מי מפחיד את המבקר

ביום 28 בפברואר 2006 חשפתי כאן, ובמסיבת עיתונאים, את פרשת כרמיה. עיקרה: תחקיר המצביע על שוחד בהיקף של מאות אלפי דולרים שקיבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעת רכישת דירת גן, מחברת אלומות מג הנדסה בע"מ, בפרויקט חדש ברחוב כרמיה בירושלים, וזאת תמורת סידור אישורים/היתרים בעיריית ירושלים, לבניית הפרויקט. מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, הורה כדרוש על בדיקה. מאז חלפו יותר מתשעה חודשים, ולמרבה הפליאה - המבקר טרם הגיש דוח ובו ממצאיו בפרשה. נזכיר, לשם דוגמה, כי את בדיקת פרשת הדירה בכ"ט בנובמבר השלים המבקר תוך שלושה שבועות (ערב הבחירות לכנסת), ובסיומה הגיש דוח מפורט שהצביע על הליקויים מצד אולמרט. ייאמר כבר כאן: המבקר ראוי לשבח על החלטתו לבדוק פרשה זו. הצוות שמינה, ובראשו יועצו המיוחד ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, עשה מלאכה חשובה הראויה גם היא לשבח. האמת נחשפה בפני הצוות והובאה בפני מבקר המדינה. המידע שחשפנו בפרשה אומת במלואו. יותר מכך: הוכח כי אולמרט קיבל שוחד. למרות זאת, נרתע המבקר מלעשות את הפעולות הדרושות כדי שיביאו לסיום הטיפול, להגיש את הדוח ובו הממצאים ולפרסמו בקרב הציבור. לפני מספר שבועות חשפנו כאן, כי המבקר הודיע בחודש אוגוסט ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על הממצאים העיקריים. פרסמנו כאן, כי המבקר הודיע ליועמ"ש על הממצאים הפליליים, וכי סוכם בין הצדדים שהמבקר יסיים את עבודתו ויגיש את הדוח, ואז יבחן היועמ"ש המשך הטיפול. היינו: המבקר יבחן חקירה פלילית. אלא שמאז חודש אוגוסט חלפו ארבעה חודשים. הדוח שאמור היה המבקר להגיש או-טו-טו, מתעכב, משום מה. ובהעדר דוח, משמש הדבר אליבי ליועמ"ש - הנמנע מפתיחת חקירה פלילית נגד אולמרט, וזאת למרות מחוייבותו על-פי חוק: להורות על פתיחת חקירה כל אימת שמובא בפניו מידע המצביע על עבירות פליליות. ומדוע קורה הדבר? בתקופה האחרונה מובא בפנינו יותר ויותר מידע, לפיו מופעלים לחצים על המבקר - הן ישירים והן עקיפים - כדי להפחידו ולהרתיעו מלפרסם את הדוח המפליל. אחרי ש"טופל" ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי - בדרך של פרסום עלילה מכוערת באמצעות כתבת החצר, אילה חסון-נשר, הפך לינדנשטראוס למטרה המרכזית. סייעניו של אולמרט בודקים עתה כיצד לסבכו או להביכו. גם שמו של מזוז, אגב, אינו נפקד מרשימת אלה המיועדים ליירוט, אם יעז להורות על חקירה. אולמרט ואנשיו, ובהם עיתונאים ופרשנים בכירים, פועלים ממש כמו כנופיה של פושעים. תרתי משמע. קוראים ואזרחים יקרים: אני מודיע לכם בזאת, כי למרבה הצער, ולמרות דברי המבקר בנאומים, בהופעות בכנסת וגם בהודעותיו - כאילו איש לא יטיל מורא עליו ועל אנשיו, הנה מתברר, כי מישהו בכל זאת מצליח להפחיד את המבקר. והאיש הזה הוא אולמרט. התוצאה: המבקר, שהיה אמור כבר לפני חודשים לשגר אל החשודים, ובראשם אל אולמרט, מכתבי פנייה, ובמילים פשוטות: מכתבי אזהרה, נמנע עד כה מלבצע זאת. המבקר עצמו הוא שהודיע, בתגובה לעיתונות, על מכתבי הפנייה שהוא עומד להוציא, אך הדיבורים נותרו, בינתיים, רק על הנייר.

