מיניות מלווה אותנו מלידה עד מוות. היא איננה רק מילה נרדפת למשגל, אורגזמה, חשק, גירוי וארוטיקה. מיניות היא כוח פנימי הדוחף אותנו למצוא מגע, אהבה, קרבה וחום כל החיים, וחינוך מיני מתחיל עם לידתו של התינוק. כשהוא מקבל אהבה ממשפחתו הוא מקבל אישור שהוא שווה. זה מספק לו ביטחון והערכה עצמית החיוניים לבניית קשר אינטימי בעתיד. אם התינוק מקבל חיבוק וליטוף, הוא לומד דרך להעברת רגשות ויוכל להשתמש בזה כאשר יבנה מערכת יחסים בוגרת.
אוננות מתחילה כבר בשנה הראשונה. תינוקות מגלים שנעים ומרגיע לגעת שם למטה, בדיוק כמו שנעים למצוץ אצבע. אין בזה שום רע. בגיל מאוחר יותר ילדים מגלים את ההבדלים הגופניים בין בנים לבנות. לעיתים הם שואלים, לומדים את שמות איברי המין ולעיתים מנסים לגעת זה בזה. זוהי סקרנות טבעית.
אתם כהורים יכולים להגיד להם שאינכם מרשים להם נגיעה במקומות האינטימיים שלהם וגם לא של אחרים. איך מסבירים לילד בן 4 "מה זה מקום אינטימי?" התשובה פשוטה: "המקומות שמכוסים בתחתונים ובחזייה הם מקומות אינטימיים". לקראת גיל ההתבגרות עולים נושאים חדשים: לבישת חזייה, קבלת וסת, קרי לילה, שיעור, שינוי הקול, צמיחה ואוננות.
למרות הגישה הרפואית-סקסולוגית, המציגה את האוננות כתהליך טבעי במהלך ההתבגרות, צעירים רבים חיים בתחושה שמדובר בפעילות מזיקה. לעיתים פעילות זו מלווה בצפייה באתרי מין. הנזק העיקרי הוא שאין לרוב הצעירים כלי שיפוט בוגרים לבחירת מידע נכון וחיובי באינטרנט, והם מקבלים מושגים מוטעים על קשר, זוגיות אהבה ויחסים אינטימיים.
עם השנים, כאשר הצעירים מנסים לבנות מערכת יחסים בוגרת על סמך המידע שרכשו, הם מגלים שהמציאות שונה ונאלצים לפנות לטיפול במרפאה הסקסולוגית. בעיות בתפקוד המיני המאפיינות את הצעירים הם מתח וחרדת ביצוע, כאבים ביחסי מין, חשק מיני ירוד, קשיי זקפה וקשיי אורגזמה. לכן, למרות שפע המידע באינטרנט, כדאי לצעירים לקרוא ספרים ולהכיר נושאים מורכבים, כמו ההבדלים בין אישה לגבר מבחינת התפקוד המיני, בניית מערכת יחסים, זוגיות וקשר.
