אחד ממאפייני המלחמה היתה ההיעדרות מעבודה עקב הוראות פיקוד העורף לשהות חלק ניכר מהזמן במקלטים. מאחר שעיקרון פיצוי בגין נזק עקיף לגבי חודש יולי 2006 ניתן, בין היתר, בהתבסס על מספר ימי היעדרות, נוצרה מחלוקת סבוכה בין תובעי הפיצויים ובין מס רכוש, הכרוכה בפרשנות באשר לחישוב של אותם ימי ההיעדרות.
כפי שמסתמן היום מהחלטות מס רכוש, נמנעת רשות המיסים מלפצות בגין ימי שהיה במקלטים וכתוצאה מכך תביעות מתקבלות לא בשלמותן והפיצויים המשולמים נמוכים באופן ניכר מהנדרש. בכך פועלת הרשות בניגוד מוחלט לנוסח הוראת השעה וכוונת המחוקק, לפיה יש לחשב את הפיצוי גם בהתחשב בזמן השהיה במקלטים, שכן הגדרת "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" המזכה בפיצוי הוגדר כ"יום, לרבות חלק מיום, שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי - למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלו".
לפיכך, כל היעדרות, בין אם מלאה ובין אם חלקית, של עובד מעבודתו, אשר נבעה כתוצאה מהמצב הביטחוני, צריכה להיחשב כהיעדרות לצורך חישוב הנזק. מצב דברים זה בלתי נסבל שכן לא ייתכן כי לצורך חישוב הנזק תפעל רשות מרשויות המדינה בשרירותיות ובהתעלם מדבר המחוקק ותאשר ימי היעדרות חלקיים משיקולי נוחות.
רבים אינם יודעים כי קיימת זכות ערר על גובה הפיצוי, ובמידה וגובה הפיצוי המתקבל בסופו של דבר נמוך מזה שנתבע, ניתן להגיש על ההחלטה ערר לוועדת ערר מס רכוש, ועל החלטת ועדת ערר ניתן עוד להגיש ערעור בשאלה משפטית לבית המשפט המחוזי. על-פי החוק, זכות הערר עומדת לכל מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת המנהל, לבוא ולערור בתוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה המקפחת לדעתו, בפני ועדת ערר, זאת מבלי להצטרך לתשלום אגרה.
לוועדת הערר, הממונה על-ידי שר המשפטים, יש סמכויות של ועדת חקירה. על-פי חוק ועדות חקירה והרכבה, מונה יו"ר שהוא עורך דין, רואה חשבון ונציג ציבור, ובלבד שלפחות אחד מהם הוא בעל ניסיון בעסקי מקרקעין ואף אחד מהם איננו עובד מדינה.
החשיבות שבהגשת ערר מקצועי מכרעת, שכן עליו להחיל טענות משפטיות מבוססות שכן עררים רבים שהוגשו בעבר נדחו על הסף ללא דיון לגופם של דברים.