מתברר שיש שתי חזקות בתורת המשפט של יו"ר מועצת יד ושם, מר טומי לפיד, חזקת החפות לפוליטיקאים, וחזקת השפוט לשאר האספסוף.
בואו נזכיר לעצמנו קצת נשכחות:
ב- 26.7.2005 מפרסם אתר Ynet, פרומו לסיפורן הקשה של 3 צעירות, חלקן כבר בוגרות, על אשר קרה אותן המסגרת האודישנים לטלונובלות עם חנן גולדבלט. הסיפור מתפרסם באותו שבוע במוסף 7 לילות, הסיפור מזעזע.
ב- 8.8.2005 מתפרסם כי חנן גולדבלט, נעצר בחשד לאונס, התלונות מתרבות, בנק דיסקונט הורה לכל סניפיו להסיר את כרזות הפרסום עליהם מופיעה תמונתו של חנן גולדבלט - טוב גולדבלט הוא כבר בחזקת שפוט.
ב- 17.8.2006 הוארך מעצרו של חנן גולדבלט בפעם השלישית, למשך 5 ימים, השופטת קבעה כי יש הצדקה להאריך את המעצר מכיוון שעל פניו נראה כי מדובר בעבריין מין סדרתי, השופטת לא נענתה לבקשתם של חבריו של גולדבלט, לשמור עליו במעצר בית, והרי זה ברור, כי גולדבלט הוא בחזקת שפוט.
ב- 21.8.2006, לאחר 14 יום במעצר, מוגש נגד חנן גולדבלט כתב אישום, המדינה דורשת מעצר עד תום ההליכים, אך בית המשפט החליט על מעצר בית, בביתה של אחותו של גולדבלט, בכפר הס - ומה לא ברור כאן, הוא הרי כבר באמת בחזקת שפוט.
בינואר 2006 איפשר לו בית המשפט המחוזי לצאת לעבוד, אך בית במשפט העליון ביטל את ההחלטה, שפוט או לא שפוט?
ב- 7.3.2006 דחה בית המשפט המחוזי בת"א את בקשתו של גולדבלט להשתחרר ממעצר הבית שבו הוא יושב כבר 10 חודשים, טרם הורשע, שפוט!! שפוט!!
ב- 5.10.2006, פסל את עצמו השופט רוזן מלדון בבקשתו החוזרת של גולדבלט להשתחרר ממעצר הבית, ומצבו של גולדבלט נותר ללא שינוי, הבקשה המחודשת לבית המשפט הוגשה מאחר שלהבנת ההגנה "קרסו ראיות התביעה". התביעה (מדינת ישראל) סוברת שהמצב אינו כזה, שפוט בריבוע.
טוב, גולדבלט הוא לא נשיא, הוא שפוט, לנשיא הרי עומדת חזקת החפות.
ובשני המקרים מדובר בעדויות רבות, על עבירות מין קשות, לאורך שנים מאוד מאוד ארוכות.
וגם אם יאומתו העדויות, וגם אם יאספו כל העובדות המרשיעות, אז את כבוד הנשיא אסור להעמיד לדין, כך לפחות סובר שר המשפטים לשעבר, ממנה השופטים, וחונן האסירים לשעבר, הפרשן הפוליטי דהיום, ויו"ר מועצת יד ושם דהיום, מר טומי לפיד.
וזוהי תורתו של יו"ר מועצת יד ושם, טומי לפיד על רגל אחת:
חנן גולדבלט - שפוט.
למשה קצב - חפות.
והמדינה - קאפּוט.
