|
|
1 |
|
| |
|
|
|
2 |
|
| |
לא שמעתי אף אחד או אחת מקהיליית המתוסכלים שהוריד בפניך את הכובע על הערכתך במאמר הקודם אשר הסתברה כנכונה: בית המשפט העליון אכן הגדיל את מצבת השופטים בעתירת הוועדה הממלכתית לשבעה שופטים במקום שלושה כפי שחזית.
ולגבי הנשיא - האמת היא שגם אני שוכנעתי שהוא באמת אשם בכל מה שמייחסים לו - עד ששמעתי שיש מאחורי הדחתו אינטרס שאחד משני מאהביה - שמעון פרס או אהרן ברק, מיועדים להחליף אותו.
פתאום עלה לי באף ריח מוכר של מתפרה...
|
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
לעו"ד דר |
|
|
|
3 |
|
| |
תמההני באיזה כללים של עריכת דין
אתה נוהג.
האם לעורכי דין אין כל אתיקה מקצועת?
ואולי אינך כלל עורך דין?
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסף אליהו |
|
|
|
4 |
|
| |
זאת דוגמא קלאסית להוכחת אמינותה של מתלוננת שלא התלוננה מיזמתה: נאנסת אלמונית שאף אחד לא יודע מיהי.
זה בדיוק מה שקרה בפרשת הנשיא קצב. העובדה שבפרשת קצב כל המתלוננות מסרו הודעות במשטרה זניחה לחלוטין. אין לזה שום חשיבות. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ. |
|
|
|
5 |
|
| |
היה פעם מקרה בו מתוך 6 נאנסות אחת לא התלוננה.
יופי.
המסקנה הנובעת מכך היא כמובן שגם כאשר 12 נשים לא מתלוננות אין שום צורך להרים גבה.
דוגמה מעלפת, פשוט מעלפת...
התעלפתי.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מומחה למומחים |
|
|
|
|
|
| |
|
הראיות בתיק משתפר. וגם אמינותן של הלא-מתלוננות גוברת. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ. |
|
|
|
6 |
|
| |
עורך דין בלי לוגיקה? איך אתה עורך את סדרי המפשט שלך?
אני זאת שואל בכל הכנות.
כולנו מקירים את תלונות השוא של עלמות כגנד החבר
לשעבר כי הוא העז לעזוב אותן. נוווו אז מה
עכשיו נאמר שהנשיא זכאי? או שמא נאמר שכל התמלוננות
הן אמינות או לא אמינות כי היה מקרה?
מה המשמעות של מה שכתבת? |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לוגיקה? |
|
|
|
7 |
|
| |
|
|
|
8 |
|
| |
שוב מוכיח הכותב את שליטתו המוחלטת בדמגוגיה. שוב הוא מבקש להעביר מסר, שעל פניו יכול להיות נכון, באמצעות דוגמה בלתי רלוונטית.
העובדה שהאנס שחזר אירוע אונס מבלי שהמתלוננת הגישה תלונה, היא בלתי רלוונטית למקרה הנדון. המיוחס לנשיא הוא אונס שיטתי תוך ניצול מרות של הכפופות לו. אין מדובר במקרה בודד, כפי שעולה מתוך הדוגמה של הכותב.
שם מדובר על אונס במובן הרגיל של המילה (שימוש בכוח). הנשיא מואשם באונס בהיבט המשפטי של המושג (יחסי מין שלא בהסכמה, גם בלא שימוש בכוח).
הכיצד זה מספר נשים מסכימות להאנס, ע"פ הגדרת חוק העונשין, רק בשל חשש כביכול לאבד מקום עבודה? גם אם הדבר יתכן, מדוע לאפשר זאת מספר פעמים? מדוע לשתוק כל כך הרבה זמן, ומדוע לא לנתק מגע מיד? איזו עבודה ראויה שבגללה אישה תעבור מסכת כל כך קשה של השפלה?
ולכן. צודק הכותב שהעדר תלונה אינה מצביעה על אמינות או העדר אמינות. תכונה זו אינה פועל יוצא מתלונה או מאי תלונה. אמינות או העדר אמינות נובעת מנסיבות המקרה. אירוע אחד של אונס או תקיפה מינית היא סבירה. סדרה של אירועים אינה סבירה. וזה ההבדל המהותי בין המיוחס לנשיא לבין דוגמת האנס שהביא הכותב.מה גם שבמקרה זה מדובר בנאנסת מזדמנת ומקרית לחלוטין. אצל הנשיא מדובר בקבוצת נשים שהייתה קרובה אליו במשך שנים.
