שערוריית האבטחה במגרשים

ארבעה גורמים זכו במכרז להכשרת מאבטחים, בהם חברת האבטחה הוותיקה "יבטח" וחברת "היכלי ספורט בע"מ", אשר מנהלת בין השאר את אצטדיון "בלומפילד" והיכל הכדורסל "נוקיה". ההתאחדות לכדורגל אישרה ב-3 בדצמבר 2003 לזוכים במכרז לפתוח בהכשרת מאבטחים בתיאום עם קבוצות הכדורגל. כאן התחילה הפוליטיקה לשחק תפקיד מרכזי: מי ירוויח, מי יעשה את ההכשרות ומי ינהל את כל הפרויקט. ההתאחדות הודיעה לזוכים כי משרד החינוך פרסם מכרז מקביל, שבו זכה גוף שעובד עם מכללת וינגייט אשר אין לו כל קשר לכדורגל או לאבטחת אירועי ספורט. "ההוראה" הגיעה ממשרד החינוך וזאת כדי "לדאוג" לפרנסתם של מקורבים לצלחת. בשלב הזה החליטו בהתאחדות לכדורגל להתנתק מחברות האבטחה, לרכז את הקורס בעצמם ולהעביר את ניהול הקורס לגורם מטעם משרד החינוך לאדם מקורב ששמו - עודד הכט. במכרז שפורסם לפי מידותיה עבור מכללת וינגייט, התחייבה זו להכשיר 3,000 מאבטחים. כדי להוזיל את העלויות, הוסכם, הם יגדילו את כמות המשתתפים לקורס ובסופו של דבר יישאר כסף נזיל לכל המעורבים שייהנו מהקופה הציבורית. במשטרת מחוז תל אביב לא מוכנים לקבל דוחות של רכז הקורס. כמו כן קיים איסור לאשר תעודות שהוא מנפק למאבטחים. מפרויקט מקצועי ורציני הפך הנושא לקומבינה כספית וללא כל התייחסות לצרכים ולמטרות לשמן הוקם מפעל ההכשרות של המאבטחים.

תוכנית העבודה היתה להכשיר כ-3,000 מאבטחים בכל הארץ בעלות של 75 ש"ח לאדם, ובתנאי שלא ניתן לפתוח קורסים במקביל בכל מקום אחר בארץ. כל מחזור נמשך 20 שעות לאורך שלושה ימים. מדובר על 100 מאבטחים בכל מחזור ובסה"כ 75,000 ש"ח למחזור. בפועל, מכללת וינגייט התחייבה להכשרות של 100 מאבטחים, כאשר על כל משתלם הם מקבלים ממשרד החינוך 600 ש"ח במקום 75 ש"ח ובסך הכול 60,000 ש"ח כפול 3,000 מאבטחים - שווה רווח נקי של כ-1,800,000 ש"ח, שמחולק על-ידי משרד החינוך למקורבים. זאת במקום 225,000 ש"ח שהיתה מקבלת ההתאחדות לכדורגל בגין ארגון וניהול ההכשרות למאבטחים. בשורה התחתונה - בזבוז כספי משלם המיסים של כ-1,575,000 ש"ח. עד היום הרוויחו במכללת וינגייט כ-3.5 מיליון שקלים בלי מכרז ובלי להתאמץ.

