כשמאן דהו מילדיו של בר-מינן, או מתלמידיו, מתנהלים באופן שמבייש אותו, מקובל לומר על המנוח שהוא "מתהפך בקברו". קצין המבצעים של האצ"ל הגיבור איתן לבני, הוא היום שלד עצמות שנח מנוחת עולמים מתחת אבן שיש. ולמרות זאת, רבים מאלה שהכירו אותו, מוכנים להישבע שלנוכח התנהלותה הפוליטית של ביתו ציפורה, הוא "מתהפך בקברו".
התפוח נפל קרוב לעץ והתגלגל, עד שהגיע לארגז שהכיל שני תפוחים רקובים בשלב מתקדם: עמרי שרון ואבא שלו. וכדרכם של תפוחים רקובים, גם השניים האלה הדביקו בריקבון שלהם את אלה הקרובים אליהם. וציפי לבני (כמו תפוחים רקובים אחרים מהליכוד שערקו לקדימה), היתה מאוד קרובה לאריאל שרון.
גם אם תגיד אלף פעם, שהסיבה לתפנית האידיאולוגית שעשתה מקורה ב"התפכחות", מבחינתו של אבא איתן לבני ז"ל, ה"התפכחות" הזו, אינה אלא בגידה באידיאולוגיה עליה התחנכה. לא בגלל שאסור להחליף אידיאולוגיה - זה מותר! אלא מפני שאסור לעשות זאת תמורת אתנן. אילו השאירה בליכוד, את המנדט שקיבלה - ועורקת שמאלה, היה לה יותר קל לשכנע אותנו ש"התפכחה".
זה לא מקרה שהמונח "אתנן" נפוץ ומקובל כתמורה לקומבינה פוליטית מזוהמת. הוא שאול מהתמורה שגובה זונה מלקוח תמורת שירותיה. הטענה של "התפכחות" היא שקר. מפני ש"התפכחות", כרוכה בייסורים, ולעומתה ה"בגידה" מביאה פירות בלתי מוסריים. מכאן המונח אתנן. המחזאי הידוע יהושע סובול, לדוגמא, שראה את קונספציית הנסיגות החד-צדדיות קורסת מול עיניו, הודה בכאב גדול ש"התפכח".
הבוגד (במצביעי הליכוד) אריאל שרון, שגורלו הונח על שולחנו של מזוז, ידע שבגידה בליכוד, והתחייבות לעקירת ישובים, תגרור אחריה בגידה של כלבי השמירה באתיקה העיתונאית. משל האתרוג הוכיח את צדקתו. כדי לממש את העקירה, הוא היה זקוק נואשות לעוד ועוד בוגדים. בכירי הליכוד שראו מה הוא עושה לשרים שהתעקשו להישאר נאמנים לבוחרים - בגדו!!
לבגידה שני צדדים. בצד אחד, יש את מי שהבגידה צורבת בבשרו, ובצד השני - יש מי שנהנה ממנה. במבט אובייקטיבי, הבוגדנות היא הגרועה שבתכונות אנוש. בכל חברה, אין טיפוס יותר שנוא, מ"הבוגד". אם כך, מדוע הרייטינג של בגידת שרון, ציפי לבני ואחרים היה בשמיים? הנה לכם התשובה: הנהנים ממנה היו עיתונאים בכירים שמעצבים את דעת הקהל. ואלה עטפו והרעיפו על הבוגדים סופרלטיבים, והפכו אותם לדמויות אהודות.
אלא שבישראל, הזכות ל"התפכח" איננה גורפת. היא שמורה רק לאנשי ימין! להם מותר לערוק שמאלה. פוליטיקאי שמאלני יודע, שאם רק יעז להסביר את עריקתו ימינה כ"התפכחות", הוא יואשם ע"י חבריו ב... בגידה. וזה למרות שאובייקטיבית, אחרי קריסת אוסלו, חטיפת שלושת חיילינו, מלחמת לבנון, עליית החמאס לשלטון, ירי הקסאמים הבלתי נגמר, והתחזקותו הפוליטית של נסראללה - השמאל כולו צריך להודות ב"התפכחות". לא להגזים בציפיות: המשיח יגיע קודם.
שורה תחתונה: ציפי לבני לא "מנהיגה שהתפכחה", אלא "פוליטיקאית שבגדה". ואת מחיר הבגידה שלה - נשלם כולנו. לגזור ולשמור...
