סוגית יחסי עובד-מעביד הינה מורכבת ובעלת היבטים רבים. אחד הגורמים המרכזיים בהחלטת מעביד לגבי שיטת ההתקשרות עם העובד היא סוגיית הביטוח הפנסיוני.
בשנים האחרונות התרחבה התופעה של העסקת עובדים תחת כותרת של "נותני שירות" או "קבלנים עצמאיים". מעסיקים החיים בסביבת עבודה בעלת מקדם גבוה של חוסר ודאות נוטים לאמץ שיטת העסקה כזו מתוך רצון שלא להתחייב, או מתוך רצון להימנע מהצורך להעניק תנאי עבודה כעובד שכיר.
העסקת עובד כנגד חשבונית שכר מקורה לעיתים ברצונו של המעסיק לחסוך בעלויות נלוות להעסקת עובד שכיר, כגון תשלומי ביטוח לאומי, תנאים סוציאליים, חופשה, הבראה ועוד. תופעה זו נפוצה למשל בתעשיית התקשורת והבידור, שם מועסקים אנשי מקצוע רבים (במאים, צלמים, אנשי קול והפקה) כנגד חשבוניות או כפרילנסרים, כאשר מקום עבודתם מהווה מקום עיסוקם היחיד והם משתלבים באותו מקום כעובדים מן המניין, כאשר לעיתים כל המפריד בינם ובין עובד מן המניין הוא אך ורק אופן התשלום כנגד חשבוניות.
באותם ענפים שבהם שגורה העסקה במסגרת יחסי עובד-מעביד, כנגד חשבוניות מס, ראוי לקחת בחשבון את הסיכונים של עלות מול תועלת.
בשנים האחרונות נטו בתי הדין לעבודה לקבוע דבר קיומם של יחסי עובד-מעביד במקרים רבים שבהם ההתקשרות עם העובד היתה בתשלום כנגד חשבוניות מס ולא דווקא בתלוש שכר כמקובל לגבי עובד שכיר. לשם כך החילו בתי הדין לעבודה מספר מבחנים שאמורים לסייע בקביעה האם נתקיימו יחסי עובד-מעביד, אם לאו. בין המבחנים יהיו מבחני השתלבות, "המבחן המעורב", על מי מושת הסיכון בהתקשרות, כיצד ראו הצדדים את ההתקשרות ביניהם ומי היה זה שבחר את סוג ההתקשרות ואת צורת התשלום.
במבחנים אלה נקודת המוצא היא, שהעובד הינו הצד החלש יותר במסגרת המשא-ומתן, לקביעת אופי ההתקשרות וטיבה ולפיכך ראוי הוא וזכאי להגנת בית הדין לעבודה. פרשנות ביה"ד לעבודה באה לידי ביטוי בהענקת זכויות סוציאליות כגון פיצויי פיטורין, חופשה, הבראה, השתתפות בנסיעות ואף במקרים מסויימים השבת סכומי ביטוח לאומי ששולמו במקור ע"י אותו עובד (משום שהוא נחשב עצמאי), תוך שלעובד יוחזרו סכומי הביטוח הלאומי שכבר שולמו על ידו והמעביד מצידו ידרש להעביר לביטוח הלאומי את תשלומי החובה.
עם זאת, יש לציין כי בתי הדין לעבודה ייחסו חשיבות לסוגיית "תום הלב" בהתקשרות ולעיתים הדבר הכריע בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד, אם לאו.
אחד ההיבטים החשובים של יחסי עובד-מעביד הוא נושא הזכויות הפנסיוניות: לאחרונה חלה תפנית נוספת בפסיקה, כאשר בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגיה זו בהקשר של השירות הציבורי. ביה"ד קבע כי עצם סיווגו המוטעה של מי שהתקיימו עמו יחסי עובד- מעביד, כמי שהינו קבלן עצמאי, אין בה כדי לשלול מהנ"ל (לאחר שהוכר קיומם של יחסי עובד-מעביד) זכויות סוציאליות, לרבות זכויות פנסיה ובמקרה דנן פנסיה תקציבית.
פסיקה זו של ביה"ד הארצי לעבודה אומנם מתייחסת לשירות הציבורי, אך מתעוררת השאלה האם ניתן לראות בה ניצנים לקביעה דומה גם באותם מקומות שבהם קיימת חובת ביטוח פנסיוני מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה.
אמנם האבחנה בין המגזר הפרטי ובין השירות הציבורי, היא כי במגזר הפרטי מדובר היה בביטוח בקרן פנסיה צוברת או בביטוח מנהלים, ועד כה, בבוא ביה"ד לעבודה לקבוע חובת שיפוי בגין העדר ביטוח פנסיוני צובר, שלא בוצע בפועל, הוא נתן משקל להתיישנות בת 7 שנים, אלא שפסיקה זו של בית הדין לעבודה עלולה להצביע על מגמה לשינוי בהיבט הפנסיוני.
יתר על כן, ביטוח פנסיוני או ביטוח בחברת ביטוח, כולל מטריה נוספת של ביטוחים כגון נכות ושארים. במקרה שבו סווג העובד כעצמאי, אולם לבסוף נקבע כי דינו כעובד שכיר עלולה התוצאה להיות חיוב המעביד בתשלום פיצוי במקרה של נכות או בתשלום פנסית שארים או פיצוי מהוון.
גם אם יבטח עצמו המועסק כנגד חשבוניות מס בביטוח אלטרנטיבי לביטוחי הפנסיה, לא יהא בכך לחסוך תביעה כנגד המעסיק בבוא העת. מאידך, בעל עסק המעסיק את העובד כנגד חשבוניות מס אינו יכול ליהנות מאותם תנאים הניתנים במסגרת ביטוחי עובדים מוסדרים, כגון פטור מהשלמת פיצויי פיטורין במקרה שבו בוצעו הפרשות לקופת גמל או ביטוח מנהלים במרכיבים ובשיעורים כפי שנקבעו בצו.
יוצא איפה כי העסקת עובדים תחת כותרת של "נותני שירות" או "קבלנים עצמאיים", נזקה עלול לגבור על תועלתה.
רצוי כי המעסיק בבואו לשכור שירותיו של העובד, ישקול להעסיקו כנגד תלוש שכר ויבצע את מכלול הביטוחים הנדרשים כמתחייב מהחוק, צווי הרחבה והסכמים קיבוציים שחלים ומחייבים את המעסיק. הקלות בהעסקה כנגד חשבונית מס עלולה לעלות ביוקר.