ולכן אין מנוס אלא לומר ש "אין המשל דומה לנמשל". |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שאול א. |
|
|
|
|
|
| |
עבירת מין.
וכאשר המדובר בעבירת מין - להבדיל מעבירות אחרות - היחס לעדות הכבושה של הקורבנות, כמו גם להעדר תלונה מיוזמתן, שונה מהיחס לעדות הכבושה של קורבנות בעבירות אחרות - ככל שהדבר נוגע לשקילת האמינות של העדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רלוונטיות |
|
|
|
|
|
| |
המכנה המשותף לשני המצבים הוא היותם עבירות מין. אך זה המכנה המשותף היחיד. שכן, במקרה של הנשיא ובכלל במקרים של ניצול מרות, מדובר בסדרה של יחסים שבשלב מסוים חורגים מהנורמה ומגיעים למצב של "כפייה" משפטית. קרי לא אונס אלים אלא יחסי מין שהקורבן לכאורה אינו מונע אותם בכוח אלא מתנגד להם בשתיקה או יותר נכון לומר לא מביע הסכמה להתרחשותן. אך ההתנגדות מסתכמת בכך בלבד.
במקרה כזה, בשונה מאונס אלים בחדר מדרגות או בחצר, טענת האנס היא היא הסכימה. ומביא דוגמאות "מאלפות" על מכתבי אהבה, מכתבי המלצה, בקשת עבודה וכיו"ב.
ולכן השתיקה, או בהגדרה המשפטית עדות כבושה, קצת יותר בעייתית.
לאחרונה נפסק בבית המשפט העליון כמדומני, שעדות כבושה צריכה לעמוד בשני מבחנים, על-מנת לקבלן כראייה משפטית:
1). לתת הסבר משכנע וראוי מדוע המתלוננת שתקה בשעתו.
2). לתת הסבר משכנע וראוי מדוע החליטה דווקא עכשיו, להפר את שתיקתה.
במקרה של אנס רגיל, הרי יש הסבר הגיוני מדוע שותקים. ראשית - זו הבושה והרצון לשכוח. שנית - זו התחושה האמיתית שהסיכוי למצוא את האנס היא אפסית. ולכן לא כדאי לטרוח. עדיף לשכוח.
במקרה של אונס תוך ניצול מרות. שתי הסיבות אינן קיימות. החשוד ידוע. ולרוב הוא איש ציבור שהמשטרה ותנועות הנשים האקטיביות יעשו הכל על-מנת להרשיעו. כך שהשתיקה במצב זה בעייתית יותר.
עובדה היא שאף לא אחת מהנשים הגישה תלונה מיוזמתה. כל הפרשה החלה בעקבות ניסיון סחיטה של הנשיא. זה לא בדיוק דוגמה המתאימה למקרה בו תיאר הכותב.
זה מה שאמרתי. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שאול א. |
|
|
|
|
|
| |
לעדות כבושה של קרבן עבירת מין שונה מהיחס לעדות כבושה של קרבן לעבירה שאינה עבירת מין - ככל שהדבר נוגע לשקילת מהימנות העדות - בין אם המדובר באונס ברוטאלי בחצר האחורית, בין אם מדובר בהטרדה מינית של בוס כלפי מזכירתו.
לטענתך, שהנאנסת בחצר האחורית לא התלוננה כי ממילא היא לא האמינה שהאנס ייתפס, קשה באמת לדעת למה היא לא התלוננה, אבל עובדה היא שגם לאחר שנתפס היא לא התלוננה.
לטענתך שהנאנסת בחצר האחורית חשה בושה ורצון לשכוח - ישנן הרבה מאד עדויות של נפגעות עבירות מין והטרדות מיניות במסגרת יחסי עבודה, שגם הן חשו בושה ורצון לשכוח (ועוד אין ספור סיבות אחרות).
אתה מאזכר את הארגונים לנפגעות תקיפות מיניות, והרי עצם קיומם של הארגונים הללו הם הם ההוכחה לכך שקיימת בעייה של נפגעות להתלונן מיוזמתן. הגופים הללו הוקמו כדי להוות מעין גשר בין הנפגעת לבין ההליך הפלילי כנגד העבריין (מקל וחומר כאשר צריך להתלונן נגד אדם רם מעלה ועתיר כוח כמו הנשיא).
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רלוונטיות |
|
|
|
|
|
| |
יוסי דר כתב ספר.
