בעקבות התפתחות שוק ההון וחשיפת הציבור הרחב לאפיקי השקעה שונים, בעזרת יועצי השקעות, גדל מספר ההונאות והמעילות בתחום זה. מניסיוננו בתחום הביקורת החקירתית, אנחנו עדים לגידול מהותי בתביעות כנגד יועצי ההשקעות בתאגידים הבנקאים.
במהלך ביקורת חקירתית שערכנו, לצורך מתן חוות דעת מומחה לבתי המשפט בעניין הונאות בשוק ההון, מצאנו כי במספר רב של תיקים, יועצי ההשקעות, שעבדו בתאגידים בנקאים, פעלו בפועל כמנהלי תיקי השקעות על אף שלא ניתנה להם ההרשאה לכך.
יתרה מכך, יועצי ההשקעות הללו לא עמדו בחובותיהם המקצועיות, כפי שהתווה להם החוק.
יועצי ההשקעות הללו לא מילאו אחר חובת אמונים וזהירות, לא הודיעו ללקוחותיהם על עסקות בעלות סיכונים מיוחדים, לא שמרו על חובת הסודיות ואף השתמשו במידע שהגיע לידיהם מתוקף תפקידם לצורכיהם האישיים.
כתוצאה מכך, נגרמו ללקוחות אלה הפסדים בהיקפים עצומים של מיליוני ש"ח.
במרבית המקרים, מדובר בלקוחות שניהלו את עיניהם הבנקאיים באותו תאגיד בנקאי במשך עשרות שנים. כתוצאה מכך, בין יועצי ההשקעות הללו לבין הלקוחות נרקמים קשרי חברות החורגים ממסגרת היחסים המקובלת בין לקוח לעובד הבנק.
נמצא במספר תיקים כי יועצי ההשקעות שימשו בתפקידי מפתח באותם תאגידים בנקאים.
אסטרטגיות השקעה באותם המקרים בהם טיפלנו, יועצי ההשקעות מציגים בפני הלקוח מצגים כוזבים על הזדמנויות השקעה "יוצאות דופן" ומציגים בפניהם אסטרטגיות השקעה שונות.
לדוגמה, באחד התיקים יועץ ההשקעות הציג בפני הלקוח אסטרטגיית השקעה לפיה יש לרכוש מניות בנקאיות "כבדות". למניות אלו, תצורף רכישה זהירה ומדודה של כתבי אופציה על מדד המעו"ף, שיבטיחו, לדברי היועץ, שבמקרה של ירידה חריפה בשערי המניות בבורסה- יקוזזו הירידות על-ידי עליות חדות בשעורי האופציות הללו ולפיכך, אופציות אלו הינן כמו "פוליסת ביטוח".
במקרה ששערי המניות בבורסה עולים, ההפסד בגין האופציות הוא מינורי, ומתקזז מהרווחים במניות הכבדות. כך שבסופו של דבר, רכישת אופציות אלו מהווה פרמיה קטנה וכדאית להבטחת ההשקעה.
בפועל, יועץ ההשקעות שקיבל החלטות, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי ו"טרח" לעדכן את הלקוח בדיעבד, על-ידי החתמתו על אלפי טפסי הוראות של ביצוע פעולות בניירות ערך, רכש כמויות עצומות של אופציות ומספר מזערי של מניות. מרכיב האופציות היווה כ- 80% מתיק ההשקעות!
בעסקות מסוג אופציות מט"ח מקובל לבצע עסקות הגנה על-מנת להגביל את הפסדי הלקוח. באחד מהתיקים נמצא, כי יועץ ההשקעות, שהבטיח לבצע עסקות הגנה בעת רכישת/ מכירת אופציות מט"ח, השאיר פתח להפסדים בלתי מוגבלים בעת ההשקעה. בתוך מספר חודשים הלקוח הפסיד מיליוני ש"ח. הדבר מעיד לא רק על הונאות שמבצעים יועצי ההשקעות, אלא גם על העסקת יועצים בלתי מקצועיים על-ידי התאגידים הבנקאיים.
הביקורת החקירתית מצאה גם מספר מיקרים בהם יועצי ההשקעות ניצלו את סמכותם ותמימותם של לקוחותיהם על-מנת ליצור רווחים בחשבונותיהם או בחשבונות קרוביהם על חשבון הפסדים בחשבונות הלקוחות.
