לעניין הוראות הרפורמה - במסגרת תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין (בתוקף מ - 7.11.01) נקבעו מספר הוראות שנועדו לתמרץ את השוק לפעילות כלכלית במקרקעין. חלקן של ההוראות היו הנחות זמניות ספציפיות במס (ואלה הסתיימו בסוף 2003), וחלקן היו הסדרים שונים, שנועדו לייעל את ביצוע העסקות ולתקן עיוותים במשך שנים. בין הוראות אלה:
דחיית תשלום וחישוב מס בעסקות קומבינציה מסוימות:
א. הענקת אופציה ללא חיוב במס שבח:
ב. חילוף זכויות במקרקעין;
ג. הקלות על עסקות פינוי בינוי;
ד. הטבות מס לגבי בניינים חדשים להשכרה.
הוראות אלה נקבעו אף הן כהוראות זמניות, על-מנת לבחון את השלכתן על גביית המס ואופן יישומן בפועל. דא עקא, הוראות אלה, שתחולתן הסתיימה ב- 31.12.03 הוארכו רק באפריל 2005 (בתיקון 55) - לאחר סחבת ארוכה. ההארכה בוצעה אומנם באופן רטרואקטיבי, אך חוסר הוודאות שנוצר עד ההארכה נתן את אותותיו ותרם אף הוא לפגיעה בביצוע עסקות מקרקעין והקפאת מהלכים במשך כשנה וחצי.
אם לא די בכך, גם כאשר בוצעה סופסוף ההארכה, היא הוחלה רק עד סוף 2006. מדוע? האם לא די היה בניסיון החיובי שנצבר מקיומן של הוראות אלו במשך למעלה משלוש שנים קודם לתיקון 55? הארכת ההוראות עד לתום 2006 גורמת לכך שלא ניתן די זמן לעסקות חדשות שיתבססו עליהן. כשלים אלו שיוצרים חוסר ודאות בשוק מדירים רגלי אנשי העסקים מהוראות אלו ויישומן. אומנם יש הוראות דוגמת פינוי בינוי הזוכות לעדנה, אך גם אלו דורשות הוראות קבע ולא הוראות זמניות. נקווה כי הפעם, עם הקרבה לתום שנת 2006, יאריך המחוקק את תוקפן של ההוראות כהוראות קבע והפעם לפני תום 2006 ולא באופן רטרואקטיבי.
