צהריים טובים, ותודה על ההזדמנות להיות כאן אתכם היום.
אני רואה חשיבות רבה, בקיומה של ועידה מהסוג הזה. ולבטח, בהיותה בחסות ראש הממשלה.
הייצוא הוא נשמת אפה של מדינה חפצת חיים. דיונים המתקיימים בוועידה זו יכולים להפוך את ישראל למקום צומח ומשגשג יותר. מקום אטרקטיבי למשקיעים מבית ומחוץ. ועל כך, בראשית אבקש להודות ולברך את המארגנים והמשתתפים.
ברשותכם, אפתח בכמה מילים על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל.
זה לא סוד, שהמלחמה "תפסה" אותנו בתקופה כלכלית טובה במיוחד. כל המדדים הכלכליים העידו על כך, שכלכלת ישראל צועדת בכיוון הנכון. אבל לצערי מציאות זו נקטעה.
המערכה שכפה עלינו החיזבאללה בצפון, היתה ועודנה בעלת היבטים לא רק בזירה המדינית והביטחונית, אלא גם בזירה אותה אתם מכירים טוב מכל - הזירה הכלכלית.
דברים שהיו נכונים טרם המלחמה, אינם נכונים היום.
• נכנסנו למלחמה עם עודפי הכנסות שאינם קיימים עוד. השתמשנו בהם לשיקום הפיזי של בתי התושבים, לפיצויים לעובדים, לתעשיינים, לחקלאים ולתיירנים.
• התוכנית לשיקום הצפון מחייבת אותנו כעת, להשקיע תקציב חדש ולא מתוכנן בסך של כמיליארד וחצי ש"ח.
• את הקיצוץ המשמעותי שתכננו בתקציב הביטחון, אנו נדרשים להמיר כיום, בתוספות משמעותיות של כשמונה מיליארד ש"ח לחידוש המלאים של צה"ל.
לא רק עם הוצאות כספיות בלתי צפויות נדרשים אנו להתמודד. המלחמה אילצה אותנו לערוך שינויים כואבים בטיוטת התקציב. אני אומר שינויים כואבים, כי מבחינתי שנת 2007 היתה אמורה להיות השנה בה יחל הטיפול בסגירת הפערים החברתיים במדינת ישראל.
אמרתי לפני המלחמה את שהתברר כנכון. אם יש למדינת ישראל "עודפים", צריך לשמור אותם ליום "סגריר".
היום הזה הגיע רבותי!!! המלחמה, כפתה עלינו סדר עדיפויות חדש ואילוצים רבים!!! מדובר בסכומים אדירים ובלתי צפויים בסך של כ- 15 מיליארד ש"ח.
קיבלתי שלשום לידי, את מסקנות עבודתה של משלחת קרן המטבע הבינ"ל. אני גאה על כך כי המשלחת קבעה באופן חד-משמעי - כי ממשלת ישראל הצליחה בחזית הכלכלית. נוכח פעולותיה של הממשלה במהלך ימי הלחימה ציינה המשלחת כי "ביצועיו של המשק הישראלי טובים מאוד בהתחשב באי הוודאות ובטלטלות המשמעותיות שפקדו את הזירה הביטחונית...".
אני רוצה להודות לשותפי לדרך בימי הלחימה, נגיד בנק ישראל, מר סטנלי פישר. קיבלנו חיזוק לכך כי דרכנו הכלכלית חייבת להימשך.
מכובדיי, בל נטעה. גודל ההישגים בתחום הכלכלי אינם עבודתה של היד הנעלמת. אלו תוצרים של מדיניות כלכלית אחראית. כבר מתחילתה של הלחימה בצפון פעלנו באופן אשר יבטיח את היציבות הכלכלית וייתן מענה לכלל הצרכים.
בפעם הראשונה, יחד שר התמ"ת מר אלי ישי, יו"ר ההסתדרות מר עופר עיני ונשיא התאחדות התעשיינים, מר שרגא ברוש, גובש פתרון מיידי, תוך כדי לחימה, לכלל הצרכים שהתהוו. זה המקום להודות להם על האחריות שגילו ועל הסיוע בפתרון המהיר של הבעיות שהתעוררו.