לדוגמה: באחד המקרים נמצא כי במועד מסוים התבצעה מכירה מחשבון הלקוח של 10 כתבי אופציות מט"ח מסוג PUT , אשר מועד פקיעתן הינו לחודש העוקב (אופציות אלו נרכשו במחיר של 1,450 ש"ח). מחיר האופציה בעסקה זו עמד על סך של 780 ש"ח, עבור כל כתב אופציה. כלומר, סך התמורה לחשבון בגין עסקה זו הייתה 7,800 ש"ח.
במקביל, בחשבון יועץ ההשקעות התבצעה רכישה של 10 כתבי אופציית מט"ח זהות מסוג PUT, בעלות מועד פקיעה זהה, באותו המחיר, שהיה המחיר הנמוך ביותר בו נמכרה אופציה זו באותו מועד.
בתיק הלקוח הזה בוצעו עוד מספר רב של פעולות הזהים למקרה שתואר לעיל.
חריגות מהגבלות שער במספר תיקים בהם נערכה ביקורת חקירתית, אותרו פעולות שבוצעו על אף שהן חרגו מהגבלת השער שניתנה בהוראה. ביצוע פעולות אלה הסב הפסדים ניכרים ללקוח. נמחיש באמצעות דוגמה: ניתנה הוראה למכירת 40 אופציות מעו"ף מספר xxx. הגבלת השער שניתנה על-ידי הלקוח הנה 250 ש"ח. בפועל הפעולה בוצעה בשער של 220 ש"ח. ההפסד שנגרם ללקוח בגין פעולה זו הנו 1,200 ש"ח.
נמצאה כמות רבה של פעולות שבוצעו בחריגה מהגבלת השער.
אי עמידה בהוראות המפקח על הבנקים עוד נמצא, כי אותם יועצי השקעות לא מילאו אחר הוראות המפקח על הבנקים בסוגיות שונות, דבר שעשוי להעיד על אופן התנהלותם הלקוי של יועצים אלה.
במספר תיקים בהם נערכה ביקורת חקירתית, נמצאו כמויות גדולות של הוראות שבוטלו.
בהוראה מספר 433, בהוראות המפקח על הבנקים, מחודש דצמבר 1995 (להלן - "ההוראות"), בדבר רישום שגוי בחשבון הלקוח נקבע כי במידה שהבנק גילה רישום שגוי, עליו להודיע ללקוח על הטעות, תיקונה, כולל ביטולי חיובים/זיכויים בריבית שנבעו מהרישום השגוי.
הבנק רשאי שלא למסור הודעה ללקוח אם סכומי הטעויות אינם משמעותיים או שהתיקון בוצע תוך חמישה ימי עסקים מיום הרישום השגוי.
בתיקים אלה, לא נמסרה ללקוח הודעה על ההוראות שבוטלו על אף שרובם היו בסכומים משמעותיים ולעיתים ההוראות בוטלו לאחר חמישה ימי עסקים מיום הרישום השגוי.
בנוסף, באותם תיקים, נמצאו הוראות טלפוניות רבות בהן לא נרשמו פרטי פקיד התאגיד הבנקאי.
בהוראה מספר 435, להוראות, בדבר ביצוע עסקות על-פי הוראות טלפוניות של לקוחות נקבע כי על-מנת לבצע העסקות על-פי הוראות טלפוניות, הלקוח נדרש לתת לתאגיד הבנקאי אישור מפורש לכך בכתב.
עוד נקבע כי הוראות טלפוניות יירשמו ברשומות שיכללו את מועד מתן ההוראה, פרטי הפקיד שקיבל את ההוראה וסימון מיוחד שההוראה ניתנה טלפונית.
במספר מקרים נמצא כי על אף שההוראות הללו לא היו חתומות על-ידי פקיד התאגיד הבנקאי הן בוצעו ממסופו של יועץ ההשקעות.
סוגיה זו מחזקת את טענותינו כי יועצי ההשקעות הללו ניהלו את תיקי ההשקעות.
ליקוי נוסף המעיד על אי עמידה בהוראות המפקח על הבנקים, הינו רישום לקוי של אופן מסירת ההוראה. הביקורת החקירתית מצאה הוראות שנמסרו בסניף ונרשמו כהוראות טלפוניות.
כאשר לקוח מוסר הוראה בסניף, הוא נדרש לחתום על טופס קניית/מכירת ניירות ערך, במקום המיועד לכך ואילו, כאשר לקוח מוסר הוראה טלפונית, פקיד הבנק נדרש לציין את שם מוסר ההוראה על טופס קנית/מכירת ניירות ערך, במקום המיועד לכך.