יוסי דר כותב קבוע באתר.
יוסי דר הוא עורך דין.
תתנצל, תתנצל, תתנצל. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תגובה לשאול א. |
|
|
|
|
|
| |
חוסר הבנה מוחלט למצבו ולהלך נפשו של קורבן באשר הוא.
ניתן באופן דומה לשאול כיצד זה אשה מוכה מוכנה להמשיך לחיות במחיצת בעלה במשך שנים (ואף ללדת לו ילדים בתקופת היותה אשה מוכה).
כדאי אולי שתעיין בספרות מקצועית הדנה בסימפטום הקרוי ויקטימיזציה.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ג. |
|
|
|
|
|
| |
אינני יודע מה השכלתך או מה גדר הבנתך. כל אשר אמרתי הוא כי קורבן אקראי לאונס ברוטאלי תוך שימוש בכוח, אינו מקבילה ראויה לאונס שלא היה בכוח אלא רק מכונה כך בשל הגדרה חוקית (העדר הסכמה).יש הבדל מהותי בין אונס מקרי, מזדמן וחד פעמי של אישה שאיננה מכירה את האנס ויתכן מאוד שהיא רוצה לשכוח מהאירוע, לבין אונס שנעשה במסגרת יחסי עבודה, באופן שיטתי ועם יכולת של הקורבן לנתק מגע. בל נשכח, כי נשים אלה, בדר"כ משכילות, עם תודעה אישית גבוהה ויש להן את היכולת לסרב.
נכון, מערכת יחסים זו יכולה לבוא לכלל סיום עם ויתור על מקום העבודה. הנאנסת מהדוגמה של הכותב אין לה יכולת לסגת.
זה כל מה שאמרתי. אם לא הבנת, חבל! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שאול א. |
|
|
|
|
|
| |
רציני, אבל כנראה שנדבקתי ממך.
בכל אופן, אני חוזר ומציע לך לעיין בחומר מקצועי הנוגע לויקטימולוגיה.
ואגב, אני רואה בינתיים תגובה מעניינת לתגובתו של אריק (למעלה), זו תחילת התייחסות לנושא. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ג. |
|
|
|
9 |
|
| |
אינני מזהה שום הבדל בין זונה המוכרת את גופה, לבין עובדת בלשכת הנשיא, המאפשרת לו לאנוס אותה רק כדי שהיא תוכל להמשיך להתפרנס.
זו זנות, וזו זנות.
שתיהן זקוקות לפרנסה ושתיהן מתפרנסות באמצעות הפקרת גופן לחרמן.
אישה שהכסף חשוב לה יותר מהגוף שלה אינה יכולה להיחשב למשהו אחר מלבד זונה. רק שזונה לא צריכה בנוסף גם להדפיס ולהכין קפה ואילו הפראיירית ההיא - כן.
ואילו באונס, המצב הוא כמובן שונה.
הן קרבן לפשע ולא עבד לתאוות הבצע שלהן, וזכותן המלאה לבחור לקבור את הבושה ולא לעבור אונס נוסף על דוכן העדים ובתקשורת ובחקירות המשטרה. השיקול שלהן לגיטימי, אנושי ומבחינה אישית -להבדיל מהאינטרס הצבורי- הן גם צודקות.
אז יש להבדיל בין המקרים הבדל גדול.
בדוגמא שהבאת - מדובר בבחורה שנפלה קורבן לפשע נורא ובחרה להתמודד איתו באחת משתי הדרכים הראויות (האחת היא לשתוק ולהשתקם בלי להיאנס שוב על-ידי המערכת המשפטית, השניה היא להתלונן ולהביא לכליאתו של האנס).
בדוגמא של הנשיא קצב ויתר המתלוננות שצצו לפתע פתאום - על פניו נראה כי מדובר בסתם זונות שתמורת כסף מכרו את גופן וכעת מנסות לטעון שהאשמה היא בו וכאילו הן לא היו שותפות פעילות ויעילות לאותו מעשה בזוי שעשה בהן -על-פי החשד- הנשיא והשר קצב.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אריק |
|
|
|
|
|
| |
קצת פשטנית.
הרי מדובר בתופעה מוכרת וידועה ונפוצה בעולם כולו - כך שקשה לקפוץ להכללה שאתה מציע.
אם הן "סתם זונות" - איזה עניין יש להן לפתוח את התיק בשלב מאוחר יותר?