משפחות שרכושן נהרס, בעלי עסקים, עובדים, חקלאים, תעשיינים ותיירנים - כולם כאחד, קיבלו מענה מיידי במסלולים ירוקים לכלל תביעות הפיצויים.
מדובר בתביעות פיצויים במספרים חסרי תקדים, ביחס לכל מלחמה שהתקיימה בעבר. למרות זאת, בתוך שלושה חודשים, סיימנו באופן מלא את הטיפול בבעייתם של 85% מכלל התביעות.
הן בדיוני התקציב לשנת 2006, הן במהלך המלחמה והן כיום, אני מקבל המון עצות איך צריך לנהל את המדיניות הכלכלית. מספרים לי כי יש פתרונות לכל הבעיות...
• גם לפרוץ את כל המסגרות וגם לשמור על יציבות.
• גם להעלות מיסים וגם להביא לצמיחה.
• גם לסייע לאוכלוסיות החלשות וגם לשקם את הצבא ולתת לו תוספות תקציביות.
גבירותיי ורבותי!!! אין מדיניות של גם וגם!!!.
אני יודע כי הכלכלה היא אי של יציבות וכשזו מתערערת, מדובר בזעזוע שלוקח לשקמו זמן רב. ימי המיתון של תחילת שנות האלפיים, אשר הגיעו לאחר ימי בועת ההיי-טק זכורים לי היטב.
אז, לא השכלנו לשמור על מה שהיה לנו. כלכלת ישראל היתה מוצפת בהכנסות. למרות כל אלה, נכנסנו לסחרור שהוביל למיתון עמוק, אשר פגע בעיקר בשכבות החלשות. היום, עיקרון אחד עמד ועומד לנגד עיניי. לא אחזיר את הכלכלה הישראלית לימי המיתון. כמי שנושא באחריות לכלכלת ישראל - לא אביא שוב את המשק אל סחרור כתוצאה מאירועי המלחמה הנוכחית.
בחנו מדי יום את ההתפתחויות בזירה הכלכלית ובשווקים. קיימנו שיחות עם חברות דירוג האשראי ועם הממשל האמריקני. עשינו הכל על-מנת להביא להרגעת השווקים. ידענו, כי בראש ובראשונה השווקים יבחנו אותנו אם נסטה מההתנהלות הפיסקאלית השקולה והמרוסנת.
אני שמח שהצלחנו...
• דירוג האשראי של ישראל נבחן ונשאר על-כנו.
• המשק הישראלי ושווקי ההון גילו בגרות בתגובותיהם ונתנו אמון במנהיגות הכלכלית.
• הממשל האמריקני האריך את ערבויותיה של ישראל.
• התוצר צפוי לצמוח ב-2006 בקצב של ארבעה נקודה שישה אחוזים.
• בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 גדל הייצוא והגיע לשיעור של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2005. בחודש ספטמבר לבדו עלה הייצוא מעל הממוצע ביולי-אוגוסט.
• בימי הלחימה נחתמו עסקות במשק הישראלי. זהו לא דבר של מה בכך. זוהי הצהרת האמון הטובה ביותר לחוסנה של הכלכלה הישראלית.
אמרנו את שהתברר כנכון - עלינו לשמור על היציבות הכלכלית - כי זו אשר תשמור עלינו. הוכחנו שיש הנהגה אחראית לכלכלה הישראלית.
אתמול אישרה הכנסת בקריאה הראשונה את הצעת תקציב המדינה לשנת 2007. אני שמח כי חברי הכנסת הביעו אמון בהצעת התקציב והשתכנעו כי למלחמה יש השלכות אשר מחייבות סדר עדיפויות חדש.
ברור לי, כי בקריאות השנייה והשלישית יתקיימו דיונים על כל סעיף. אבל אני אומר מעל במה זו את שאמרתי מעל בימת הכנסת: מסגרות התקציב כפי שקבעתי - יישמרו.
• יעד ההוצאה יישמר ויעמוד על אחוז נקודה שבע.
• עלויות המלחמה החד-פעמיות יוחרגו מהתקציב השוטף, על-מנת לא להשיתם על אזרחי המדינה. לשמן, יגדל קצב ההוצאה באופן חד פעמי בעוד אחוז נקודה שש.
