דווקא בעונה שבה שעות האור אחה"צ מתקצרות ממילא, מתאשררת כל שנה מחדש ההחלטה האווילית לקצר את שעות האור הרלוונטיות עוד יותר. כבר היום שוב שוקעת השמש אחה"צ בשעה חמש וחצי, ובהמשך בחודשים דצמבר-פברואר אפשר יהיה כבר בשעה ארבע וחצי אחה"צ, לחזות במראה המרהיב של שקיעת החמה. אח"כ כידוע חושך.
ממש לא ברור מדוע בוחרת מדינה שלמה במשך מחצית השנה, להעביר חלק ניכר מפעילות יומה בחשיכה. אולי זה מיזם משותף של גרמי השמיים יחד עם מצב הרוח הכללי. הרי רוב האנשים אינם משכימים בשעה חמש בבוקר כדי לחזות בזריחת החמה, ולא היה מפריע להם אם הזריחה תחל שעה מאוחר יותר. ואם סמל הישראליות של פעם - עובד האדמה - היה קם בארבע בבוקר לחלוב את הפרות, היום רוב ימי העבודה מתחילים בין שמונה לתשע בבוקר.
מה גם שברור כי הקדמת הזריחה גוררת עמה את הקדמת החשיכה, והרבה מאוד גברים ונשים יהיו היום בדרך הביתה או עדיין בעבודה כאשר השמש תשקע. ההורים רוצים לבלות חלק מיתרת היום עם ילדיהם ולא בחשכה. לפעמים הם רוצים לצאת איתם לגנים, או שפת הים, או סתם לרחוב.
ובכלל, המחשבה שילדים ובני נוער מסתובבים בחוץ בחושך, בשעות שלפי מחוגי השעון מתאימות דווקא למשחק/הליכה לחוגים/בילוי עם חברים, רק מוסיפה לחץ ודאגה. החשיכה המוקדמת אינה מקלה, לא על גילוי ערנות לנעשה מסביב ולא על האפשרות לחצות את הכביש בשלום.
בדיקה של הנעשה בעולם תעלה שאין אפילו מדינה אחת שהטבע העמיד לרשותה עשר-שתים עשרה שעות אור בחודשי הסתיו והחורף לבדם, והמחלקת אותם בצורה חסרת תובנה כמונו. שקיעה בשעה חמש וחצי אחה"צ או קודם, מתקיימת במדינות צפוניות לנו בתקופת השנה שבה יש להם פחות מתשע שעות אור, וכדי לקבל את התוצאה הזאת הם נאלצים לאחר את שעת הזריחה אפילו לשמונה וחצי בבוקר.
אצלנו לא נדרש להגיע למצבים כאלה, והשארת שעון הקיץ על כנו, אומנם תגרור אחריה בשלושת החודשים עם שעות האור הקצרות ביותר, זריחה "מאוחרת" יחסית בשעות 7.00-7.30 בבוקר, אבל בשלושת החודשים האחרים שבהם חל כיום שעון חורף תהיה שעת הזריחה החדשה כבר בין 6.30-7.00 בבוקר. היתרון הוא שנרוויח עוד שעת אור חשובה מאד, אחה"צ.
דרך נוספת להגיע למצב הרצוי הזה היא הזזת שעון הקיץ בשעתיים קדימה בפעם הראשונה ובהמשך, מעבר רגיל בין שעה אחת לשעון החורף ולשעון הקיץ הבא. הדבר יגרור אומנם אי נעימות של הפרש בין שעתיים במעבר לשעון קיץ בפעם הראשונה, אולם מדובר באירוע חד פעמי ולא בכל שנה מחדש, כאשר במקביל שעות האור אחה"צ תתארכנה עוד יותר.
יתרון נוסף של שעון הקיץ במתכונת זו הוא אף בפתרון הבעיה של זריחות מוקדמות בשעה 4.30-5.00 בבוקר, בחודשים מאי-אוגוסט. כיוון שרוב האנשים אינם הולכים לישון מוקדם יותר רק משום שהזריחה הצפויה מוקדמת יותר, יהיה בדחיית הזריחה בשעה אחת בחודשים אלה, משום סיוע ל"שעון ביולוגי" מתואם יותר, כאשר שעות השינה תכלולנה יותר שעות חשיכה.
מידת הזזת השעון קדימה או אחורה כפי שהיא היום, נקבעה אצלנו בעבר הרחוק ע"י המנדט הבריטי באופן תואם מחוונים ללונדון, בירת המנדט. אלא ידוע שירושלים לא נמצאת באותו קו רוחב כמו לונדון, וצריך לקוות שלאחר כמעט שישים שנה של עצמאות מדינית, יינתן משקל לעובדה הזאת.
ישראל שוכנת קרוב דווקא לקוו המשווה, וברוב המדינות הקרובות לקו המשווה לא מתקיימת כל חלוקה בין שעון חורף לשעון קיץ. גם מבחינת הציבור הדתי, החלת שעון הקיץ על פני כל השנה מאפשרת לקום שעה מאוחר יותר לתפילת שחרית, ולנשים יש זמן רב יותר של שעות אור אחה"צ להתכונן לכניסת שבת וחגים. הטענה שהזזת השעון למשך שישה חודשים תמימים נדרשת לצורך הקלה סובייקטיבית ביום אחד של צום, משום שכך מתאפשרת שעת צום בשעות הערב במקום בשעות היום, היא כל כך הזויה שאין מקום לדון בה.
באמת הגיע הזמן ששיקולים הגיוניים וטובת הכלל יתחילו להוות הבסיס לקבלת החלטות שלטוניות. אם המחיר של זריחה בשעה 5.30 בבוקר הוא שקיעה בשעה 5.30 אחה"צ, אין בזה לא הגיון ולא טובת הכלל. כיוון שאי אפשר להתאים את שעות האור למחוגי השעון אבל את ההיפך דווקא כן ניתן לעשות, המעשה המתבקש הוא פשוט - מה שנקרא אצלנו "שעון קיץ" יהפוך לשעון הרשמי במשך כל השנה, או לחילופין ואף עדיף, החלוקה בין שעון קיץ לשעון חורף תושאר, אולם במעבר הראשון ל"שעון קיץ", יוזזו מחוגי שעון הקיץ בשעתיים קדימה במקום בשעה אחת. כך או כך, רבים מאד מחכים כבר שנים לממשלה שתקבל הצעת חוק מתוקנת בנושא הזה, תוך הכרה שאפשר וצריך לקבע קשר נכון ויעיל, בין שעות האור לשעות הפעילות היומיומית.