אולמרט הפך אתרוג מוגן

בנסיבות אלה, הפך אולמרט "אתרוג מוגן", ממש כמו אריאל שרון, בימיו כראש ממשלה - לאחר שהודיע על תוכנית ההינתקות. אולמרט ממשיך בדרכו בראשות הממשלה, כאילו כלום, וכאילו לא הוכח שקיבל שוחד, זאת בשעה שגורמי אכיפת החוק, ובראשם מזוז ולינדנשטראוס, אינם מאחדים כוחות, ובמקביל הם נמנעים מלעשות את מלאכתם, כפי שראוי ומחוייב במדינת חוק: לינדנשטראוס - להגיש את הדוח; ומזוז - להורות על חקירה פלילית נגד אולמרט, בגין השוחד שקיבל. המצב הזה מסוכן לישראל. שכן אולמרט מנצל לרעה את מעמדו, כראש הממשלה, ופועל בעיקר כדי לשרוד. אולמרט יודע היטב: יכולתו להרתיע את מבקר המדינה מהגשת הדוח המפליל, ואת מזוז מפתיחת חקירה והגשת כתב אישום לאחר מכן, בגין שוחד, תלויה בהישרדותו כראש ממשלה, ובקואליציה העומדת לצידו. לכן הוא אינו נרתע מלפעול בדרך המסכנת את ישראל:

• אולמרט נמנע מלפטר את שר הביטחון, עמיר פרץ, למרות כשלונו הברור של פרץ, ולמרות הסכנות הביטחוניות העומדות בפני ישראל, לרבות איום הגרעין האירני;

• אולמרט צירף את ישראל ביתנו לקואליציה - כשר לעניינים אסטרטגיים, למרות שהוא יודע היטב: אביגדור ליברמן, העומד בראש מפלגה זו, הוא פירומן עם קבלות;

• אולמרט נמנע מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כשלי מלחמת לבנון השנייה, למרות שוועדת חקירה שכזו - בראשה יעמדו אישים שימונו על-ידי נשיאת בית המשפט העליון - היא הערובה לכך שממצאיה ומסקנותיה יועילו יותר לטיפול בכשלים שהתגלו במלחמה, ויזכו לאמון הציבור;

• אולמרט נמנע ממינוי שר משפטים במעמד של קבע, מחשש שזה לא יעמוד לצידו ולא יגונן עליו, בשעת מבחן;

נעשה אנו את שנרתע המבקר לעשות

במהלך השנה הקדשתי זמן רב לחקירת הפרשות בהן נגוע אולמרט בפלילים [ראו: עיקרי פרשת השוחד בכרמיה]. בפרשת השוחד כרמיה, ואין זה סוד, סייעתי לצוות הבדיקה במשרד מבקר המדינה כדי להגיע לחקר האמת. מצאתי אנשים רציניים, נטולי פניות וישרי-דרך. מסרתי עדות מלאה בפניהם. הצגתי מסמכים, ובהמשך מסרתי גם מידע מוכמן. פעלתי כך, כדי שימוצה הדין עם ראש הממשלה - בגין השוחד שקיבל. אחרי הכל, לא יכולה להיות מחלוקת: מי שקיבל שוחד אינו כשיר ואינו ראוי לראשות הממשלה, במיוחד כאשר נראה בעליל כי רק למען הישרדותו הפוליטית הוא פועל, כאמור לעיל. והנה, ולמרבה הצער, ולמרות הממצאים, אני נוכח, כי המבקר לינדנשטראוס - שהתחייב פומבית לפעול במהירות ובזמן אמת, אינו משלים מלאכתו, ונמנע למעשה מביצוע המהלכים המתחייבים. בנסיבות אלה, ואין זו הפעם הראשונה, נגזר עלינו להשלים, בכוחנו אנו, את המלאכה שבה אנו ב-Nfc התחלנו. וכך נעשה.