רות האפרתי, אחת ממורשעות פרשת "הסוס הטרויאני", הגישה בקשה שלא לאזוק אותה לקראת דיון נוסף שאמור להתקיים ביום חמישי הקרוב (4.1.2007). לטענתה, כל עוד הסכימה להעיד במשפט החוקרים הפרטיים, שעדיין מתקיים, היא מעולם לא נאזקה.
אזיקת אסיר נעשית מקום שקיים סיכון אמיתי להימלטות. כנגד זאת קיימת החובה לשמור על כבוד האסיר, וזאת בתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה דנן, רות האפרתי אינה מוגדרת כאסירה מסוכנת, ולכן תמוהה ההחלטה לאוזקה בכל פעם שהיא מובלת לבית המשפט למתן עדות. לראיה: שרות בתי הסוהר מתיר לה לצאת לחופשות. עד כמה מוזרה ההתייחסות להאפרתי: האפרתי תובל בקרוב לבית המשפט כשהיא אזוקה - אם עדיין תעמוד הפרקליטות על דעתה להחמיר עימה - ודקות לאחר מכן היא אמורה לצאת לחופשה.
זהו אחד האבסורדים והחשבונאות הבלתי מובנת שמנהלת פרקליטות מחוז תל אביב ונציגה, עו"ד חיים ויסמונסקי, התובע במשפט החוקרים הפרטיים בפרשת "הסוס הטרויאני", מול החוקרים הפרטיים והמעורבים בפרשה.
רות האפרתי הגישה בימים אלה בקשה לשופט חאלד כאבוב, שופט בית המשפט המחוזי בת"א, שבה היא טוענת כי פרקליטות מחוז ת"א באה איתה חשבון כיוון שאינה מעוניינת להעיד במשפט החוקרים הפרטיים. זאת כיוון שלדבריה לא עמדה הפרקליטות בסיכומים איתה. לטענתה, בעקבות זאת מתנקמים בה: ניתנה במשטרה ובשב"ס הוראה לאזוק אותה, כל פעם שהיא מובלת לבית המשפט.
האפרתי מפרטת בפנייתה לשופט כאבוב, המתייחסת לשורה של דיונים אליהם הוזמנה, כי היא משתתפת בסבב חופשות, כפי שמגיע לה, והיא מקפידה לשמור ולקיים את התנאים שנקבעו. כמובן שמכל חופשותיה היא חזרה בזמן וללא איחורים ועיכובים. בסך-הכל יצאה רות האפרתי עד היום לשבע חופשות.
בטרם החלה פרקליטות מחוז ת"א להחמיר עימה, היתה האפרתי מובאת לבית המשפט בת"א ברכב משטרתי, ישירות לבית המשפט, זאת מבלי שיהיה עליה לשהות במרתף העצורים. במקום זאת שהתה האפרתי בשטח בית המשפט - במזנון ובאולמות הדיונים - כשהיא מלווה בבלש של היחידה לחקירות הונאה בת"א. היא היתה חופשיה להיפגש עם בעלה בהפסקות. השופט כספי היה מודע למפגשים אלה ולא הביע כל התנגדות לכך.
חשוב לציין, כי התנהגותה של פרקליטות מחוז ת"א אינה עולה בקנה אחד עם ההוראות וההנחיות שממלאים אחריהם בשב"ס, שם נהוג שלא לכבול אסירים הנמצאים בסבב חופשות, זאת מן הטעם הפשוט שלא קיים סיכון בריחה של אסיר היוצא ממילא לחופשות.
באופן בלתי מוצדק, ביום בו סירבה רות האפרתי להעיד - מסיבות אישיות אשר פורטו בפני בית המשפט המחוזי בת"א - או אז הופסקו בבת אחת התנאים שניתנו לה. האפרתי הוסעה לבית המשפט ברכב עצורים, ואף היתה קורבן לתקיפה מילולית ופיסית מצד אסירות אחרות בנסיעתה האחרונה. היא נכבלה בידיה וברגליה, לרבות בתוך אולם בית המשפט.
"עצם העובדה שהפרקליטות ומשטרת ישראל מצאו לנכון ליצור מצב בפועל, בו רות האפרתי הובאה לדיונים רבים ללא אזיקים ובליווי מיוחד, אזי שסירובה להעיד אינו צריך להוביל להרעה בתנאיה אלה, אשר נוגעים אך ורק לביטחון הציבור ואסור שיהפכו לסנקציה בגין סירובה זה" - לשון הבקשה שהגישה רות האפרתי לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
השאלה הנשאלת: האם רשאית פרקליטות מחוז ת"א להפעיל סנקציות עונשיות נגד סרבני עדויות ושאר עדים, אשר אינם מוכנים, לדידם, להפוך כלי שרת בידיהם של פרקליטים מהפרקליטות התל אביבית, אשר בכל מחיר מבקשים להשיג את יעדם? רחוק, רחוק מאד מהצדק שאמור לא רק להיעשות אלא בעיקר להיראות.
