כ-500 איש הגיעו ביום ב' השבוע (16.10.06) לשכונת קטמון, כדי לחגוג אירוע שירושלים העיסקית ראתה מעטים כמוהו: חברת האחים חסיד הניחה אבן פינה לבניית פרויקט "גני ציון", בן 197 דירות יוקרה. החברה הקימה באתר אוהל ענק, שאליו נכנסו ראש העיר אורי לופליאנסקי, סגנו הדומיננטי יהושע פולק, קבלנים ויזמים מקומיים בכירים, עורכי דין, אנשי עסקים וידידים. החברה הציבה מזנונים עשירים, עם מוסיקת רקע, דניאל פאר הינחה, ואבן הפינה עמדה הכן בצד. שקופיות הקרינו את מראה הבניינים מבחוץ ומבפנים, ראש העיר וסגנו בירכו. אז הגיע תורו של בעל השמחה העיקרי, ציון חסיד, בן 70, מייסד החברה והיו"ר שלה.
חסיד עלה על הבימה, בירך "שהחיינו" בהתרגשות, ודיבר על הגשמת חלום מצד אחד, ועל קשיי הביורוקרטיה הירושלמית והצורך לחצוב בסלע, מצד שני. חסיד ידע מה שאמר: חברתו קנתה את המגרש ממינהל מקרקעי ישראל לפני 3 שנים, ורק עתה הסתיימו כל ההליכים ואפשר להתחיל בבנייה. את קשיי החפירה בסלע ובאדמה הקשה הוא מכיר ממקור ראשון, מניסיון של 40 שנה ויותר בענף, שני דורות של עבודה, שהפכו אותו לאחד הקבלנים הפרטיים הגדולים של הבירה.
יומיים לאחר האירוע העניק חסיד ראיון נדיר ל-Nfc, וגילה כיצד הגיע בכלל לענף: "משפתחנו עלתה מפרס, נשאתי אשה, היו ילדים קטנים, והייתי זקוק לפרנסה. החלטתי להיות פועל בניין, בכל יום, ב-6.30 בבוקר, יצאתי לאתרים ונסיתי לקבל עבודה. רסקו וחברות אחרות סירבו להעסיק אותי. יום אחד הגעתי לקבלן הותיק עובדיה לוי, והוא הסכים לקבל אותי לתקופת ניסיון של חודש. כך התחלתי".
הכל התחיל בנוה יעקב עברו שנים, חסיד נעשה למנהל עבודה וקבלן ביצוע. לפני 25 שנה קיבל ממשרד השיכון מעמד של "חברה משכנת", עם תנאי מגביל מאוד, שלפיו הוא רשאי לבנות רק 12 דירות בפרויקט.
מה עשית? חסיד: "זה באמת לא היה שוה הרבה. מי יתן עבודה לקבלן המוגבל ל-12 דירות? בקשתי מהמשרד שיתן לי מגרש כזה, אך אמרו לי: אין לנו מגרש כה קטן...אלא שיום אחד גילה לי אחד הפקידים, שלמשרד יש בשכונת נוה יעקב מגרשים ל-100 דירות, והוא אינו מצליח למצוא קבלן שיבנה אותם. אמרתי לו מיד: תגדילו לי את הרשיון ל-100 דירות - ואני בונה! כך סוכם, ואת הבנין הראשון שלי, כקבלן-יזם, בניתי בשכונה זו".
כמה בנית מאז ועד היום? חסיד: "קרוב לאלף דירות. רובן בירושלים, אבל גם 100 דירות במודיעין, 70 בבית שמש , 50 בביתר עלית ועוד".
האם יש לחברת האחים חסיד יחודיות משלה, לעומת חברות אחרות? חסיד: "אנחנו חברה משפחתית אמיתית, אני ושלושת הבנים שלמה, שרון ושי. כולם בשי"ן, גם האשה שרה והבנות, ולא במקרה. בכל בוקר, בשעה 7, נערכת ישיבה של כל הצוות, כדי לתכנן את היום ואת הימים הבאים. אני אומנם היו"ר והבעלים, ויש לי כל הסמכויות שבעולם, אבל לעולם לא החלטתי לבדי. בנוסף, אנחנו מקפידים על הגינות כלפי הקונים, נותנים בדיוק מה שהבטחנו, ולעתים יותר. כמעט ולא תמצא תלונות נגדנו".
קנו את המגרש ב-15.1 מיליון שקל אחת ההחלטות שהתקבלה, לפני שלוש שנים, היתה לגשת למכרז של המינהל לרכישת המגרש בקטמון. החברה ניגשה - וזכתה. ציון חסיד מעדיף שלא לדבר על המחיר, אך Nfc בדק ומצא את כל נתוני העיסקה: המדובר במגרש בן 9.4 דונם לבניית 45 דירות. הוגשו 7 הצעות, שנדונו בישיבת ועדת המכרזים של המינהל ב-16 בספטמבר 2003. מחיר המינימום היה 8.84 מיליון שקל, והאחים חסיד הציעו כמעט כפלים, 15.1 מיליון שקל (700 אלף יותר מבעלי ההצעה השניה) - וזכו.
לכאורה, הציעו האחים חסיד מחיר גבוה יחסית, לתקופה של אז, כ-100 אלף דולר לקרקע לדירה, באזור שהוא מחוץ למרכז העיר המבוקש. אלא שהחברה הצליחה, במשך הזמן, להשיג מהוועדה לבניין ערים, בראשות יהושע פולק, אישור לבנות דירות פי ארבעה ויותר מההיתר המקורי -197 דירות כיום, לעומת 45 דירות במועד המכרז.
