הקרקפת ברפואה הסינית מהווה מיקרו-אקופונקטורה של כל הגוף בדומה לאוזן, לכפות הרגליים והידיים, לאף ולפנים, כמו גם אישוני העיניים. לכן, בעיות בקרקפת יכולות ללמדנו על המצב הבריאותי של האדם ובעיות בקרקפת מעידות על בעיות רפואיות אחרות.
התכשירים המקובלים לטיפוח השיער משמשים לטיפול חיצוני ולכן אינם יכולים לפעול על זקיקי השיער ולפתור את בעיותיו ויותר מכך, הם גם עלולים לגרום לתופעות לוואי של שימוש בחומר כימי.
ואכן, ישנם חומרים כימיים רבים המשמשים לתעשיית מוצרי טיפוח השיער, אחד החומרים הידוע כמסרטן הוא sodium laureth sulphate. כשמשתמשים בתכשיר המכיל את החומר, קיימת חדירה של החומר לקרקפת והוא נספג דרך כלי-הדם השטחיים ומגיע למקומות שונים בגוף.
שיער הראש הרבה יותר רגיש משיער הגוף, מפני שהאחריות עליו מוטלת על הכליות והריאות. בעוד שהאחריות על שיער הגוף מוטלת רק על הריאות. מי שאמור להתמודד עם אותם חומרים מזיקים הוא הכבד ולאחר-מכן הכליות, אשר אמורות לפנות את תוצרי הפירוק אל מחוץ לגוף. באופן מעשי אנו מעמיסים על הכבד חומרים מזיקים. הכבד לפי נגישה הסינית נוטה במקרים שכאלה להתחמם. החום גורם לכליאת אנרגיה ולאחריה גם לכליאת דם.
מצב זה עלול להשפיע על הבריאות וליצור מגוון רב של בעיות בגוף בכלל ובעור הקרקפת בפרט. העור יכול לסבול מרגישות יתר המתבטאת בתהליך דלקתי מקומי עם גרד ואודם. רבים לא ישערו שהתכשירים החיצוניים הללו הם אלה שיצרו את הרגישות הרבה של עור הקרקפת. במקרים רבים המשתמשים בחומרי טיפוח כימיים סובלים גם מזיהום משני של עור הקרקפת, שנוצר מעצם תהליך רגישות היתר וגירוד העור עם זיהומים משניים.
הרגישות יכולה להתעצם עד כדי כך שהאדם מתקשה אפילו לגעת בשיער, שלא לדבר על מסרק או מברשת שיער. במקרים אחרים המשתמשים מפתחים קשקשת רבה, עד כדי טרדה בלתי נסבלת. לא מן הנמנע כי לפחות בחלק מהתכשירים יש חומרים שיובילו להתקרחות.
תוצאות הלוואי הללו שכיחות, למרות שלא כל אדם המשתמש בתכשירי טיפוח שיער סובל מהם. כדי למנוע נזקים אלה צריך לשאוף להימנע ככל הניתן משימוש בתכשירים המכילים חומרים כימיים. הדרך הטבעית היא הטובה והנכונה.
עוד מימי התלמוד אנו למדים על השימוש בסבון לרחצה. בני ישראל השתמשו לטיפוח שערם במי בורית, שהם כנראה מה שאנו מכירים כמי סבון שמן זית. בסבון זה התרחצו, חפפו שיער וגם כיבסו בגדים. הסבון הפשוט הזה היה יעיל אלפי שנים ואין סיבה שלפתע יהיה שינוי והסבון ימצא כמזיק לגוף.
ככל שהתכשירים המקובלים מכילים יותר ריחות וצבעים, כך הם יותר מסוכנים. השימוש בסבון איננו בא כדי לבטל את הקידמה אלא כדי להעניק לגוף את החומרים הטבעיים ביותר מבלי להזיק לו.
הטיפול המקובל ברפואה הסינית לנשירת שיער הוא דיקור, כלומר חדירת מחט אל תת-העור ואף עמוק יותר, גרימת פצע זעיר והפעלת מנגנון החלמת הפצע. כאשר אנו מטפלים נכון בבעיה, נשיג תוצאות טיפוליות כנדרש. בטיפול זה ניתן לשלב גם צמחי-מרפא, המעודדים את צמיחת השיער.
