לא האמנתי שיגיע היום שבו אשבח את ח"כ אופיר פינס. בהיותי מתנגד חריף לתפיסת עולמו המדינית ממש קשה לי לשבחו. אולם על צעדו האמיץ בו ויתר על השררה, נטש את מנעמי השלטון ליד שולחן הממשלה, על כך הוא ראוי לצל"ש מיוחד, צעד כזה נדיר במקומותינו. מי ייתן ויירבו שרים כמותו בישראל, הנאמנים לדרכם והמסרבים למכור עצמם בנזיד עדשים.
פינס, היה כמדומני גם יחיד ליד שולחן הממשלה בדרישתו הנחרצת להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה. למרות שנשקפת לפינס סכנת התייבשות במדבר הצחיח מחוץ לממשלה, הוא לא חשש, אמר ועשה.
יש שיגידו כי בכך הוא חיזק את מעמדו במפלגה והכול תרגיל פוליטי מתוחכם. אולם, בימים שבהם אהוד ברק בעיצומו של הקאמבק, ושורה ארוכה של אישים מתמודדים על ראשות העבודה, לא הייתי מהמר על פינס, לפחות לא בשנים הקרובות.
התפטרותו, מבליטה ביתר שאת את קלונם ואפסותם של שרי העבודה, שנשארו דבוקים לכיסאותיהם, כשאת האג'נדה החברתית שלהם הם רומסים בגלגלי מכוניות השרד שלהם, וברוב ביזיון, יו"ר המפלגה שלהם מתקפל, למרות הבטחותיו קודם הבחירות, שלא ישב ליד שולחן אחד עם אביגדור ליברמן, שהיה בעיניו מוקצה מחמת מיאוס.
לעומת פרישתו הראויה של פינס משולחן הממשלה, הרי שהצטרפותו של אביגדור ליברמן וחבירתו לאהוד אולמרט ראויה לכל לשון של גינוי. מי מבוחרי ישראל ביתנו היה מאמין שמנהיגם ישליך גלגל הצלה ליריבו הפוליטי אהוד אולמרט ויספק חמצן לממשלתו המפרפרת. ליברמן, מהמתנגדים הנחרצים ביותר להינתקות משתדך לאחד ממוביליה הראשיים.
ליברמן, שחרט על דיגלו את "ברית הזוגיות", שקרא בראש חוצות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, המטיף לטרנספר את שלטון ישראל מהערים המרכזיות במשולש, הופך את עורו ומכהן כשר לענייני כלום, וכסגן לראש הממשלה אותו הוא קרע לגזרים בהיותו באופוזיציה.
בכך הצטרף ליברמן ללא בושה לכל קודמיו שהיזנו את הפוליטיקה שלנו, שבגדו בבוחריהם ומכרו את האני מאמין שלהם בנזיד עדשים. כך יעשה האיש הנושא עיניו לראשות הממשלה, המשליך לסל האשפה את האג'נדה הישנה שלו, המחזר ללא בושה אחרי יפי הנפש מוליכי דעת הקהל, כדי שיכשירו אותו ויהפכוהו ליקיר התקשורת ולאתרוג מהודר, כפי שעשו זאת בעבר ליריביו הפוליטיים המרים ביותר ובראשם אריאל שרון המוטל על ערש דווי, ויורשו הממולח אהוד אולמרט.
באשר לעלה התאנה המגוחך של שינוי שיטת הממשל, הרי הוא היה יכול להיאבק למען המטרה הקדושה הזאת ביעילות רבה יותר מספסלי האופוזיציה, שם אינו מסונדל בכבלי ההתחייבויות הקואליציוניות. והחמור ביותר, שאביגדור ליברמן תורם להבאשת ריחם של הפוליטיקאים שלנו בעיני הבוחרים המרומים, שבחרו בעבר בשרון וקבלו את מדיניות מצנע, שבחרו ליברמן וקבלו אולמרט.