שטרית התנגד, אחר כך הסכים איך עשיתם זאת? חסיד: "פנינו למהנדס העיר דאז, אורי שטרית, וביקשנו להגדיל את אחוזי הבנייה, וגם לבנות מגדל בן 18 קומות. תחילה התנגד. אחר כך הבין המשמעות של בקשתנו, מאחר שזהו המגרש כמעט-האחרון שנותר לבניה באיזור, הוא הסכים".
על-פי התוכנית הסופית, תבנה החברה מגדל בן 18 קומות, ועוד 4 בניינים בני 6 עד 8 קומות. בשלב ראשון, החלו בבניית שני בנינים, 47 דירות. חסיד מספר, שתוך שבועים-שלושה נמכרו 29 דירות, 17 מתוכן לקבוצה מאורגנת של יהודים-צרפתים. קונים אחרים, לדבריו, הם שופטים ועורכי דין. הדירות הראשונות נמכרו במחיר ממוצע של קצת פחות מ-3,000 דולר למ"ר, כלומר כ-320 אלף דולר לדירת 4 חדרים, 110 מ"ר. עתה יש בכוונת החברה להעלות את המחירים במקצת. בשלב הבא, כך מתכננים, יעלו את המחירים ב-5% עד 10% נוספים.
קטמונים מול קטמון ירושלמים ותיקים מבחינים בין שתי השכונות הצמודות - קטמונים וקטמון. לראשונה יש שם פחות טוב, וקטמון לעומתה נחשבת לאזור מגורים יוקרתי, המשך של המושבה הגרמנית. המגרש של האחים חסיד נמצא בקטמונים, וזה יוצר לכאורה בעית שיווק. מטרתה של החברה היא להשביח את הפרויקט ולתת לו שם של "קטמון". לצורך כך, וכמובן גם כדי להעלות את האיכות ולהגביר את השיווק, החליטה החברה שהבניינים יהיו ברמה גבוהה: ריצוף גרניט פורצלן, מטבח בן 10 מטר, פלדלת, מיזוג אויר מרכזי והכנה להסקה, חנייה עד שתים לכל דירה, חדר משחקים לילדים. במגדל בלבד יהיו גם חדר כושר, ג'קוזי ופינוי אשפה מרכזי.
חסיד חושף ל-Nfc סוד קטן: "אני מתכנן לצפות את כל הבניינים באבן אדומה, נדירה ויקרה, שכמעט ואינה מוכרת בירושלים. חוצבים אותה במחצבות מיוחדות ביהודה ושומרון. זה יעלה לי פי כמה מאבן ירושלמית רגילה, אבל ישפר עוד יותר את איכות הבניה, ויקנה לפרויקט יחודיות".
חסיד אופטימי. לדבריו "זה עשרים שנה לא בנו באזור בנין מגורים חדש, ולכן נוכל לשווק טוב". הוא מצביע על קרבת הדירות לאתרים מבוקשים בעיר. עם זאת ראוי לזכור, ששיווק עשרות דירות ראשונות, בבת אחת, בפרויקט, אינו מבטיח את הצלחתו, כפי שראינו גם בפרויקטים אחרים בעבר. יהיה מעניין לעקוב אחרי התפתחות השיווק בעתיד. גם בנק הפועלים, הנותן ליווי פיננסי, יעשה זאת.
חברת ברדריאן חפרה את הבור, המיועד לחניון, וציון חסיד מדבר בשבחה. בקרוב תוציא החברה מכרז לבחירת הקבלן הראשי. חסיד רומז, שיתכן שחברת דניה-סיבוס תקבל את העבודה, אך הכל כמובן תלוי בהצעות האחרות שיוגשו. הוא מקוה לסיים את הבנייה תוך 3 שנים.
"המחסור במגרשים בירושלים ילך ויחריף" מדוע המריאו מחירי הדירות בירושלים? חסיד: "קודם כל, בגלל ביקוש גובר של עולים, בעיקר מארה"ב וצרפת. בנוסף, קיים מחסור במגרשים, ביחוד בשכונות המבוקשות. לפני כחודש וחצי הציע המינהל למכירה מגרש בן דונם, ליד הפרויקט שלנו בקטמון, וקבע מחיר מינימום של 940 אלף שקל. הוגשו 35 (!) הצעות. החלטנו שכדאי להציע 2.5 מיליון שקל, ביום פתיחת המעטפות התברר לנו, שהיינו במקום התשיעי. הזוכה, מייקל סטורפר, ישלם 7.2 מיליון שקל, כלומר כמעט פי שמונה ממחיר המינימום, או כ-280 אלף דולר לקרקע לדירה! אז ברור, שהדירות יהיו יקרות מאוד! המצב ילך ויחמיר, כי המגרשים אוזלים!".
מדוע אינך בונה בתל אביב ובמרכז הארץ? חסיד: "אין לי מניעה עקרונית לבנות במקום זה או אחר. אם אקבל הצעה מענינת בתל אביב - אבנה גם בה".
מדוע אין החברה פונה לחו"ל? חסיד: "הציעו לי לבנות ברומניה ובהונגריה. דחיתי את כל ההצעות. אני ציוני, ומתפרנס די טוב מבנייה בישראל. הכסף חשוב, אך הוא לא העיקר. לפני 10 שנים הציעו לי לקנות קרקע ל-200 דירות בלאס וגאס. לא קניתי. נודע לי, שמחיר הקרקע עלה מאז ועד היום פי כמה, אינני מצטער".
