדברי המשפט האלמותי של הגשש: "מה היה לנו שם"? האם אכן הוספו לתקציב 800 מיליון (לפי דברי הממונה על התקציבים של הכת) או מיליארד וקצת (לפי הכתבה בביטאונה המדעי הרשמי של הכת בישראל בהארץ)?
לגבי משמעותו האמיתית של הגדלת תקציב החינוך עמדנו למעלה. חוץ מזה, בהצעת התקציב יש קיצוץ של 3.85 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים השונים, כדי לממן חלק מההגדלה בתקציב הביטחון. אז כאשר מדברים על תוספת תקציב האם זוהי למעשה תוספת לאחר הקיצוץ או תוספת בהשוואה לשנה שעברה? אם זו תוספת לאחר הקיצוץ אזי הופחת הקיצוץ ולא הוגדל התקציב.
נשאלת גם השאלה, כיצד ממנים את הגדלת התקציב? קיצוץ של 150 מיליון שקל בתקציב המדען הראשי והיתר מהרזרבה. אם נדע כמה רזרבה נשארה, וגם כאן בהתאם לאותה המדיניות, שום דבר לא ברור, נדע כמה לירות עוד נשארו בקופה, כדי שאפשר יהיה לחלק את השלל לחברי וחברות הכנסת ולעשירי המשק. במצב הנוכחי הגביר – הפריץ - מהאוצר מסתובב ובכיסו סוכריות וממתקים, שעבר עליהן התוקף, וקצת אבנים שנפלו לפחית של צבע, שבהן הוא מסנוור את עיני הילידים, שאינם יכולים אלא להודות לו על טוב לבו.
אולם הבעיה האמיתית בקבלת ההחלטות בנוגע לתקציב המדינה היא, שברגע שהתקציב גובש הוא משמש כבסיס לדיון, ולמעשה אי אפשר לשנות אותו. זהו מצב אנטי דמוקרטי בעליל שאינו קיים באף דמוקרטיה בעולם המערבי החופשי. מדובר על התערבות בוטה וברגל גסה של הפקידים בעבודתה הפרלמנטרית של הכנסת ושל נבחרי הציבור. אז אמרו שאנחנו מדינה דמוקרטית! אז מה?
לאחר קריאה חוזרת ונשנית, מתבהרת המדיניות והופכת לברורה וחדה כתער: גם במצב אידיאלי התקציב יוגדל רק בקצב גידול האוכלוסיה, 1.7%, כך שההוצאה לנפש לא עומדת לגדול משמעותית בלי קשר לצמיחה הכלכלית.
האוצר בא מוכן לדיון התקציב, כשברשותו רזרבות וגן חיות שלם, מה שנותן לשרים הרגשה שהם משפיעים (כדאי לשים לב שאף אחד לא דרש לבטל את הפחתת קצבאות הביטוח הלאומי). השרים, גם החברתיים, משחקים מצידם את המשחק ומצהירים על ההצלחה האדירה שלהם בדיונים עם האוצר.
על האושר הבלתי נגמר של שרת החינוך מהגדלת התקציב היה אפשר לשמוע ברדיו. האמת שעומדת מאחורי הגדלה זו היא כבר דבר אחר, כפי שיכולנו להיווכח בתחילת הכתבה (למי שמעוניין/ת גם לבחון את מצבה היחסי של מערכת החינוך בישראל להלן הקישור לתמצית הדוח של ה- OECD, 61 עמודים). כולם מרוצים ומצבם של אזרחים רבים בישראל ממשיך להתדרדר.
בישיבתה האחרונה של ועדת הכספים (נכחו חמישה חברי כנסת) בנושא דוח העוני אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי: "מספר העניים בישראל צפוי לגדול ב- 2007. העשירים יתעשרו בזכות המשך הרפורמה במס ואילו מצב העניים יוחרף בשל הכוונה להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי ושכר המינימום". אבל זה לא ממש מעניין את שרינו הנכבדים הם הרי עוסקים בענייני המשרדים שלהם ולא במצבה של החברה בישראל, ובעיקר כמו פקידי האוצר הם עושים לביתם!