עבודתו של הפעיל החברתי, מסתכמת במרבית ימות השנה, כפי שציינתי למעלה, בהשמעת דברי תוכחה וביקורת. לנגד עינינו עומד זעקתו של החלש, של העשוק, של הנרמס, של הפגוע, ואנו מנסים להילחם בלי סוף את המלחמה הסיזיפית ואת מאבקם להישרדות של חסרי האמצעים ומעוטי היכולת.
יש לומר שזו היא מטרתנו, זוהי תכלית חיינו, זוהי דרכנו, בה בחרנו ובה נדבק, עד שמדינת ישראל תבצע שינוי כיוון דרסטי ופנייה חדה בכיוון הנכון. אולם בתוך הביצה והמדמנה הפוליטית הישראלית, בתוך כל הענן השחור והמאיים הזה, אי אפשר שלא להבחין בנקודת אור, שתיים למעשה: מדובר על פועלן של שתי חברות כנסת נמרצות המהוות באופן מבורך חתירה תחת ההגמוניה של פקידי אוצר מושחתים ואטומים והניסיון הדיקטטורי של הפקידים הללו להשתלט על מוסדותיה ועבודתה הדמוקרטית של הכנסת בשליחות ההון הישראלי. אני מדבר כאן בהחלט על פועלן של חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ואורית נוקד בנוגע לדיונים ההולכים ומתקרבים על תקציב המדינה לשנת 2007.
אתחיל את דברי השבח וההודיה דווקא בציטוט לא אופייני מתוך העיתונות הממוסדת, שכרגיל ממלאת את פיה מים באופן אופייני לה במיוחד, ומפי אחד הצדיקים הבודדים שבה. וכך כותב עודד שחר בכתבתו "השליכו את ספר הגזרות לפח", שפרסם באתר גלי צה"ל על תקציב 2007 ופועלה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ:
"אני לא מאמין. חשבתי שכבר ראיתי הכול, דיווחתי על הכול, שכבר אי אפשר להפתיע אותי - וטעיתי בענק. אם מישהו היה אומר לי שממשלה שלה שותפים מפלגת העבודה, שס והגמלאים תצביע מחר על תקציב כמו זה שהגיש האוצר, כולל כל הגזרות הנוראית שבו, הייתי אומר לו: "אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אין סיכוי בעולם שזה יקרה".
אבל הנה זה קורה, ובגדול. זה לא רק הקרב על שכר המינימום, על הקפאת הקצבאות. ספר הגזרות של האוצר מלא רשעות שכמוה אני לא זוכר אפילו בימי נתניהו. לכל גזרה הצמידו שם "נוגע ללב". לפגיעה בנכים קוראים "התאמות בתשלומי ההעברה". לקיצוץ של מיליארד שקלים בתקציב הרכבות, כדי שהאסון התחבורתי של ישראל יהיה גדול עוד יותר, קוראים באוצר "תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל". לגזרות על מקבלי הקצבאות, הקשישים, נפגעי הנאצים, משפחות שכולות, האוצר קורא "עמידה במסגרת התקציב שנקבעה לשנת 2007".
אתם שרי מפלגת העבודה - בלי בושה, בלי להניד עפעף, הולכים לתמוך בכל אלה? הכסא באמת חשוב מהכול? אתם באמת לא מבינים מה קורה כאן, או שאתם רק עושים את עצמכם? לאידיאולוגיה אין שום ערך? רק חברת הכנסת שלי יחימוביץ' היא הצדיקה האחרונה בסדום הכלכלי? רק היא זועקת, אבל גם כוחה אינו עומד מול המנגנון המפלגתי שרומס גם אותה ברגל גסה? רק היא מבינה שספר התקציב מלא "שגיאות", שהאוצר "עובד" על כולם בעיניים עם מספרים שלא מתחברים וקיצוצים "נסתרים" ומתוחכמים?
עוד לא מאוחר. אפשר עוד לעצור. ההצבעה מחר. אתם - שרי העבודה, שס, הגמלאים, אל תסתכלו רק על האינטרס הצר שלכם. הסתכלו היטב על איזה תקציב אתם הולכים להצביע. תעלו את המע"מ באחוז אחד, תעצרו את הרפורמה במס ששוב מחלקת מיליארדים לעשירים ויש לכם כמעט שבעה מיליארד שקלים. אל תתנו לקפיטליזם החזירי לרמוס את המדינה עד הסוף. השליכו את כל ספר הגזרות לפח. תוכיחו לעצמכם, למדינה שבה אתם חיים, שיש גבול. יש גבול לציניות. לרשעות. לאכזריות". עד כאן עודד שחר.
