התובעים במקרה זה הם הורים נשואים כדת משה וישראל. כמה שנים? 47 שנה. ההורים צרפו לתביעתם את ילדיהם הבגירים וכולם פסעו אל סף בית המשפט לענייני משפחה הקריות במסגרת תביעה המוסכמת. הנושא להכרעה: עתירה לביצוע בדיקת רקמות בילדים הבגירים. והילדים - שלא תחשבו - קטינים או בני עשרים, כולם אבל כולם, כבר בגירים ונשואים, ובעצמם הורים לילדים. הסיבה לבדיקת הרקמות: רצונו של האב לבטל את החשש המקנן בליבו מזה שנים ארוכות בכל הנוגע לסוגייה: האם הוא, ורק הוא, אביהם של ילדיו.
בית המשפט למשפחה, שרק הוא עוסק בשכאלו, צריך היה לבחון את החלטתו, כאשר התפיסה המובילה הינה רצון בית המשפט לחתור אל האמת על-פי הדין וכמובן גם על-פי הצדק.
כאשר עולה סוגיה של אי ידיעת הבעל האם הוא אכן אבי הילוד, יש לבית המשפט מספר הגדרות אשר בהם מתייחסים לאבהות או לחזקתה. דוגמא להלכה כזו, המתבססת על הדין העברי, קובעת כי הכלל הוא שכל ילד אשר נולד מאישה נשואה, חזקה משפטית היא שהאיש אשר נשוי לאמו הוא אביו.
יש לזכור שאישור גורף לבדיקה שכזו עלול ליצור מצב אשר בו יוותרו נשים וילדים ללא כל תמיכה כזו או אחרת. בנוסף, יש להבין כי בכל פעם שירצה אב פלוני לנסות ולהתחמק מתשלום המזונות לילדיו יוכל לדרוש כי תתבצע בדיקת רקמות.
ומה יואילו חכמים בתקנתם? והרי אם הבדיקה תאשר את אבהותו הוא יימצא באותו המצב בו היה מצוי לפני התביעה והבדיקה ואם הבדיקה תשלול אבהותו מה טוב? יצא הוא פטור ממזונות הילדים - וגם אם ידע בוודאות כי אבי הילדים הוא, יבקש בדיקה שכזו והכל על-מנת להפעיל לחץ על האישה על-מנת כי תוותר על הזכויות המגיעות לה.
בפסק הדין האמור, שלא כמו במקרים הרגילים והשגרתיים העולים על מכתבתו של שופט זה או אחר, אין מדובר בקטינים או בניסיון של אב להתחמק מתשלום מזונות. תביעה שכזו בגילאים שכאלו, כמו במקרה דנן, מקורה הוא רצונו של האב לבחון לאחר 47 שנות נישואים את החשש המקנן בו שנים. בית המשפט קבע שאינטרס האב אינו מצדיק עריכת בדיקה שכזו. וזאת הן בשל עובדה שאין המדובר בבדיקה אשר רואה את טובת הילד ,אלא אף בשל העובדה כי לא רק עניין תביעה זו מונח בפני בית המשפט אלא קטינים אחרים אשר עלולים להיפגע מהחלטה אחרת של פסק דין. (תמ"ש 010780/05).
