בשנת 1990 ציינה ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל (ועדת-נתניהו) כי המגמה הרווחת בעולם בתחום הפסיכיאטריה היא להעביר חולים לטיפול קהילתי ולצמצם את מספר המיטות במחלקות הפסיכיאטריות. הוועדה הצביעה על ירידה במספר המאושפזים בבתי-החולים הפסיכיאטריים בישראל וקבעה כי ירידה זו לא לוותה בפיתוח מקביל של השירותים הקהילתיים.
לנוכח ממצאים אלו המליצה הוועדה כי שירותי השיקום הקהילתי ישופרו וכי יוקצו משאבים לצורך זה. עוד המליצה הוועדה כי האחריות לאספקת מכלול שירותי בריאות הנפש תוטל על קופות-החולים, ושירותי בריאות הנפש ישולבו ברפואה הכללית. המלצות אלה הובילו לגיבוש שתי רפורמות במערכת הבריאות בכל הקשור לסוג השירותים ולגורם המספק אותם - רפורמה מבנית ורפורמה ביטוחית.
הרפורמה המבנית הביאה לצמצום שירותי האשפוז ולהמרתם בשירותים קהילתיים המוענקים בין השאר באמצעות חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000.
הרפורמה הביטוחית עניינה העברת שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לאחריות קופות-החולים. יישום רפורמה זו נדחה כבר כמעט 12 שנים, מסיבות שונות. בספטמבר 2006 נערך סיכום בין משרד האוצר ומשרד הבריאות שתכליתו העברת מלוא האחריות הביטוחית לשירותי בריאות הנפש לידי קופות-החולים וצמצום מספר מיטות האשפוז הפסיכיאטריות.
עיקרי ההסכם בהחלטת הממשלה מס' 2905, שהתקבלה ב-26 בינואר 2003, נקבע כי שירותי בריאות הנפש יועברו לאחריות קופות-החולים במסגרת התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. בהחלטת הממשלה מס' 4702, שהתקבלה ב-12 בפברואר 2006, נקבע כי תאריך ההעברה יהיה 1 בינואר 2007. להלן יובאו חלק מעיקרי ההסכם:
א) משרד הבריאות ימשיך להיות אחראי לשירותים האלה: 1. שירותי גמילה מסמים ומהתמכרויות;
2. 70 מיטות אסירים בכלא רמלה וכן השירות האמבולטורי הניתן לאסירים במרכז בריאות הנפש בשירות בתי-הסוהר;
3. שיקום זכאי חוק שיקום נכי נפש בקהילה;
4. טיפול בילדים אוטיסטים במסגרת גנים טיפוליים ובמסגרת מעונות יום שיקומיים שכיום הם באחריות משרד הבריאות;
5. אשפוז מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה - מחלת נפש ופיגור שכלי - שבמועד הקובע היו מאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים במימון משרד הבריאות.
ב) שירותים רפואיים באחריות קופות-החולים: 1. משרד הבריאות יקטין את מספר מיטות האשפוז לחולי נפש בישראל כך שב-1 בינואר 2007 יפעלו 3,080 מיטות במחלקות הפסיכיאטריות בבתי-החולים. נוסף על אלה יפעלו 850 מיטות אשפוז יום וטיפול יום. בהסכמת הצדדים תתאפשר גמישות להמרת מיטות אשפוז למיטות אשפוז יום או טיפול יום, בתנאי שצעד זה לא יוביל לשינוי תקרת הצריכה הכוללת והיקף התקנים.
2. בתי-החולים יידרשו לעמוד ביעדי הפעילות הבאים, שייבחנו מדי שנה: שיעור הקבלה הארצי ל-1,000 נפש לא יעלה על 3.0; בשנת 2007 והלאה לא תארך השהייה הממוצעת בכל המחלקות; למבוגרים מ-33 ימים; בשנת 2007 ואילך לא תארך השהיה הממוצעת בכל המחלקות לילדים ולנוער מ-62 ימים; השיעור הארצי של קבלה חוזרת במבוגרים לא יעלה בשנת 2007 ואילך על 12% קבלה חוזרת בתוך 30 יום מהשחרור ו-36% קבלה חוזרת עד 180 יום מהשחרור.
3. עד 31 בדצמבר 2010 יעביר משרד הבריאות בהדרגה את כל המרפאות האמבולטוריות הממשלתיות לאחריות קופות-החולים, או יסגרן. בשנת 2007 יועברו או ייסגרו מרפאת בני-ברק בתל-השומר ושלוחת בית-החולים "רמב"ם" בחיפה. שאר המרפאות יועברו או ייסגרו במהלך השנים 2008 ו-2009 ובמחצית הראשונה של שנת 2010.
4. לאחר חתימת הסכם זה לא ייקלטו עובדים במרפאות האמבולטוריות באמצעות האגודה לבריאות הציבור.
5. בשנים 2007-2009 יוכל משרד הבריאות לקלוט עובדים במרפאות האמבולטוריות במקום עובדי מרפאות שפרשו בטרם הגיע המועד להפחתת התקן או המשרה. העסקה זמנית של עובדים אלה תיעשה ברכש שירותי כוח-אדם.
6. העברת תפעול המסגרות לשיקום חולי נפש במתחם בתי-החולים הממשלתיים לגורם חוץ-ממשלתי: עד 1 בינואר 2008 יפסיק משרד הבריאות להפעיל מסגרות שיקומיות במתחמי בתי-החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים, בהפחתת 91 תקני כוח-אדם. מיום זה והלאה תהיה הפעלת המסגרות השיקומיות הפועלות במתחמי בתי-החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים באחריות האגודה לבריאות הציבור, כיזם, לתקופה שעד שנתיים. בתקופה זו יתפרסם מכרז לבחירת הגורם שימשיך להפעיל את ההוסטלים השיקומיים, והאגודה תהיה רשאית להשתתף בו. משנת 2007 ואילך תמומן שהות החולים במסגרות השיקומיות בבתי-החולים הממשלתיים מתקציב השיקום הכללי בקניית שירותים.
7. בשנת 2007 ירכוש משרד הבריאות ויפעיל מגורים טיפוליים ומרכזי טיפולים אינטנסיביים. במסגרות אלה ישהו אך ורק החולים הקיימים בהם במועד סיכום זה, ולא יופנו אליהם מטופלים חדשים. המסגרות ייסגרו בהדרגה, על-פי קצב יציאת החולים. שאר המטופלים שיישארו במרכזים ב-31 בדצמבר 2009 יועברו למסגרות פרטיות אחרות.
