הטור של ניר מצבה של הכנסת הישראלית בכי רע. בסקרי דעת קהל זוכה הפרלמנט הישראלי לבוז מוחלט מצד הציבור הישראלי. האמון בו רק הולך ופוחת עם השנים וחברי הכנסת היושבים בו מאוסים על הישראלים. הספורט הישראלי הפופולרי ביותר הוא להשתלח בחברי כנסת. אלא שיש ספורט פופולרי יותר: להשתלח בחברי כנסת ערבים. מדוע? כי מדובר פה בכפילות מעוררת פלצות. גם חברי כנסת וגם ערבים! כלומר, לא רק שהם חברי כנסת, כלומר - מאוסים, מושחתים, טיפשים, עסקנים, רדודים ורודפי פרסום, הם גם ערבים. ראוי להבהיר כי המילה "ערבים" כוללת תכונות ואפיונים ברורים: מסריחים, מגעילים, מסוכנים, מפחידים, אונסים את בנותינו, גונבים את רכבינו, שודדים את כספינו, בונים על אדמותינו, משתלטים על ארצנו הקדושה וכמובן - בוגדים במדינתנו האהובה.
ביום ג' השבוע, במהלך דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת קילל ח"כ עזמי בשארה את ח"כ גלעד ארדן וירה לעברו: "לך תזדיין, יא חתיכת זבל". מאוחר יותר התברר כי לפני שבשארה קילל, אמר לו ח"כ ארדן "לך תכהן שם (בסוריה)". בשארה, ששמיעתו בגדה בו, שמע כנראה מילים הקשורות לשורש ז.י.ן והטיח בארדן "לך תזדיין". העיתונים נרעשו, אתרי האינטרנט (כולל אתר זה) געשו ומהדורות החדשות נזעקו. ובצדק!
החצוף הערבי הזה, בשארה, לא רק שהוא נפגש בסוריה עם הערבי הגבוה הזה עם השפם, מה שמו, נשיא סוריה. לא רק שהוא מביע תמיכה בערבוש החרא הזה עם הזקן והשמלה, שירה לפה קטיושות בקיץ. לא רק שהוא נפגש ברשות הפלשתינית עם הערבי המכוער החמאסניק עם הזקן המגעיל הזה, איך קוראים אותו, ראש הממשלה ההוא. לא רק שהוא והערבי-הישראלי הזה, שמעז לשבת בכנסת ישראל, אחמד משהו (רופא-גניקולוג עלק), מתכננים בחשאי איך לפוצץ את המדינה ולהביא לפה מיליוני פליטים ערביים מטונפים כאלה. הוא עוד מעז להטיח בגיבור ישראל, ח"כ גלעד ארדן, את המילים "לך תזדיין"?! איך הערבוש החרא הזה מעז לנבל את הפה ולהשחית את שפת הקודש? מאין שאב את החוצפה? מאין העוז והתעוזה? שיישב בשקט, הערבוש. בית ספר יסודי ביישוב הערבושי שלו הוא כבר גמר? את עבודות האינסטלציה וריקון הפחים בבתים של עשירי סביון הוא כבר סיים שהוא מעז לקלל?
הטור של עידן התחלתי לספור כמה מילים "לא יפות" הזכרת בקטע קצר אחד והתייאשתי מלספור. הרשה לי, ניר, להזכיר לך משהו ברוח נוסטלגית. כשהיית ילד (מתי זה היה? לפני שבוע?) נהגה אימך לומר לך לשטוף את הפה במים וסבון, אחרי כל קללה עסיסית שסיננת.
זוכר? כי לי למשל לא זכור שאימא שלי אמרה לי משהו בסגנון. צדיק שכמותי. תמיד היה לי פה נקי (חוץ מהפעמים שהיה לי גשר). כל אימת ששמעתי קללה יוצאת מפיו של מישהו נחרדתי. נפשי הרכה והענוגה (שגם לא מסוגלת לצפות בסרטי אימה) אינה יכולה לשאת את החיספוס והגועל הזה. ואני לא מדבר על אמירות כמו "טמבל", "דפוק", טיפש", "אידיוט" או במקרה סופני כשלך - "חולה בדלקת כלום במוח". אלו לא נחשבות קללות, או כמאמר הגשש: "כל המוציא דבר קללה מפיו - אינעל אבי אבי אביו".