• למרות כל הלחצים לא אעלה מיסים.
• וגם בימים אלה נמשיך ביישום רפורמות מבניות במשק.
הפירות מהם אנו נהנים היום לא צמחו יש מאין. הם תוצאה של יישום מדיניות כלכלית ברורה ועקבית. מחובתנו להמשיך ולדבוק באותם עקרונות כלכליים, אשר בראש ובראשונה ישמרו על הקיים ואף יעצימו אותו.
מהלכים אלה צלחו. אולם כעת, בצד השמירה וטיפוח הצמיחה, מחובתנו לתכנן את עתידנו במספר נושאים. אין נכון יותר, מאשר לדבר על העתיד כעל מציאות ממשית וכעל תוכנית לביצוע. מדינת ישראל היא כולה פרי של חזון, שהפך למציאות רק משום שאבותינו לא ויתרו עליו גם בימים הקשים ביותר. הם בנו אותו ותכננו אותו. וכך עלינו לעשות.
האיום המרכזי על המשך הצמיחה והשגשוג של המשק הישראלי הינו הפערים החברתיים הנפערים בו. עץ צומח אך חולה לא יצליח לצמוח לאורך זמן. לצערי, החברה הישראלית היום צומחת אך לא בריאה. בעוד שלפני שלוש שנים לא היתה לנו ברירה, היום היא ישנה. אסור לנו להישאר אדישים לכך שחלקים גדולים באוכלוסיה אינם לוקחים חלק בפירות הצמיחה.
הכלכלה והחברה שלובות זו בזו. הבראת החברה בישראל, תוך צמצום הפערים ויצירת שיווין הזדמנויות, תגביר את המעורבות של כלל שכבות האוכלוסיה בכלכלה ותתרום להמשך הצמיחה.
לכן, מעבר לתוספות התקציביות המשמעותיות אשר הוספנו לצרכים חברתיים מאז כינונה של הממשלה בכלל ובשנת 2007 בפרט, נמשיך במתן מענה פרטני לכל אוכלוסיה. נמשיך ונחדד את מדיניות ההבחנה בין המסוגלים להשתלב בשוק העבודה לבין מי שאינם מסוגלים לכך. ניתן תמריצים גדולים ויעילים להשתלבות בשוק העבודה - ומנגד, נתגבר את השירותים והתמיכות לאוכלוסיות שאינן מסוגלות לעבוד.
כל מובטל החוזר אל מעגל העבודה הוא לא רק עוד אדם הנחלץ ממצוקה כספית. זהו אדם המחזיר לעצמו את כבודו העצמי, כאדם יצרני ותורם.
בהקשר זה, החלטתי לקחת את הטיפול בנושא מס ההכנסה השלילי. זהו נדבך חשוב בצמצום הפערים במדינת ישראל שכן הוא בא להוסיף כסף בצורה הכי ממוקדת שאפשר, למי שאינו משתכר דיו.
בכוונתי להפוך את שנת 2007 לשנת ההיערכות לצמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו לקרוא לכם חברינו מבית ומחוץ לשלב ידיים יחד איתנו במשימה נעלה זו. אני יודע שיש רבים ביניכם שפעילים ותורמים לצד החברתי - כלכלי. זהו חלק מהמאמץ הלאומי במשק. בסופו של דבר כולנו נהנה מפירות עשייתנו, דרך דור צעיר, מוכשר ומיומן אשר ישתלב בפעילות המשק בעתיד.
גבירותיי ורבותיי,
יש לנו המון במה להתגאות.
• בישראל יש היום יותר חברות סטארט-אפ מאשר בכל מדינה אחרת, חוץ מבעמק הסיליקון.
• ישראל שייכת למועדון היוקרתי של מדינות בעולם שפיתחו, ייצרו ושיגרו לוויינים לחלל.
• ישראל נחשבת לאחד המרכזים העולמיים הגדולים ביותר של עולם ההיי-טק.
• ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם בהוצאה על מחקר ופיתוח.
והרשימה עוד ארוכה.
