דווקא אלה הדורשים מהנשיא קצב להשעות עצמו, אפילו קודם שהוגש נגדו כתב אישום כלשהו, בנימוק שכאזרח הראשון בישראל הוא חייב להוות דוגמא לכלל הציבור, להיות ללא רבב, יותר מכל נושא משרה ציבורית אחרת, דווקא אותם פוליטיקאים ועיתונאים רודפי האמת והצדק, חייבים לגנות בכל לשון של גינוי את הקמפיין המכוער של אלה הנאבקים על עור הדוב עוד קודם ניצוד.
ארבעה אישי ציבור: שמעון פרס, רובי ריבלין, הרב ישראל לאו, וקולט אביטל, פועלים ללא ליאות מאחורי הקלעים וגם בריש גלי, במטרה לשכנע את בוחריהם חברי הכנסת, כי הם הראויים ביותר למשרה הרמה ביותר בישראל.
והנה, בעוד אלה הטוענים למשרה שכולה סמליות ומכובדות, המשוכנעים שאין ראויים מהם לשבת על כס הנשיאות, דווקא הם, בשעת רדיפתם אחרי הכבוד אינם חשים כי הכבוד דווקא בורח מהם. במקום להיאזר בסבלנות, להוכיח שאר רוח, ולהסתיר את להיטותם למשרה ולהמתין לפסיקתו של בית המשפט, אם יהיה בכלל משפט, הם בועטים ברגל גסה בעיקרון הסוביודיצה ומפרים ללא בושה את זכות החפות השמורה לכל אדם אפילו והוא נשיא ישראל. מי אם לא אלה המשתוקקים לכהן כנשיא המדינה החייבים לשמור מכל משמר על העיקרון שכולם שווים בפני החוק.
לדרישה האלמנטרית הזאת של כיבוד החוק, אין כל קשר לתביעה מהנשיא קצב להשעות עצמו באופן זמני עד שהאמת תצא לאור. מאלה הכמהים לכס הנשיאות, יש לדרוש שישמשו דוגמא לציבור, שיהיו משכמם ומעלה, ושהרדיפה אחרי מנעמי המשרה והשררה לא תעבירם על דעתם. ואם היום, כאשר הם לוטשים עיניים למשרה הרמה אינם משכילים לשמש דוגמא לכלל הציבור ובעיקר לנוער, קיים חשש סביר שאם יזכו לשבת במשכן הנשיא לא ישנו את טבעם, ולכן גם לא יצליחו להקים מחדש את סוכת הנשיא הנופלת.
אגב, אם יש צדיק אחד בין הרצים לנשיאות, הוא חייב להודיע פומבית, כי כל עוד נשפט הנשיא על-ידי העיתונות ולא כחוק בבית המשפט, הוא אינו מועמד למשרה!!!