לדעתי ההבדל בין הנאנסת שבמאמר לבין פקידה שהבוס שלה התעסק איתה הוא בחפיפה - או העדר חפיפה - בין המעשה לבין התחושה שהיא קורבן.
כלומר, הנאנסת בחצר האחורית חשה מיד שהיא קורבן, ואילו לגבי הפקידה של הבוס - התחושה שהיא קורבן חילחלה לתודעה שלה בהדרגה.
ואגב, החילחול הזה קורה בעיקר כשמתברר לאותה פקידה שהבוס שלה התעסק עם עוד פקידות במקביל לה או בזמנים אחרים, כלומר שהיא מבינה אז שהיא בעצם קורבן של טיפוס פתולוגי. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
! |
|
|
|
10 |
|
| |
קראתי את מאמרו של עוה"ד המלומד יוסי דר המעלה את השאלה החשובה, מדוע נפגעות אונס אינן מתלוננות מיד על המעשה.
מאחר ועו"ד דר מעלה שאלה שטרם נדונה באף פורום מקצועי מתאים ברצוני להעלות מספר שאלות נוספות המטרידות את מנוחתי.
למה האחרונים תמיד בסוף?
למה העולם עגול?
מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?
מדוע לשכת עורכי הדין מנפיקה רישיון כמעט לכל דורש?
בין העונים נכונה לשאלות יוגרל ספר חדש ובו חשיפה על שערוריית האבק בספרייה של בית המשפט העליון. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טויבנפליגל |
|
|
|
|
|
| |
את הקוראים אל המקום במאמר שבו נדונה השאלה "מדוע נפגעות אונס אינן מתלוננות מיד על המעשה"?
חבל לחפש. אין מקום כזה.
ואגב, הרמיזה בשאלה האחרונה שבתגובתך גובלת בלשון הרע.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נגן חצוצרה |
|
|
|
|
|
| |
אני מבין שאתה חושב שניתן להשתיק את הביקורת על מאמריך השזורים במקוריות ייחודית - ברמיזות על תביעות לשון הרע.
במיוחד מעניינת העובדה שאתה אינך בוש להביע את דעתך בפומבי אם שופט מסויים ראוי לכהן כשופט, אולם כאשר מובעת ביקורת כזו או אחרת כלפיך, או כלפי כישוריך המקצועיים, הינך ממהר להסתתר מאחורי חוק איסור לשון הרע, בשל רגישותך הרבה לביקורת...
ובכן, שמא תואיל לאשר או להכחיש האם פסק הדין של זיילר בת.א. 1575/97 עוסק בתביעתך נגד לשכת עורכי הדין?
במידה ושכחת, אשמח להביא בפניך ציטוטים נבחרים מפסק הדין. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בעניין לשון הרע |
|
|
|
|
|
| |
וההתקפות שלך - לפחות 90 אחוז מהן - הן כנגד הכותב אישית ולא לגופו של עניין.
ואת זאת אתה עושה בניסיון - שמניעיו שקופים למדיי - להשתיק את כותב המאמר ולהניאו מכתיבת מאמרים.
ולמען הסר ספק: מה שבאמת מדאיג אותך הוא לא עצם תביעת לשון הרע, אלא החשש שלך שזהותך תיחשף.
כל ההתנהלות שלך משדרת את החשש הזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נגן חצוצרה |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימים האחרונים - נראית לא ממש טוב.
הייתי מצפה שהחל מ-14.9.06 תתנהל ביתר כובד ראש. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נגן חצוצרה |
|
|
|
11 |
|
| |
בכתבה מובא סיפור על הודאה בבצוע אונס, והכותב שואל רטורית, האם אמינותה של האישה שלא התלוננה נפגעה בשל כך..?
אלא שזה לא העניין, ולא זו הדוגמא הנכונה..
הרי כאן ידועה זהות הטוענת לאונס.. אך עיקר ההבדל הוא שקצב לא הודה, כפי שעשה האיש מהסיפור...
יחי ההבדל הקטן... בין שהיו או לא הדברים בענייןקצב. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יצק צפוני.. |
|
|
|
|
|
| |
במקרה שבמאמר הודה בביצוע האונס, ובכל זאת הנאנסת לא התלוננה. כלומר שהיו לנאנסת תנאים "אידיאליים" להגיש תלונה, ובכל זאת היא לא הגישה. ברור הדבר שהדבר איננו קשור עם אמינותה. הדבר בא להראות שאין להסיק מניה וביה שעובדת אי הגשת תלונה קשורה עם אמינות.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דרומי |
|