הסוד העומד מאחורי הישגים ייחודיים אלה הוא אוצר הטבע הגדול ביותר של ישראל - איכות כוח האדם שלנו. הממציאים, המפתחים והמנהלים שלנו, צברים ועולים כאחד, הם כולם ישראלים מבריקים, יצירתיים, צעירים ברובם - אך גם מנוסים. יש לנו הון אנושי שאין לו מקביל בעולם. כל מה שצריך לעשות זה להעניק להון האנושי הזה את הכלים לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בו.
מתוך ראיית ההון האנושי כמשאב העיקרי, אני נכון יחד עם שרת החינוך ואנשי מערכת החינוך לתת יד לשינוי בתחום הנוגע לעתידנו ולחולל שינוי מהותי בתחום ההשכלה הגבוהה והחינוך.
שינוי אינו רק תוספת תקציבית. הבעיה במערכת החינוך אינה רק חוסר בתקציב. עלינו למסד את הרפורמה בראש ובראשונה על מצוינות ויעילות. רפורמה שתגדיר את יעדיה של מדינת ישראל בתחום החינוך לעשר השנים הבאות.
היום, הוקמה ועדה בראשותו של שר האוצר לשעבר, מר בייגה שוחט, אשר תמליץ בפנינו על רפורמה בהשכלה הגבוהה. נעודד ונתמרץ את המצוינות האקדמית. נהפוך את ההשכלה הגבוהה לנגישה לכל ילד במדינת ישראל. נעודד את המחקר, נעודד מרצים חוקרים ומדענים מכל העולם להגיע למדינת ישראל. איננו יכולים להשלים עם כך שכ-40% ממרצי האוניברסיטאות המובילות בעולם הם ישראלים. עלינו להחזירם הביתה!
מחובתנו להבטיח, כי המוח היהודי, שהיה "המותג" המוביל של עמנו, יקבל את התנאים המתאימים לפריחה חסרת תקדים ולהובלה עולמית. זה הבסיס לתחושת הגאווה הממלאת אותנו היום על הישגינו עד כה - ולתחושת הביטחון שבה אנחנו מביטים אל העתיד.
גבירותיי ורבותיי,
הצלחתנו אינה נעלמת מעיני העולם. בשנת 2005 הגיעו סך ההשקעות הזרות לכשנים עשר מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 שברנו את כל השיאים, וסך ההשקעות הזרות הגיעו לשבעה עשר מיליארד דולר.
האמינו לי,
המשקיעים והיזמים במדינת ישראל אינם הרפתקנים ואינם באים לכאן על-מנת לסכן את כספם. הם יודעים בדיוק מה הם מחפשים. הם מוצאים פה את הפוטנציאל הטוב ביותר להשקעתם, כי פה נמצא ההון האנושי הטוב בעולם.
אני קורא מעל במה זו לאותם משקיעים המשיכו והשקיעו בישראל. אנו כממשלה נמשיך להשקיע בהון האנושי. נמשיך להוביל את המשק לשינויים מבניים אשר ייעלו אותו, יקטינו את הביורוקרטיה, יקטינו את התערבות הממשלה ויאפשרו לכוחות השוק ולכוחות היצירה הבלתי רגילים הקיימים בישראל להוביל אותנו קדימה.
נבחן צעדים חדשים ונוספים בעידוד השקעות ההון ובתמריצי מיסוי במדינת ישראל. על-מנת שהמשקיעים יראו כי ההשקעה בישראל היא השקעה חכמה, נבונה ומשתלמת. נביא לכך כי ההשקעות במדינת ישראל יהיו תחרותיות בהשוואה לכל מדינה בעולם.
כולי תקווה, כי גם בשנת 2007 נצליח לשבור את שיאי ההשקעות שקבענו השנה. בעיני, זו התשובה הטובה ביותר לארגוני הטרור. אני בטוח כי גם היום, הזמן פועל לטובתנו - אם נעבוד ביחד, נצליח במשימתנו להצעיד את המשק הישראלי קדימה.
אני מאמין כי שיתוף פעולה כזה צריך לעמוד כל הזמן לנגד עינינו. ויחד, נגיע כאן לשקט, לשגשוג ולצמיחה, ובעזרת השם, גם לשלום המיוחל.
