הנודניק נעלם! בהתחלה סברנו שהאדמה בלעה אותו. יותר מאוחר התברר, שכתוצאה מאירוע דרמתי בצפון הארץ, השפה העברית נמחקה מהקובץ במוחו, ומהסיבה הזו - התראיין באולפנים זרים בשפה האנגלית.
עד 12 ביולי 2006, הוא פירשן לנו את החיים, כמעט מדי ערב. בכל הזדמנות שהייתה לו, התפאר במה שפרשנים כינו "הישגו היחיד": הנסיגה החד-צדדית מלבנון. מעולם לא שכח להוסיף עקיצה כלפי רואה שחורות מקצועיים, ש"הילכו עלינו אימים". שש שנים חלפו מאז מנוסת צה"ל מלבנון - עד שקונספציית הנסיגה החד-צדדית קרסה מול עינינו. להסכם אוסלו זה לקח שבע שנים.
היינו (ועדיין) סקרנים לשמוע ממנו פרשנות לקריסת הקונספציה. נאדה! מסתבר שהמנהיג עם הנעליים הקטנות, לא מצא את המילים הנכונות שיעזרו לו למסמס את הקביעה שרודפת אותו: המבחן הוא בתוצאה! גבירותיי ורבותיי, המשיח שהחליף את ביבי ב-99', החייל האמיץ אהוד ברק, משמיע קולות של רוצה.
בינתיים באמצעות מקורבים. אלה מיחצנים אותו, ומנסים להזכיר לנו, שהגאון שסיבך אותנו במנוסתו מלבנון, זהו בדיוק האיש לו אנו זקוקים. מפרק השעונים, שהתפרסם גם בזכות היכולת הנדירה שלו להסתכל בלבן של העיניים, גם אם היו אדומות משנאה ד- חושש להיכנס לאולפן להשיב לכמה שאלות.
אחת משתיים: או שבניגוד לאנליטיות המיוחצנת שלו, אהוד ברק לא מסוגל לנתח נכון את המציאות, או שהוא גונב את דעתם של מצביעים פוטנציאליים, באמצעות השמעת מסרים הנעימים לאוזניים. במילים פשוטות: שקרן שמסתמך על זכרונו הקצר של הציבור. בסוגיה זו, קביעתי חד-משמעית: אהוד ברק הוא פוליטיקאי שקרן, שהגיע לשלטון ב-99' רק בזכות תקשורת שעזרה לו להפיץ שקרים בהם הלעיט את המצביעים. משהתרווח בכורסת ראש הממשלה, התברר לנו שלבד מנכותו הרגשית, בכל מה שעשה - כשל!
את דעתו האמיתית על הנסיגה החד-צדדית מלבנון השמיע ב- 97', בתגובה להצעתו של מי שכיהן אז כשר לביטחון פנים - אביגדור קהלני, שאמר בראיון שנתן לארהל'ה ברנע: "חיילינו בלבנון משמשים כברווזים במטווח, ולכן, בתנאים מסוימים, אני תומך ביציאת צה"ל מלבנון, באופן חד-צדדי".
הראיון הזה עורר סערה, ודן מרגלית הזמין את רב צל"ש, אהוד ברק לאולפן להשמיע תגובה. וזה מה שאמר: "מי שמדבר על נסיגה חד-צדדית, הוא חסר אחריות. הוא יביא לחיזוק החיזבאללה, ליותר הרוגים, ויותר קברים... ברור שבלי הסכם, הסדר כולל בלבנון שקשור בהסכמה סורית- אין תנאים, ואין נסיגה"! ציטוט מדויק (פופוליטיקה / 3.2.97).
היום אנחנו יודעים: אהוד ברק צדק! אם כך, מה גרם לו לשנות את דעתו, ולהתחייב לפני הבחירות, ש-"תוך שנה, עם או בלי הסכם- אוציא את צה"ל מלבנון". ועוד הערה: תגידו, ובצדק: הוא שינה את דעתו בטרם ניבחר לראש ממשלה. כך שאי אפשר לומר עליו שהוליך שולל את בוחריו.
הנה לכם התשובה: "נשים בשחור", וארגון "ארבע סמרטוטות" (כל הזכויות שמורות לתא"ל שמוליק זכאי), בסיוע רוח גבית של התקשורת, הצליחו לכרסם בדעת הקהל, עד שסקרים הראו שהציבור נוטה לתמוך בנסיגה חד-צדדית. ומר ברק שרצה לשפר את סיכויי בחירתו ("אהוד לא ממריא"!)- הלך על זה.
אבל לא רק בעניין לבנון שמענו ממנו מה שהציבור רוצה לשמוע. לקראת הבחירות במאי 99, בהדרכת יועציו, הוא פילח את ציבור המצביעים לסקטורים, ואמר לכל קבוצה, בדיוק את מה שרצתה לשמוע. הסטודנטים ששבתו רעב, וקיבלו פיצה משרה נתניהו, שמעו ממנו התחייבות לתהליך, שבסופו הלימודים באוניברסיטה, יהיו ... חינם אין כסף. דקה אחרי שנבחר, התפוגגה לה ההתחייבות הזו. מישהו זוכר?
באותם ימים שעמותות פיקטיביות שפכו מיליונים כדי שייבחר, ניצב גיבור "פרשת העמותות", המיועד לראשות הממשלה מול המיקרופון וצרח במלוא גרון: "אני אקים ממשלה שתציב סדר עדיפויות לאומי חדש: כסף למיטות לחולים, לפני עוד עמותות פיקטיביות" (תשואות מהקהל. גם היועץ המשפטי לשעבר רובינשטיין יכול להצטרף). אני נשבע בהן צדק שזה ציטוט מדויק (כינוס מרכז העבודה/ בית ברל/ 7.1.99).
קבלו עוד הוכחה לשקרנות או לאימפוטנטיות פוליטית. זוכרים את עשרות אלפי הסטיקרים עם הסלוגן?: "גיוס אחד לכווווולם"? בסוף אותה שנה, העניק מר ברק ראיון לעיתונאית יעל גבירץ (ידיעות-אחרונות/ 5.12.97) . הכותרת הייתה: "ברק: אביא לגיוסם של חרדים וערבים לשירות לאומי". לשאלת העיתונאית אם הוא בטוח ביכולת שלו להעביר את החוק הזה, השיב השקרן: "בניגוד לנתניהו מעולם לא שיקרתי, או לא עמדתי בהתחייבויותיי".
המשיח שהגיע לשלטון ב-99 רכוב על "חמורים לבנים", מציע את תבונתו המיוחצנת, לרשותו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. שובו של המצול"ש, שפחד להתמודד מול פרץ, לממשלת ישראל, יוכיח שאולמרט הוא עונש שמגיע לנו... חבר, אתה לא חסר!
מי שרוצה, יכול להצטרף אלי לשיר האליפות של אוהדי קבוצת הכדורסל גליל-עליון:
"משיח, משיח, משיח/ אוי, יו, יו, יו, יו, יוי"...
(כ"א והשריטה שלו: לכותב שורות אלה יש בבית ארכיון עם אלפי קלטות אקטואליה, ואלפי עיתונים!)