אולם, כפי שציינתי, מדובר לא רק על ח"כית אחת אלה שתיים. שתי חברות הכנסת שציינתי למעלה, שלי יחימוביץ ואורית נוקד, עושות כל אחת ואחת עבודה פרלמנטרית מעולה וראויה, עבודות מופת, למרות המפלגה שמכלה את פועלה. אולם ברצוני לדון במאמר זה רק בחלק מעבודתן הברוכה של שתי חברות הכנסת הללו. עבודה פרלמנטרית שתהווה אולי את תחילתו של שינוי לטובה.
שתי נשות החייל הללו, יש לציין, גם קוראות ולא רק חותמות ומאשרות. להבדיל מרוב חברותיהן וחבריהן בכנסת, ובמיוחד הגברים שביניהם, הנה יש בה, בכנסת הזו המושחתת הזו, חברות מן המניין, שגם איכפת להן. איכפת להן מכולן ולא רק מלעשות לביתן! זו הסיבה שהן קוראות הכול ובעיקר, יש לציין בסיפוק רב, תקציבים.
פוליטיקה של עשורים ודורות של פוליטיקאים מושחתים, הזניחו למעשה את קריאת תקציב המדינה והפקירו בכך את הישראלים והדמוקרטיה הישראלית למלתעותיהם של שלוחי ההון היושבים במשרד האוצר בירושלים. קריאת כל המסמכים הקשורים לחוק ההסדרים לא נעשתה למשל ע"י דורות שלמים של חברי כנסת, שחתמו על מסמכי האוצר מבלי להבין מאומה על מה שהם חותמים. בכך היוו פוליטיקאים אלו חותמת גומי למדיניות פושעת של פגיעה בחלשים וחסרי ההגנה והיכולת במדינת ישראל, המיטו קלון על עצמם ועל החברה שבה כולנו חיים ולא יוכלו לרחוץ יותר בניקיון כפיהם.
שופטי העליון העידו גם שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. אולם שתי חברות הכנסת הוכיחו, שכשרוצים אין דבר העומד בפני הרצון, ושלא רק שניתן וגם ניתן לקרוא את מסמכי האוצר, אלא הן הפכו את הבלתי-אפשרי לאפשרי ולמציאות ברת קיימה. הן הוכיחו, שלמרות הקושי הנפשי הקשור בקריאת מסמכי הזוועה והתעמולה של האוצר, המתכנה תקציב המדינה וחוק ההסדרים, אפשר גם אפשר להשתלט על קריאתם של אלפי דפי הזדון הללו.
להלן, ברצוני להביא רק דוגמא מרנינה אחת מיני רבות, מתוך דבריה של חברת הכנסת אורית נוקד בדיון בוועדת הכספים (22.8.2006) בנוגע לשינויים בתקציב 2006 עקב המלחמה בצפון:
"אני עברתי על הסעיפים השונים ואני יודעת שמדובר בהחלטה של הממשלה ושל האוצר לא להטיל קיצוץ על נושאי רווחה ובנוסף, כמובן, ממשלה שקיבלה החלטה שהנושא של שיקום הגליל הוא עומד בראש מעינייה. זו היא משימה לאומית. אני בחנתי את הסעיפים וראיתי שכ- 22% מהקיצוץ יהיה מתוך תקציבי רווחה וגם מתוך סעיפים שיפגעו בשיקום ופיתוח הגליל.
