נשיא מדינת ישראל, משה קצב השביע ביום חמישי (28.9.06), בטקס ממלכתי בבית הנשיא, את המשנה לנשיא בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין. הנשיא ישב בין ממלא-מקום שר המשפטים, מאיר שטרית לנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, התחבק ארוכות בסוף הטקס עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ונראה עייף אך נחוש.
הנשיא היה נחוש שלא לתת למבקריו הרבים להאפיל על גודל המעמד ונחוש להראות לכולם מי פה עדיין הבוס, מי פה הנשיא. במילים חמות בירך את המשנה החדש והשקיט, במילות הערכה על מערכת המשפט הישראלית ועל בית המשפט העליון את אלה המתנגדים לכך שנשיא תחת חקירה ישביע שופט בבית משפט שישנה אפשרות שידון בעניינו של נשיא מדינת ישראל, בערעור על הליכים פליליים כאלה או אחרים.
לא מעט גבות הורמו כאשר החליט הנשיא להשביע את המשנה לנשיאה. האם קיים כזה הבדל בין השבעת נשיאת בית המשפט העליון לבין השבעת המשנה לה? חברי כנסת לא מעטים השמיעו קולם נגד החלטה זו ונגד המשך פעולתו הסדירה של הנשיא. למרות שקולה של ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) די נדם לאחרונה לאחר כניסתה הדרמטית לעובי הקרה, קולותיהם הרמים של חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ-יחד), יורם מרציאנו (עבודה), רוחמה אברהם (קדימה) ואחרים נשמעים ונראים על מסכי הטלוויזיה והאינטרנט בכל הזדמנות. כל מבוקשם הוא כי הנשיא יכריז על נבצרות, לא ל-16 שעות אלא לשלושה חודשים בהם ישקיע את מרב זמנו בהגנה עצמית וישחרר את מוסד הנשיאות מהילה שלילית הקורנת ממנו, כל עוד נשיא תחת חקירה נמצא בין כתליו.
אך אפשר גם לבחון את הפן העקרוני בעזרת השאלה האם נבחר ציבור צריך להמשיך בתפקידו במקביל לחקירת משטרה או הגשת כתב אישום נגדו. קיתונות של מילים נכתבו ונאמרו בניסיון לנמק טיעוני בעד ונגד. ברור שעד שלא הוכחה אשמתם, הנשיא קצב, ח"כ צחי הנגבי (קדימה), השר לשעבר חיים רמון (קדימה) ואפילו ראש הממשלה אהוד אולמרט (ואני מצטער אם שכחתי חבר כנסת או שר הנהנים גם הם מחקירה משטרתית), חפים מכל פשע וזכותם להמשיך בחייהם. אולם, כמובילי החברה הישראלית עליהם להבין כי הם אלו המחזיקים מראה אל מול הישראלי הממוצע.
אולי לחברה המעלה על נס אוליגרך כגאידמק שהצורך באהבה ציבורית גורם לו לשפוך כסף רב, למרות הספק כי הכסף נעשה באופן חוקי ואתי, דרושה הנהגה שונה. יש לשבח את חיים רמון על מעשהו האמיץ והנכון ויש גם לשבח את ח"כ צחי הנגבי על שוויתר על זכות החסינות אך באותה נשימה יש לקרוא למחוקק לפעול להגדרת הישארותם של נבחרי ציבור בעמדותיהם, במקביל לחקירת משטרה או הגשת כתבי אישום.
ב-16 באוקטובר יחל מושב החורף של הכנסת ה- 17. בהזמנות שנשלחו לחברי הכנסת ולשאר דרג א' של מדינת ישראל, לא צוין נשיא המדינה בין אורחי הכבוד. למרות המבוכה, אמור הנשיא לכבד את האירוע בנוכחותו ויש האומרים כי אף בנאום. אם לשפוט לפי מעמד ההשבעה של המשנה לנשיאה בית המשפט, לנשיא לא תהיה בעיה אתית לעלות מעל דוכן הנואמים, לברך את חברי הכנסת ואת מדינת ישראל לכבוד מושב חדש של נבחריה. עוד לא ברור איך חברי הכנסת יגיבו והאם יצליחו לנשוך את לשונם ולהיות אלה המכבדים את המעמד. בכל זאת, מדובר בנשיא.
