תרבות המערב חותרת בעוז לטשטוש המינים ולהקהיית קווי המיתאר זכר/נקבה. לבוש דומה ולעיתים זהה מאפשר מלתחה משותפת לשני בני הזוג, ובטל (האומנם?) איסור "לא ילבש גבר שמלת אשה" (שהרי ה"שמלה" משותפת מלכתחילה); תסרוקות דומות עד זהות, ולעתים מהופכות (קצוץ לנשים וצָמָתי לגברים); תכשיטי גברים, כיפות נשים וכל כיוצא בהם משתלבים במהלך פריצת הגבולות; שמות פרטיים זהים ולעתים מהופכים בדווקא לעומת שיוכם המקורי בלשון זכר/נקבה. בקיצור: גברים בוָרוד נשים בכחול. כל אלו חוברים לתהליך חברתי מתגלגל שאחריתו חורבן מושג המשפחה ושיבה ל...דור המבול.
אומר בהדגשה: אינני מביע עמדה נגד השתלבות נשים במקצועות שנחשבו בעבר "גבריים", או דחיקתן אל "בין תנור וכיריים". אינני מביע עמדה כנגד אתגרי קריירה, אקדמיה, מינהל או עסקים. אני מפנה אצבע מאשימה אך ורק נגד טשטוש הזהות המינית בעיקר בסממני הפרדה חיצוניים והתנהגותיים. כאן נעוצה הסיבה הראשונית לפיחות ערכי המשפחה בישראל המערבית-הרומית. וכידוע, סטייה התחלתית קלה גוררת תוצאות הרות אסון; "בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי" [מסכת שבת נו ב]. בגלל מסמר קטן אבדה כל העיר!
נחרדתי לאחרונה למקרא ידיעה עיתונאית המציינת כי מעל 50% מ"משקי הבית" בארצות הברית אינם נשואים! אל דאגה! טרנד זה יגיע אלינו מהר-מהר; סוף-סוף אנו מהווים "אחוזה מערבית" נאורה במזרח התיכון המוסלמי, השמרני, הפרימיטיבי...