דבריך, דברי הח"כים עזמי בשארה ויורם מרציאנו כמו גם דבריו של ראש עיריית רמלה - חד הם. מה גורם לכם להתבטא ככה אם לא משהו אפל בנשמתכם. הצגות גם אני יכול לעשות מכאן ועד הודעה חדשה. לשים חליפה ועניבה, לדבר גבוהה-גבוהה ולשוות לעצמי תדמית מכובדת. אבל ברגע האמת כמו החתול במגפיים, כשרואים עכבר פושטים את כל הפאר וההדר ומתפלשים בביבים וברפש כחיות רעות. או אז מתגלה האמת והרגשות הפראיים שלך ושל כמותך שהיו מודחקים זמן רב מתפרצים אל פני השטח, ומתגלה כי התוֹך, שלא כמו הבָּר, שחור. שחור משחור.
לו היית אדם הגון, ניר, היית יודע כי כשכותבים על הדברים המאוסים הללו, אין צורך לרדת לפרטי-פרטים. כל ה"צילומי תקריב" האלו, להראות דם ואיברים כרותים בפיגועים, לפרט את מעלליהם לכאורה של הנשיא ההוא והשר הזה בצורה של צהובון, או במקרה דנן - לצטט את הקללה באופן הכי מפורש שרק יכול להיות, ולנסות לנתח מה אמר, למה התכוון ולפתח בלי סוף תוך השמעה חוזרת שוב ושוב. חלאס הבנו.
כ"עיתונאי", אתה בוחר במקום להעלות את הרף רק להוריד אותו. מילא, ניר, אם היית עושה את זה אצל המתחרים, אבל באתר מכובד כמו שלנו?! בוא תלמד משהו מעיתונאי מכובד. השבוע יצא לי
לכתוב משהו על המתחרים מוואלה! (דגש על הסימן קריאה...). איזה מישהו שפל שמה ערך בסקר השוואה של העדה התימנית לאיבר המין הגברי. זה פוגע, זה מעליב, וחייבים לדווח. אבל מה שלא מצאת בכתבה שלי זה כל הכינויים הבוטים שהודבקו שם לאותו איבר. האם כיסוי הטפח הזה הפך את הכתבה לפחות איכותית? ממש לא. כדי לכתוב על משהו, גס ודוחה ככל שיהיה, אני לא חייב להנמיך את הרמה, ולהיסחף אחרי צפצוף זרזיר של איזה מישהו נאלח, ולהנמיך לתת-רמה שלו. הרייטינג פה הוא בכלל לא פונקציה. כדי להשיג עוד רייטינג אני לא צריך ללכת לצומת ולמכור את עצמי כדי לפתות את הקוראים. ותתפלא, אבל לכתבה הזו, היה רייטינג גבוה במיוחד.
ומילה על בשארה: עוד מעט חנוכה, ומי אמר שאין ניסים. חבר כנסת ערבי קילל בעברית. ולא קללה אחת. שתיים!!! כאילו שחסרות נאצות בערבית. הדיאגנוזה שלי במקרה חריף שכזה היא אישפוז דחוף אצל הרופא ההוא, מה שמו? אה, טיבי. ד"ר אבו-טיבי.
במקום לדאוג לכבודם של הערבים, ניר, הגיע הזמן שתתחיל לדאוג לכבודך-שלך ולכבוד מקלדתך. ממקומי הרם והנישא אוכל רק להמליץ לזוחלי עפר ומכרסמים שכמותך לשוב לקבל מנה הגונה של חינוך מאימא'שך, שאולי תצליח להרביץ בך עוד קצת מוסר ודרך ארץ. בינתיים אתה לא חייב לקשקש וללכלך לנו את האתר. קח פסק זמן מכתיבה. עד שתשוב אלינו ל-Nfc, יעברו בירדן המון מים. גם בכיור של בית הוריך יעברו הרבה מים (עם הרבה סבון).
להערכתי זה ייקח המון זמן. המון-המון. בינתיים תזדיין. בסבלנות.
