אני משפשף את עיני בתימהון, ואינני מאמין למראה עיני ולמשמע אוזני. מילא, כבר התרגלנו לכך שלישראלים רבים - במיוחד פוליטיקאים - יש א-סימטריות במוסר והיעדר כל יושר אינטלקטואלי. כבר התרגלנו לכך שהאזרח א' נרדף עד צוואר, מוקע בראש חוצות כגרוע שבפושעים ונדרש לעוף לביתו ולהתפטר מכהונתו עוד בטרם הועמד למשפט, בעוד ב', שמצבו דומה להפליא לזה של א', נח לו בשקט וממשיך בשגרת חייו ובכהונתו הציבורית, וההבדל בין שניהם הוא בכך שהראשון הוא בעל דיעה פוליטית או רקע אישי שאינו חביב על הרודפים, ואילו האחר דרוש להם לקידום ענייניהם או משתייך למחנה הפוליטי הנכון, ולכן הוא מוחזק בינתיים כאתרוג בקופסה, עד שיגיע הרגע לבעוט באחוריו ולהעיפו.
עד עתה, דומה כי לכל הפחות שלטונות המשפט והאכיפה התאמצו לשוות מראית-עין של היעדר איפה ואיפה בין האזרחים השונים, שצוואריהם נתונים תחת לחצו של עקבם המסומר ואוזניהם שומעות את ההדלפות שמדליפים חכמי הרשויות הללו.
לא עוד. הנה קראנו, באתר זה, כי בתשובה לפנייתה של עמותת אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה, בשאלה מדוע אין לפסול את ליברמן מלכהן בממשלה בעודו נחקר, השיב עוזרו של היועץ:
"הליכי החקירה בעניינו של ח"כ ליברמן המתנהלים כעת, מקורם ועניינם בחומרי חקירה חדשים שהתקבלו בפרשה, אשר מעוררים חשד לכאורה לעבירות על חוק העונשין מתחום טוהר המידות. לאור זאת החקירה מתמקדת כעת בעבירות אלה ולא בחשדות המקוריים, אשר עסקו בעבירות בתחום מימון בחירות".
יופי חי. ליברמן נתון כעת בחקירה, שטרם הסתיימה ולכן אין פגם במינויו כשר בממשלה. דמעות גיל זלגו מעיני למקרא ידיעה זו, שראיתי בה הוכחה לכך שחזקת החפות, לכל הפחות כל עוד החשוד לא הועמד לדין, מוסיפה לחול גם בעיני היועץ המשפטי לממשלה.
אך מיד נזכרתי, כי אותו יועץ משפטי עוסק כעת בעיון בחומר החקירה שהעבירה לו המשטרה, בפרשת הנשיא משה קצב. בתשובה לשאלת בג"צ מהי עמדתו, הודיע היועץ - בצדק רב - כי התפטרות הנשיא אינה בתחום סמכותו, אך דעתו היא כי טוב היה הנשיא עושה אילו התפטר.
מר מזוז, כהונת הנשיא היא אכן מחוץ לתחום סמכותך, אך אם הבעת דעתך - מה בדבר כהונתו של אביגדור ליברמן, שהיא ללא ספק בתחום יעוצך לממשלה ובסמכותך? מה ההבדל בין הנחקר קצב ובין הנחקר ליברמן? אמנם, נפשי - כנפשם של אזרחים רבים אחרים - נקעה מהתנהלותם של שלטונות האכיפה והחקירה בשתי הפרשיות, תוך הדלפות כמו מצינור השפד"ן. אך אם אין פסול בכהונתו של הנחקר ליברמן, הנרדף בחקירה זה 8 שנים ואיש לא פוטר מתפקידו בשל ביזיון זה, מהטעם ראית למסור לבג"צ את "דעתך האישית", כי על קצב להתפטר?
בהיעדר ראיה כי ההיפך הוא הנכון, אני מניח לטובת מר מזוז כי לבו חלק בעניינו של קצב, וכי הוא עתיד לבדוק את החומר ללא דיעה קדומה. פירוש הדבר הוא, לפחות מהבחינה העיונית, כי יתכן שהיועץ יחליט שלא להעמיד את קצב לדין. בעוד ליברמן יוכל תמיד לחזור ולהתמנות לכהונת השר לענייני אסטרטגיה חלולים או השר לענייני תארים ריקים, הנשיא לא יוכל עוד לחזור לתפקידו.
מן הראוי להבהיר, כי בעיני אין כל הבדל בין ליברמן ובין קצב. שניהם בגדו בערכים שבשמם נשבעו וזכו בקולות הבוחרים; שניהם אופורטוניסטים חסרי בושה, שעניינם אך ורק בטובתם האישית; ושניהם נמצאים מבחינת החוק באותו מעמד: מעמדו של זה שהמשטרה חוקרת בעניינו, והוא בגדר חשוד בלבד. בעיני, חרף כל ההסתה והרדיפה התקשורתית, שניהם חפים מכל עוון, כל עוד בית משפט מוסמך לא הרשיעם בעבירה, ולכן שניהם כשירים - לצערי הרב ולמגינת לבי - לכהן בתפקידים שנועדו להם. מי יתן וילכו לבתיהם לבלי שוב, ויעסקו אך ורק בספירת הסכומים הלא-מבוטלים שיקבלו כפנסיה ממשלתית.