ביום-הכיפורים מתמלאים בתי-הכנסת עד אפס מקום. בכל מקום נפתחים עוד ועוד אולמות תפילה, בעבור הציבור הגדול שמגיע להתפלל ביום הקדוש. בשנים האחרונות התפתח מאוד הרעיון של מנייני-תפילה בעבור מי שאינם רגילים להתפלל. במניינים האלה ניתנת הדרכה צמודה, והתפילות מתנהלות בדרך שמאפשרת לכל יהודי, גם אם אין הוא מתמצא במבנה התפילה, למצוא את מקומו.
סקרים שנערכו בשנים האחרונות מעלים כי כמחצית ממי שמגדירים את עצמם 'חילונים' צמים ביום-הכיפורים ובאים לבתי-הכנסת להתפלל ביום הזה. יש הרואים בכך סוג של העמדת-פנים, אבל האמת היא שאין כאן העמדת-פנים כלל וכלל. ליתר-דיוק: ההגדרה 'חילוני' היא המטעה, משום שאין יהודי שהוא חילוני. יהודי חילוני - זה תרתי-דסתרי. אין חיה כזאת.
כן שומרים מצוות כשאומרים זאת לאותם אנשים, הם נבוכים לרגע: "אבל אנחנו לא מקיימים מצוות". ואז מזכירים להם את המצוות הרבות שהם מקיימים. לא רק ברית-מילה, מצה בפסח וצום יום-הכיפורים, אלא המון מצוות כמו כיבוד אב ואם, צדקה, גמילות-חסדים ועוד ועוד. המצוות שבין אדם לחברו הן מצוות ה'. אותו בורא שציוונו להניח תפילין ולשמור שבת, ציוונו מצוות רבות שבין אדם לחברו. יהודי שמקיים מצוות אלה אינו יכול להגדיר את עצמו 'לא שומר מצוות'.
הנה, בימים האלה המוני בית-ישראל עוסקים בקיום ההלכה בשולחן-ערוך, המדברת על הצורך לפייס את הזולת שנפגע מאיתנו. יהודים עוסקים בבקשת סליחה איש מרעהו. אנשים, נשים וטף מתפייסים, מנקים את הלב, מבקשים מחילה ומוחלים. זוהי התנהגות יהודית, הנובעת מתורת-ישראל והגורמת להמוני בית-ישראל למלא את רצון ה' בתחום היחסים שבין אדם לחברו.
חלילה לאיש מלזלזל בערכן של המצוות האלה. כאשר חז"ל אמרו שאפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, הם התכוונו גם למצוות שבין אדם לחברו. כל יהודי שמקיים את המצוות הללו עושה טוב לא רק לזולתו, אלא גם ממלא את רצון קונו ועושה נחת-רוח ליוצרו. אין שום ספק שהוא מוגדר 'מקיים מצוות', ואפילו מצוות רבות.
אלא שבה-בשעה צריך לזכור שהמצוות שבין אדם לחברו מייצגות פן אחד ממערכת החובות המוטלת על יהודי. כשם שאין לבטל את ערכן של המצוות שבין אדם לחברו, כך אין להמעיט מחיוניותן של המצוות שבין אדם למקום. יהודי אינו יכול להסתפק בעובדת היותו אדם ישר, עוזר לזולת ונמנע מלפגוע בסביבתו. כל אלה מעשים גדולים וחשובים, אבל הם אינם יכולים להיות תחליף למצוות הנוספות, המצוות שבין אדם למקום.
לנקות ולהיטהר כשם שאנו מרגישים חובה לנקות את השולחן מפגיעה בזולת, כך עלינו לטהר את נפשנו מהפגיעה שפגענו במערכת היחסים שבינינו ובין הקב"ה. כשם שאנחנו יודעים להכיר במשגים שעשינו ביחסינו עם הבריות, כך עלינו להודות בפגמים שנפלו במילוי חובתנו כלפי הקב"ה.
ואם תרצו, הפגמים במצוות שבין אדם למקום גם גורמים פגיעה במישהו יקר לנו מאוד - בנשמה האלוקית הטמונה בקרבנו. הנשמה הזאת יודעת את האמת. ברור לה כי לא ירדה לעולם הזה כדי לבלות את זמנה בהנאות חומריות. היא שואפת למלא את ייעודה ותפקידה, על-ידי לימוד תורה, קיום מצוות וגילוי הקשר עם הבורא. היא סובלת סבל רב בגלל משוגותינו והליכתנו אחר עניינים שהם בני-חלוף.
יום-הכיפורים הוא הזמן לחזור לעצמנו, לחשוף את הנקודה היהודית הטהורה שבלב כל אחד ואחת מאיתנו. ואם נפתח את ליבנו, ודאי נזכה שהקב"ה יסלח לנו וייתן לנו שנה טובה ומתוקה.
