המגעים בין החמאס ל'פתח' להקמת ממשלת אחדות פלשתינית שוב עלו על שרטון. שורש המחלוקת טמון באי נכונות החמאס לתת ליו"ר הרשות הפלשתינית, ולו קצה חוט מדיני וירטואלי, שעל בסיסו יוכל אבו מאזן לטעון, כי תנועת החמאס מכירה במשתמע בהסכמים שנתחמו עם ישראל, וראויה להיות מוכרת כ"גורם מדיני לגיטימי". במאמצים של הרגע האחרון מנסה אבו מאזן לשכנע את החמאס להסכים לנוסחה חדשה שתגשר על הפערים בין הצדדים ותסיר את המכשולים להקמת ממשלת האחדות.
על-פי ההצעה, עליה דיווחו גורמים המקורבים לאבו מאזן ל"אל-מוסתקבל" הלבנוני (25.9.06), מצע ממשלת האחדות יהיה שונה בתכלית ממצע תנועת החמאס, דהיינו - הכרת הממשלה בהסכמים החתומים עם ישראל או בישראל לא תהווה בבחינת הכרה של החמאס בישראל. ממשלת האחדות תהיה מוסמכת לנהל רק לנהל את ענייני הפנים ואילו המו"מ עם ישראל יהיה נתון אך רק בידי אש"ף. במילים אחרות "לאכול את העוגה ולהותירה שלמה".
מטרת יוזמתו של אבו מאזן הינה להשיג רווחים מדיניים בזירה הבינלאומית מבלי לספק את הסחורה הנדרשת ממנו. יתירה מכך, גם אם ינהל מו"מ עם ישראל בשם אש"ף, מרחב התמרון המדיני שלו יהיה צר ביותר, שכן יקשה עליו לגייס תמיכה בפשרה מדינית כלשהי במועצה הלאומית הפלשתינית או בפרלמנט הנשלט בידי החמאס. במשוואת הכוחות כיום בזירה הפלשתינית בידי החמאס זכות ווטו על כל מהלך מדיני שיזום אבו מאזן, הן באמצעות הרוב הפרלמנטארי המכריע והן בהסתמך על הכוח הצבאי העצמאי העומד לרשותה.
האיומים החוזרים ונשנים של אבו מאזן להכריז על פיזור הפרלמנט ועריכת בחירות חדשות אם תתמיד החמאס בעמדותיה הנוקשות אינן אלא איומי סרק. תנועת החמאס לא תשתף פעולה עם כללי המשחק של אבו מאזן הנתפסים בעיניה כניסיון "לגנוב את הישגיה בקלפי" בדרך בלתי הוגנת. בידיה השליטה במנגנוני הרשות הפלשתינית וביכולתה למנוע, כפי שעשתה בעבר, את יישומו של כל צו נשיאותי שיכריז על בחירות. הצהרת כוונות בעניין זה, ניתן למצוא באיומים המפורשים של בכירי החמאס להתנגד בכוח, עד כדי מלחמת אזרחים, לכל מהלך של אבו מאזן לפזר את הפרלמנט או להקים ממשלת חירום. "מרוץ החימוש" שהואץ באחרונה בשטחי הרשות הפלשתינית מבטא את סימני המתיחות הגוברת בין החמאס ל'פתח', אשר יוצרת שלטון של שיתוק לאומי מתמשך.