"ואני רוצה לתת לכם רשימה של הסעיפים:
המשרד לקליטת עלייה: מקבצי דיור, השלמת דירה לנזקקים, יש כאן קיצוץ בשיעור של 33%. סכום של 100 מיליון שקלים. אם זה לא רווחה, אני צוללת. חוק חיילים משוחררים: יש קיצוץ בשיעור של 125 מיליון שקלים. אני חושבת שהיום לקצץ בתקציב של חיילים משוחררים, זו פשוט שערורייה. המשרד שאמון על קידום הגליל והנגב: יש שמה קיצוץ של 5.5 מיליון שקלים. אני רוצה הסבר. איך אפשר שביד אחת יגידו שהם מפתחים את הגליל וביד שנייה יקצצו. משרד החקלאות: ראיתי קיצוץ במרחב צפון, גליל וגולן, בסכום של מיליון מאתיים ושנים עשר אלף שקלים. מדובר בקיצוץ של 12%. רכבת ישראל, תשתיות - 200 מיליון שקלים, מבטלים את הרכבת לכרמיאל. משרד התיירות: אמרנו שצריך לחזק את התיירות בצפון. יש כאן קיצוץ של 17 מיליון שקלים, שזה קיצוץ של 11%."
וכך ממשיכה אורית נוקד, פוגעת בול בכל סעיף וסעיף וחושפת את ערוותו של האוצר במהלך ההסתרה וה"החלקה" של הגזירות הצפויות לנו מפקידי ההון במשרד העשירון העליון, וחושפת גם את העובדה שמבחינת אולמרט והירשזון אין שיקום. מבחינתה של קליקת אהוד הון ואולמרט שלטון יש רק קיצוץ, והצפון יכול לחפש לעצמו מדינה אחרת.
זאת ועוד, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' אף הגדילה לעשות בעת שהגישה לאחרונה נייר הסתייגות ארוך ומפורט המתייחס למאות דפיו של חוק ההסדרים בעבודת נמלים ועבודה יסודית שלא נעשתה כדוגמתה לפניה. בנייר שלה נחשף פרצופם המכוער של פקידים אינטרסנטיים מטעם, ונחשפת משמעותה האמיתית של הצעת משרד האוצר , והיא מבליטה את כל הגזירות שמצאה ושמסתתרות ומנוסחות במילים תמימות, כפי שכותב עודד שחר.
לצורך עבודתה לא נרתעה חברת הכנסת שלי יחמוביץ מלהתייעץ ולהיעזר בקבוצות לא מבוטלת של אנשי אקדמיה, בארגונים החברתיים ופעילים חברתיים שונים. משאב זה יעמוד כמובן לרשותו של כל מי שיבקש לדרוש ולחקור בתקציב ובחוק ההסדרים גם להבא. בזכות עבודתה המבורכת יצאו לאור הכוונות האמיתיות המסתתרות מאחורי מכבסת המילים והביטויים התמימים לכאורה כמו "מיקוד גמלאות סיעוד לקשישים" ו"גמישות במבנה השכר" (תרגום בהתאמה לעברית: דוגמאות לשלילת עזרה חיונית הנדרשת לקשישים סיעודיים והפיכת עובדי רשויות ממשלתיות לעובדי קבלן מנוצלים ולעובדים עניים.
פועלן של חברות הכנסת יחימוביץ' ונוקד מהווה ללא ספק הכרזת מלחמה מבורכת במושחתי ההון במשרד האוצר והכנסת וחתירה תחת ההגמוניה המושחתת של פקידי אוצר אינטרסנטיים, אשר בחסות חוק ההסדרים מובילים את מדיניות הזדון והרשעה, הפוגעת והמנציחה את הפערים הכלכליים בין עשירים לעניים, בין חזקים לחלשים, בין ברי מזל לחסרי מזל, ומדרדרת את הממשל בישראל אל פי התהום הדיקטטורית.
פועלן של שתי חברות הכנסת הללו מהווה גם התרסה וחתירה מבורכת תחת ההגמוניה של האגף הניאו ליברלי והשמרני במפלגתה שלה. התרסה וחתירה שתסתיים כך יש לקוות במיגור האגף השמרני והמושחת מוסרית הזה בהנהגתם של פואד, הרצוג, ווילנאי ואחרים. זוהי גם התרסה מבורכת כנגד המדיניות והציניות שמאפיינות את הנהגתו הקצרה והקטלנית במיוחד של העומד בראש המפלגה.
פועלן של חברות הכנסת הללו מעורר השראה וראוי שיהווה מודל לחיקוי לכל אזרחית ואזרח בישראל. הקריאה תהפוך כל אחת ואחד מאיתנו למעורבים יותר, ובכך יהיה לנו יותר כוח להביא את השינוי המיוחל מלמטה.