במהלך הביקורת החקירתית שנערכה באותם תיקים נמצאו:
• הוראות בהן שם מוסר ההוראה שונה משמו של בעל החשבון;
• הוראות בהן נכתבו פרטי בני משפחתו של הלקוח בשם מוסר ההוראה על אף שאינם מורשי חתימה בחשבון;
• הוראות טלפוניות בהן שם מוסר ההוראה הינו שמו של יועץ ההשקעות, כאשר הוראות אלה נמסרו לפקיד אחר של התאגיד הבנקאי. נראה כי במקרים אלה נרשם שמו של יועץ ההשקעות, פקיד התאגיד הבנקאי, כשמו של בעל החשבון.
במספר תיקים בהם נערכה ביקורת חקירתית נמצאו הוראות עליהן נרשם כי נמסרו בסניף, אך הוראות אלו אינן חתומות על-ידי הלקוח.
במספר תיקים נמצאו כמויות גדולה של הוראות לביצוע פעולות "ריקות". הוראות אלה הינן ללא שם מוסר ההוראה, ללא חתימת פקיד התאגיד הבנקאי וללא חתימת הלקוח.
חשוב להדגיש, כי ללא פרטי ההוראות האמורים, אין לדעת מיהו הגורם שמסר את ההוראה ומה מטרתה.
הוראות טלפוניות שנמסרו בסמוך למסירת הוראות בסניף
הוראות לביצוע פעולות בניירות ערך, יכולות להינתן על-ידי הלקוח בסניף, באמצעות מילוי טופס לקנית/מכירת ניירות ערך, עליו הוא חותם, או דרך שירותים מכווננים (בטלפון, בפקס או דרך האינטרנט).
באחד התיקים בהם נערכה ביקורת חקירתית נמצאו מקרים בהם במקביל למסירת הוראה טלפונית, ניתנה גם הוראה בסניף. שתי ההוראות נמסרו לאותו פקיד בנק, שהיה באופן "מפתיע", יועץ ההשקעות.
כלומר, בעת שהלקוח שהה בסניף ומסר הוראה לביצוע פעולה, באותה עת בדיוק, מדלפק הבנק, התקשר הלקוח כדי למסור הוראה טלפונית לאותו פקיד שהוא ניצב מולו באותו הרגע?!
עוד באותו תיק נמצא, כי רובן המכריע של ההוראות, כ-4,000 הוראות, הינן טלפוניות. באותם מקרים, הלקוח טען כי איננו נהג לבצע פעולות בניירות ערך באמצעות הטלפון.
מספר רב של הוראות לאורך כל יום העסקים במהלך ביקורת חקירתית שנערכה באותם תיקים, נמצאו מקרים, בהם נמסרו כמויות בלתי סבירות של הוראות לביצוע פעולות ביום מסוים. כך לדוגמא, נמצא כי בימים מסוימים נמסרו כ- 90 הוראות.
חשוב להדגיש, כי יום עסקים בתאגידים הבנקאים היה עד כה, בין השעות 8:30 לשעה 15:00.
מכמויות אלה נראה, כי הלקוח היה צריך לשהות ימים שלמים בבנק או לשוחח בטלפון עם פקידי התאגיד הבנקאי במשך מספר רב של שעות.
חתימות המתחזות להיות חתימות הלקוח במהלך הביקורת החקירתית אותרו מספר הוראות טלפוניות שנמסרו ליועץ ההשקעות בהן קיימת חתימה השונה מחתימתו של הלקוח. סוגיה זו נבדקה גם על-ידי גרפולוג שאימת כי מדובר בשתי חתימות שונות של שני אנשים בעלי כתב יד שונה.
עוד נמצא במספר מקרים, כי במועדים בהם יועץ ההשקעות לא נכח בתאגיד הבנקאי, מפאת מחלה או אחר, היקף הפעולות קטן משמעותית, לעיתים אף באותם ימים לא בוצעו פעולות בניירות ערך כלל. ברצוננו להדגיש, שבאותם תיקים, בתקופה המבוקרת, היקפי הפעולות היו ניכרים, כעשרות פעולות ביום. סוגיה זו מחזקת את הטענה כי באותם מקרים פעולת ייעוץ ההשקעות חרגה מגדר "ייעוץ" והפכה לניהול תיקי השקעות.