פעם, הרבה לפני שהמציאו את הדמוקרטיה, זה היה מאוד פשוט: אלוהים, באמצעות שליח (נביא), או בכבודו ובעצמו היה מתקשר אל המועמד ואומר לו בנחרצות: "קבעתי אותך להנהיג את ישראל"! היו שגמגמו מחאה, והיו שזה נפל עליהם כהפתעה מרטיטה. אלה ואלה ידעו, שעם אלוהים לא מתווכחים.
הרבה שנים אחרי, אלוהים מתעצבן, והעם שנבחר להיות אור לגויים, נדרש להתפזר בארבע כנפות תבל. אלפיים שנה התפללנו "בשנה הבאה בירושלים הבנויה". משנתגשמה תפילתנו, הכריז בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, והדמוקרטיה הישראלית יצאה לדרכה.
בחישות ראשונות מיסדו את ה"וועדה המסדרת", שקבעה את רשימת המנהיגים ששרתו את העם בממשלה ובכנסת. מי שהוועדה תקעה את עטיני השלטון בפיו, המהם דברי שבח. ומי שהוועדה גזרה את דינו לשבט, לא שכח ולא סלח.
כאשר ריחה של השיטה הפך למפגע אקולוגי, השיטה הוחלפה, והנחיריים הישראלים נחשפו לסירחון אחר: המרכזים עשו בחירות, והעסקנים עשו עסקים. גם כאן, כמו בשיטה הקודמת, מי שלא נבחר, השמיץ, מחה, לכלך, והתלונן בתקשורת ו/או במשטרה.
בליכוד הלכו על שיטת השביעיות. דוד לוי, אחרי שלא הצליח להכניס את אנשיו לרשימה, ירד מהעץ, וארב למפלגתו בסיבוב עם מטען צד. אחרי הפארסה עם "הקוף" מבית-שאן, הליכוד חזר לשיטה הישנה, בה המרכז בוחר בסיבוב אחד את רשימת הח"כים, והיו"ר נבחר בפריימריז.
במפלגת העבודה השיטה הייתה אחרת. צאצאיו הפוליטיים של שרגא נצר התפארו בשיטה נקייה - הפריימריז. "אצלנו", כך טענו, "אי אפשר לחלק נקניקיות לעשרות אלפי מתפקדים". נקניקיות אולי לא, אבל "נקניקים" כן. ולאלה שרוצים לשמוע יותר פרטים, אדיסו מסאלה יכול לתת הרצאה ארוכה.
תרומתה של "העבודה" לסחי הפוליטי לא תסולא בפז. ברשם הפטנטים, זו היא שרשומה כבעלים על המושגים "דין התנועה", "התרגיל המסריח", ו-"המיצובישי של גולדפרב" (וגונב שגב). מבחינתם של קבוצת פרופסורים, מומחים לאקולוגיה פוליטית, בראשות אוריאל רייכמן, "המיצובישי של גולדפרב", היה הקש ששבר להם את הגב. אחרי מסע יחצני נמרץ, ועל חודו של קול, הצליחו תומכי הבחירה הישירה להעביר את החוק בכנסת.
אלה שקיוו לראות שמיים פוליטיים כחולים נתגלו כנאיביים. נתניהו חזר מוואי עם הסכם, ו"שוחרי השלום" מצאו את הפרצה והפילו אותו. אחריו הגיע לשלטון חמור לבן רכוב על גלי השטנה לביבי, סליחה: משיח השמאל, רכוב על חמור לבן. סיפרו לנו שהוא מומחה לפיצוח מנעולים. ואכן, כל לאקונה שסגרו המומחים למיגון, נפרצה ע"י המומחה.
מבקר המדינה פרסם דוח, ומשטרת ישראל פתחה בחקירה פלילית. החוקרים בטרם חקרו את השותקים, בלעו כדורי שינה, ואחרי שנים של חקירה רופסת, עם ישראל נתבשר, שהאורווה סגורה, הרבה אחרי שהסוסים ברחו.
אחרי הכישלון בקמפ-דייוויד, ערפאת הגיש את השלטון על מגש של דם לאריאל שרון. ה(חצי)קדנציה הראשונה שלו, הייתה שיא השיאים של הכישלון הקולוסאלי. לקראת הבחירות ב-2001, נתניהו נעתר לסקרים והכריז על התמודדות. זו הייתה שעתו הגדולה של שרון ג'וניור. עשרות אלפי מתפקדים שמעולם לא הצביעו ליכוד (ערבים, קיבוצניקים, וועדי עובדים), הודרכו להזדחל דרך פרצה שאפשרה כניסתם למפלגת השלטון. אחרי שהצליחו במשימתם - חסימת ביבי! - יצאו להצביע למפלגות אחרות: עבודה, מר"צ, ערבים. כלבי השמירה עם העין הסלקטיבית, ראו רק את הפייגלינים, לא את הג'ארושים.
הפרקליטה גלאט-ברקוביץ' הדליפה משהו, ומצאה את עצמה בחוץ עם כתב-אישום. המושחתים נשארו בפנים וניהלו את המדינה כאילו מדובר בחווה. החוקר דנינו, היועץ המשפטי לשעבר רובינשטיין, ואחריו מזוז, זכרו באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה, שמיוצרת בחווה הצינית.
נחזור לעבודה: החבר'ה היו בטוחים, שהדשא אצל השכנים יותר צחיח. אלא שעל הדשא הירוק שלהם נותרה ערימה יבשה של הפרשות, שהותירו החבר'ה של שלום חנוך מהפריימריז הקודמים. מיליון שקלים שילם מזכ"ל העבודה איתן כבל לשופטת שרה פריש, כדי שזו תנבור בערימה. אלה עם האף הרגיש - נסו על נפשם. עם ישראל נתבשר ש(פרץ:)"המפקד הכי נקי שהיה בתולדות מפלגת העבודה" - הוא מפגע אקולוגי יותר קשה מהמזבלה של חירייה. עשרות אלפי טפסים מזויפים, הניסו מהמרוץ מנהיג, שלא פחד להסתכל למוות, בלבן של העין.
טעמו המשכר של הקוקטייל המורכב משחיתות ושררה העביר ומעביר חלק ממנהיגי העבודה על דעתם. גם כשהיו באופוזיציה, תמכו במנהיג שמצנע כינה "דון קורליאונה" רק משום הסיכוי לזכות בנתח שררה. ההימור הצליח: בין שודדים מקובלת חלוקת שלל. מחלת האלצהיימר היא הסיבה שהמפלגה הזו שכחה שהיא האלטרנטיבה. אלה מנהיגיך ישראל! את מקומם האחרון בכל סקרי האמינות הם השיגו ב(חוסר)יושר.
ושוב יושבים על המדוכה פרופסורים ומומחים למיגון, ושוברים את הראש על שיטה שתכניס יציבות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון הישן. הגיע הזמן להודות: שום מיגון לא יעזור פה, מפני שהבעיה הראשית איננה בשיטת הממשל. ל(רוב)נבחרי הציבור במדינת ישראל יש אוריינטציה של גנבי רכב. הם יפצחו כל שיטה. רק תקשורת שנושכת חזק - תרתיע. אלא שהיא עסוקה בשמירה על אתרוגים...
