אין בכוונתי להיכנס לויכוח המשפטי ביחס לנכונות פסק הדין אשר פסל את סעיף 5 ג לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) ובכך הכשיר המשך הדיון באלפי תביעות של פלשתינים שנפגעו, לטענתם, עקב פעולות צה"ל.
חרה לי מאוד כי ביחס לנושא משמעותו של פסק הדין נאלצנו להקשיב לדברי מלומדי משפט חוקתי, כמו פרופ' סוזי נבות, אשר הסבירה לציבור במתק שפתיים כי תוצאות הבג"צ מוגבלות מאד עקב העובדה שעדיין עומדת למדינה חסינות בכל הנוגע לפגיעות עקב "פעולה מלחמתית" ולמונח זה נקבעה בחוק הגדרה רחבה.
אם היו צריכים לשאול מישהו מה משמעות פסק הדין הרי שהשאלה היתה חייבת להיות מופנית אל עורכי הדין העוסקים בתביעות נזיקין ולא אל מלומדי משפט שבינם לבין המתרחש במציאות המשפטית אין כל קשר. למרות שאני נמנה עם בעלי המלאכה בתחום זה, אפנה את הקורא לקבל חוות דעת נוספת מכל עמית אחר למקצוע ואני מאמין שהכול יסכימו לכמה קביעות פשוטות.
ראשית - כאשר מדובר בנפגעים שנפגעו פגיעות משמעותיות תמיד כדאי להגיש תביעה, אפילו אם קיים יותר מחשד שהנפגע נפגע עקב פעולה מלחמתית בה נטל חלק פעיל. תמיד ניתן לגייס כמה וכמה עדים שיספרו כי הפגיעה היתה ביום שקט ושלו, ללא זיקה למהומות כלשהן, וכי התובע מעולם לא התקרב אפילו להפגנה והלך לו לתומו ברחוב, או ישב שוקט בפתח ביתו בעת שנפגע. פעמים רבות יתגלה שלצה"ל אין כל רישום על האירוע, אין כל ידיעה איזו יחידה היתה בכפר והיכן פעלה היחידה ואפילו וקיים רישום לא ניתן כלל לאתר את העדים. סביר להניח כי אם לא יתגלו ראיות מפריכות יוכל התובע לקבל פיצוי נאה.
שנית - אומנם לעיתים מזומנות נדחות תביעות ואנו קוראים עליהן יותר, כי בהיעדר ראיות מפריכות מעדיפה המדינה להגיע לפשרה שקטה עם התובעים. יש להדגיש כי גם כאשר נדחות תביעות תוצאות הדחייה אין בהן כדי להרתיע מהגשת תביעות סרק. ההוצאות שנפסקות נמוכות וממילא אין כל אפשרות לגבות אותן. הנזק היחיד הוא העמסת בתי המשפט בישראל באלפי תביעות של תושבי יהודה שומרון ועזה ואפשר לנחש שבעיה זו ממש לא מעניינת את הפלשתינים.
ולבסוף גם בתביעות שבהן האחריות מפוקפקת ניתן לעתים קרובות להגיע לפשרה. עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין יודעים שקיימות תביעות קשות בתחומי נזיקין שונים ואף על-פי כן אין הם נרתעים מהגשתן.
ברצוני להציג מספר שאלות למלומדי המשפט החוקתי והבינלאומי שיכולים לספר לנו מה הדין במקרים דומים במדינות אחרות.
א. האם אזרח עירקי שנפגע עקב פעולות רשלניות או מעשי נזיקין של צבא ארצות הברית שלא עקב פעולה מלחמתית יכול לתבוע את ממשלת ארצות הברית בארצות הברית?
ב. מהו הדין ביחס לנזק הגרם על-ידי חייל בריטי בעירק -האם ניתן לתבוע את ממשלת בריטניה בבריטניה?
ג. אלו מדינות בעולם מעניקות זכות תביעה נגדן עקב מעשי עוולה שביצעו חייליהן מעבר לים?
ד. האם אזרח ישראלי שנפגע על-ידי מעשי עוולה של הרשות הפלשתינית, או של שליחיה יכול לתבוע את הרשות?
נדמה לי שהציבור הישראלי רשאי לתבוע תשובות לשאלות האמורות. אני מנחש כי ישנם צדיקים גמורים שיטענו שעל מדינת ישראל לאמץ נורמות שונות ונעלות יותר - אני איני נמנה עמם.
