מתקרב רגע האמת ביחסי אירופה והמוסלמים -תקופת המלחמה הקרה התאפיינה במערכת דו קוטבית בה נאבקו שתי מעצמות על ההגמוניה בעולם. אך, לצד ארה"ב וברית המועצמות פעלה מעצמה שלישית, שקטה ורבת עוצמה - ערב הסעודית. משנות השישים החלה סעודיה באופן שיטתי במדיניות של הפצת האיסלאם, מבית מדרשם של ווהאבים, ברחבי העולם.
כספי הפטרו-דולרים יועדו למשימה זו, שהייתה ליסוד עיקרי במדיניות החוץ הסעודית ששמה לה למטרה גלויה לתקוע יתדות בכל חבל ארץ, לבלום את השפעת המיסיונריות ("המאבק בצלבנות") ולהמיר לדת האיסלאם כופרים רבים ככל האפשר. ההגירה המוסלמית למערב זכתה לתקציבי עתק בעשרות השנים האחרונות. מרכזים איסלאמיים, בתי ספר ומוסדות קהילתיים נבנו באלפים ופעילות דעווה מומנה ברוחב יד, כולל בבתי הסוהר במערב הנתפסים כמקומות המועדפים ללכוד את נפשם של הכופרים.
סעודיה לא רוותה נחת מפעילות ארגון אל-קאעידה והתקפות הטרור בארה"ב ובאירופה. האסטרטגיה של אל-קאעידה עומדת בניגוד מוחלט לתפיסת הפצת הדעווה הסעודית. זו רואה חשיבות עליונה בשלב הראשון בשיתוף פעולה עם המשטרים המערביים ובאי יצירת מוקדי חיכוך בין הקהילות המוסלמיות לבין השלטונות על-מנת שיינתן חופש הפעולה הדרוש לבנות ולחזק את הקהילות המוסלמיות דמוגראפית, כלכלית ופוליטית. ההנחיות לראשי הקהילה היו ברורות בעניין זה. בראייתם של השלטונות הסעודים היה עליהם לקבל את כללי המשחק המקומיים, אך מבלי להיטמע בחברה ולהקפיד לשמר את הדת והמסורת האיסלאמית. במילים אחרות - ניצול הפלורליזם והליברליזם המערבי על-מנת לבנות קהילות מוסלמיות בדלניות.
משגדלו הקהילות וגברה ההשפעה האיסלאמית הרדיקלית שהחלה מחלחלת לתוך הקהילות המוסלמיות החלה להתחוור עוצמת האתגר הנתפס כמאיים על אירופה מבית. הגישה הפייסנית של המערב כלפי המיעוטים והניסיון ליצור חברה רב תרבותית פלורליסטית המקדמת ערכים של שוויון וסובלנות נוצלה לרעה ע"י חוגים איסלאמיים רדיקליים לבניית מסגרות חברתיות התובעות לעצמן בעלות על המדינות המארחות עצמן. הארגונים האיסלאמיים הרדיקליים, ובראשם חיזב אל-תחריר והאחים המוסלמים, אינם מסתירים את כוונותיהם. אדרבא, הם אומרים מפורשות שיעדם הוא להקים משטר הלכה איסלאמי במדינות אירופה כמימוש לנבואתו של מוחמד אשר הזכיר את כיבוש רומא, בירת איטליה, כאחד מסימני הגאולה.
פיגועי הטרור באירופה, ובעיקר חשיפת רשתות טרור רבות נוספות שפיגועיהן המתוכננים סוכלו בשנים האחרונות, הדליקו נורה אדומה במערב באשר לעתיד היחסים בין הקהילות השונות. החשש מפני הגרעין האירני אינו רק ממאזן אימה צבאי חדש, אלא מפני חזרתה של אירן למדיניות אקטיבית של הפצת האיסלאם וחתירתה לגייס את הקהילות המוסלמיות כגייס חמישי בתוך אירופה.
והתגובה במערב, ובריטניה מסתמנת כחלוצה בעניין זה, אינה מאחרת לבוא. פיגועי הטרור בלונדון הביאו להכבדת יד המשטרתית, מיקוד מאמץ מודיעיני בקהילות המוסלמיות, אישור תקנות חדשות נגד הפצת מסרי שנאה וגירוש דרשנים מוסלמים קיצוניים שפעלו בבריטניה. בסוף השבוע סימן ראש הממשלה טוני בלייר את הקו החדש התקיף נגד הקהילה המוסלמית בכללה ולא רק נגד הגורמים הקיצוניים הבולטים שבה. בלייר בדברים שנשא ב-8 בדצמבר 2006 קרא למוסלמים החיים בבריטניה להשתלב בחברה ולקבל את ערכיה, אחרת הזהיר הם יאלצו לעזוב את המדינה. "לנו יש ערכים משותפים המחברים אותנו והם: אמונה בדמוקרטיה, שלטון החוק, סובלנות, יחס שווה לכולם, כבוד למדינה ולמורשת המשותפת", אמר בלייר והדגיש כי המהגרים חייבים לאמץ ערכים אלה.
בפנייה למוסלמים בבריטניה אמר בלייר: "אם אינך מרוצה כאן, חזור למקום שאתה באת ממנו. הסובלנות שלנו היא חלק ממה שעושה את בריטניה מה שהיא. צייתו ל(ערכים המשותפים) האלה, או אל תגיעו לכאן. איננו רוצים מחרחרי שנאה ללא קשר לגזע, דת או אמונה". ברמז למדיניות המתגבשת של הממשלה, ציין בלייר, כי התקפת הטרור בלונדון גרמה בפעם הראשונה לביקורת ולאי נוחות בציבור מהמסורת הבריטית של מתן מקלט לאנשים מכל הדתות שהגיעו ממקומות שונים בעולם, וזאת על-מנת שיוכלו לקיים את אמונתם. בלייר הודיע, כי מעתה יוגבר הפיקוח והמעקב על כספים המיועדים לארגונים דתיים, קרא לכל בתי הספר הדתיים לשתף פעולה עם מוסדות של דתות אחרות כדי לחזק את האינטגרציה ושיבח את החוקים המחייבים דרשנים דתיים לדעת אנגלית.
משמעות הדברים - בלייר סוגר את שערי בריטניה להגירה ממדינות מוסלמיות ומכשיר את הקרקע למהלך של ביטול אזרחות על-רקע של חוסר נאמנות למדינה ולערכיה ולגירוש מסיבי של אלה הנתפסים כגורמים חתרניים. המדיניות הבריטית עשויה לדרבן מדיניות נוספות באירופה לנקוט בצעדים דומים.
