לפני מספר ימים התבשרנו כי נשיאת בית המשפט העליון שבה ודורשת להפוך את מערכת בתי המשפט למערכת עצמאית ונטולת זיקה למשרד המשפטים. כבר כיום, כידוע, נחשבת משרת מנהל בתי המשפט ל"משרת אמון" של נשיא בית המשפט העליון. כידוע פרש השופט אוקון מתפקיד זה עם מינוי השופטת ביניש לכהונה זו שכן, כפי שפורסם, אין הוא איש אמונה.
מטרת הדרישה הינה להפוך את האימפריה המנהלית הקרויה מערכת בתי המשפט ליחידה הנהנית מאוטונומיה מוחלטת בתחום התקצוב וסדרי העבודה. פועל יוצא של רפורמה זו הוא היעדר כל השפעה של הרשות המבצעת על התנהלות מערכת בתי המשפט.
לא למותר להדגיש כי דרישה זו, שהועלתה עוד בימי הנשיא אהרן ברק, מטרתה אחת והיא העצמת סמכותו של נשיא בית המשפט העליון, אשר כבר כיום מרוכז בידיו מכוח הוראות חוק מגוונות, שלטון רב מדי במערכת המשפט. תארו לכם את כוחו של נשיא העליון כאשר גם כל הסמכויות הניהוליות של המערכת יהיו באחריותו המלאה.
היום קראנו בידיעות אחרונות, כי שיטת הסניוריטי [ותק] שנחשבה כל כך מקודשת עד למינוי השופטת ביניש לעליון וזכתה להגנה ללא מצרים של שר המשפטים הנוכחי, כבר לא תהיה נוהגת ביחס לבתי המשפט הנמוכים. מדוע? שוב ההסבר פשוט וכוחני מאד. לשם מינוי נשיא בית משפט שלום או מחוזי יש צורך בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. כך למשל קובע חוק בתי המשפט "נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה."
גם מינוי נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הגם שהוא מתבצע על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, כפוף לרצון נשיא בית המשפט העליון, מאחר שהשפעת נציגי בית המשפט העליון בוועדה הינה רבה מאד.
אין ספק כי אין מתכון בדוק יותר על-מנת להפוך את שופטי ישראל ל"אנשי שלומה" של נשיאת העליון מאשר העובדה שללא הסכמתה אין למי מהם סיכוי להתמנות לנשיא, או לסגן נשיא וליהנות מהיוקרה ותוספת השכר הנלוות למשרות אלו.
זו אינה הפעם הראשונה שאני נאלץ להצביע על אחת הרעות החולות במערכת המשפט והיא עוצמת השררה של נשיא בית המשפט העליון. אין לשררה כזו כל הצדקה והיא חותרת תחת עצם הערך העליון של העצמאות השיפוטית. על חברי הכנסת להתמסר בדחיפות לנושא זה ולשנות בחקיקה את סמכויות נשיא העליון על-מנת לפזרן במערכת המשפט.
אין שום סיבה בעולם מדוע לא יתמנה נשיא בית משפט או סגן נשיא על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, לאחר קבלת המלצות מגוף בלתי תלוי של שופטים (בדימ.). אין שום סיבה מדוע מנהל בתי המשפט לא יהיה מינוי של הממשלה בדומה ליועץ המשפטי לממשלה ועם אותן ועדות סינון, מדוע מנהל בתי המשפט חייב בכלל להיות שופט?
ביחס לרעיון של יצירת מערכת מנהלית עצמאית שתנהל את מערכת בתי המשפט, יש לדחות רעיון נואל זה על הסף. יש לחתור לכך ששופטים לא יעסקו כלל בבעיות מנהל, אלא בשיפוט בלבד. אסור ששופטים יעסקו במינויים מנהליים ובבעיות מנהליות, שכן מעורבות זו תגרע ממעמדם, תפגע בכבודם ואף עלולה לגלות לעין כל כי כישורי שופט וכישורי מנהל הם שונים בתכלית זה מזה.
חוק יסוד השפיטה קובע, כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין." זהו עיקרון העל המקודש לכולנו של העצמאות השיפוטית. מערכת המשפט אינה מסדר דתי הנתון לשלטון ראש המסדר. אסור בתכלית שלמלאכת הקודש של השפיטה ישתרבבו שיקולים זרים של רצון לשאת חן ולרצות בכירים במערכת. איני רוצה אפילו לחשוב על שופט המפוסק בדין תוך שהוא פוזל לרושם שתעשה פסיקתו על נשיא בית המשפט העליון. ממש כפי שאיני רוצה לחשוב על שופט המכוון את פסיקתו לכותרות העיתון.