מגרשי הכדורגל בישראל הפכו מזמן לאתרים לפריקת לחצים של קהל אוהדי הספורט. מאז ומתמיד ידועה ומוכרת בארץ ובעולם תופעת החוליגנים והמתפרעים. רימוני עשן, אבוקות, חזיזים, שריפת כסאות, עקירת מושבים ותגרות, הם חלק בלתי נפרד ממשחקי הכדורגל של ישראל. כתוצאה מהתגברות האלימות במגרשי הכדורגל בשנים האחרונות, הותקנו תקנות ונחקקו חוקים מחמירים, אשר מטרתם בעיקר נקיטת צעדים משפטיים ומתן כלים לשוטרים ולשופטי בית משפט להעניש בחומרה כל אוהד שמתפרע ביציע. בחומרה אמרנו?! אז זהו, שזה לא בדיוק כך, הענישה המקובלת בדרך כלל היא הרחקת האוהד המתפרע ממגרשי הכדורגל לתקופה קצובה. בפועל קשה לאכוף את ההחלטה. קבוצות הכדורגל משלמות הון עתק עבור השיטור במגרשים. אלא מה?! השוטרים שבאים לאירוע ומקבלים שכר (מהקבוצות!), לא בדיוק מגיעים לשמור על הסדר. רובם ככולם נהנים גם ממשחק כדורגל טוב או שלא, ומי שמשלם את מחירי ההתפרעויות והשיטור הן הקבוצות עצמן. השנה הוחמר המצב בעיקר בשל תופעת "אוהדי בית"ר ירושלים", הקבוצה של המיליארדר הרוסי ארקדי גאידמק. קהל אוהדי בית"ר ידוע כקהל שבדרך כלל אוהב את קבוצתו ולפעמים אוהב יותר מדי. לעיתים הקהל מראה את אהבתו לשחקנים בדרכים שלא עולות בקנה אחד עם החוק. משטרת ישראל שמחפשת חיים קלים, החליטה מעת לעת להעתיק את משחקיהן של הקבוצות המארחות את בית"ר ירושלים אל מחוץ למגרשן הביתי, צעד שגרם לתרעומת קשה בקרב קבוצות אלה. אחת הסיבות לחוסר הרצון של המשטרה להתמודד בכל שבוע עם תופעת האלימות במגרשי הספורט היא העובדה שכמות השוטרים שתובעת המשטרה לא עולה בקנה אחד עם הצרכים של המשחקים. כך או כך, מי שמשלם את המחיר הן קבוצות הכדורגל. תקציב השיטור במגרשים הוא כבד מנשוא ולעיתים אף עולה על גובה ההכנסות באותו המשחק. התאחדות הכדורגל בישראל הוציאה מכרז המורה על פתיחת קורסים למאבטחים מורשים, כך שמסוף חודש נובמבר 2006 לא יוכלו יותר לעבוד באירועי ספורט מאבטחים שלא עברו הכשרה. הרעיון הוא הכשרתם של כ-3,000 מאבטחים מכל חברות האבטחה בארץ. קורס המאבטחים חייב להתבצע באצטדיונים ברחבי הארץ אבל לא במכללת וינגייט. יינתן שוויון הזדמנויות בין חברות האבטחה שיהיו נציגי קבוצות הספורט ובכך יורדו בהדרגה כמויות השוטרים. כיוון שהמשטרה לא רוצה להתעסק עם אבטחת אירועי ספורט, במקום שוטרים יוצבו סדרנים מורשים והמשטרה תאבטח את האירועים במעגל חיצוני בלבד. בעצה אחת עם משרד החינוך, התרבות והספורט ומשטרת ישראל הוחלט להכשיר מאבטחים מחברות האבטחה הפרטיות שעובדות במגרשי הכדורגל ולתת להם סמכויות נרחבות כשל שוטרים. לכאורה נשמע כמו רעיון מצוין. ומה קורה בפועל? הרי אי אפשר לעשות משהו טוב בלי להכניס קצת קומבינות, פוליטיקות פנימיות, מאבקי כוח ובעיקר כסף ציבורי שנכנס לכיסים פרטיים.

עד היום הוכשרו כ-2,300 מאבטחים, כאשר במשחקים בינלאומיים זקוקים לכ-500 מהם. לחברות האבטחה אין אפשרות לספק מאבטחים מורשים. בעקבות זאת נוצרה "מלחמה" בין המטה הארצי ליחידות המשטרה המחוזיות/ זאת כיוון שהתקנה קובעת שהמשטרה צריכה להשלים מחסור במאבטחים. המשטרה הודיעה כי אין לה די כוח אדם וכי יש משימות ששוטרים לא יבצעו, כמו למשל: הושבתם של קהל הצופים במקומותיהם. בעיני הקבוצות, המשטרה מצטיירת כמי שרוצה למוטט אותן כלכלית. בפועל, יש יותר מדי שוטרים ופחות סדרנים, מחיר האבטחה עלה ב-50%, עלויות כבדות על קבוצות הספורט. מנהלי אצטדיונים נאלצים לעבוד עם מספר חברות אבטחה ארציות כאשר אין כל קשר ביניהן, צעד שגורם לתוהו ובוהו וחוסר תיאום בין הכוחות. חלק גדול מהמאבטחים המורשים רובם סטודנטים, עוזבים את התחום עם התעודה ואינם עוסקים עוד באבטחה. ההשקעה הכספית - סתמית וללא כל תועלת עתידית, לא לקבוצות ולא לספורט בישראל. כולם נפגעים מהקומבינה שעשו משרד החינוך ומכללת וינגייט, אשר לקחו רעיון כביר, הרסו אותו בביצוע כושל, בעלויות שגדלו, באיכות פעילות שירדה, בסכסוכים שנוצרו בין כל הגופים, במדריכי הכשרה ללא תעודות כשרובם מקורבים, במרצים פרילנסרים השייכים לגוף המספק את הקורס ולכן מועד הקורסים הוא על-פי היכולות של אותם מדריכים, ובקשר עסקי בין רכז הקורס לחברה שזכתה במכרז לאספקת מדריכים - אף אחד לא נהנה מהמצב למעט גוזרי הקופונים והקומבינות.

ממשרד החינוך נמסר - רק לאחר שיוכשרו 3,000 מאבטחים ויסתיים המכרז, הם ישקלו איך הם יעשו את ההכשרות בעתיד. כיוון שלמכללת וינגייט יש בעיה כספית, היה קיים קושי להעביר אליה כספי תמיכה ממשרד החינוך, ולכן דרך קורס הכשרת המאבטחים יכול משרד החינוך להעביר כספים ולתמוך בהמשך הפעילות של מכללת וינגייט. רזי רזניק, מבעלי חברת האבטחה "יבטח" - "הכוונה בפרויקט היתה להקים כוח איכותי כמו של היס"מ (יחידות הסיור המיוחדות של המשטרה), שיתן מענה בכל מגרשי הספורט בארץ - כדורגל וכדורסל ושיהיה מקובל על המשטרה. שילוב של ניסיון ואנשים איכותיים היה אמור להביא בסופו של דבר תוצאות טובות. במצב שיצר משרד החינוך, הפכו חברות האבטחה מנותני שירותים מקצועיים לחברות שמוכרות סדרנים עם תעודות".