ה"רומן" ביחסים בין הסונים לבין השיעים במהלך מלחמת לבנון הגיע לקיצו. ככל שאירן מתקדמת בפרויקט פיתוח הגרעין, נחשפות שאיפותיה האמיתיות להקים את "הסהר השיעי" במזרח התיכון ולהשתלט על אזורי הנפט. הוצאתו להורג של הרודן, סדאם חוסיין, ביום הראשון של עיד אל-אדחא חידדה עוד יותר את העימות ההולך ומתרגש בעולם האיסלאמי בין הסונים לבין השיעים שהיה מתוחם עד כה בעיקר לזירה העירקית.
ביום שישי (5 בינואר 2007) נערכו הפגנות מחאה המוניות נגד אירן והמשטר השיעי של עירק במדינות איסלאמיות רבות ובהן: פקיסטן, קשמיר, טורקיה, לבנון וירדן. ברבת עמון נאספו 4,000 איש במרכז העיר והניפו כרזות האוהדות את סדאם חוסיין ומגנות את אירן ועירק. בהפגנות נישאו כרזות הדורשות מ"חמאס וחיזבאללה לנתק יחסים עם המדינה הספווית (רמז לממלכה השיעית) המג'וסית (האמגושית, דת עובדי האש בפרס העתיקה)".
המפגינים קראו לממשלה הירדנית לנתק את הקשרים עם ממשלת עירק ולסגור את השגרירות האירנית ברבת עמון, ולמנהיגי החמאס "להפסיק את העלייה לרגל לטהרן כלחץ על-מנת שתפסיק את תמיכתה ב"כנופיות הפשע בבגדד". אחת הכרזות כינו את "חיזבאללה וחסן נסראללה שותפיו של אל-סדר ואל-חכים (מנהיגי השיעים בעירק) החותרים להקים הסהר השיעי" במזרח התיכון. מסר דומה עלה בעצרת לרגל ציון יום הקמת ב-7 בינואר בעזה שהפכה להפגנת מחאה נגד ממשלת החמאס. פעילי ה'פתח', בהנהגתו של מוחמד דחלאן, האשימו את החמאס בכריתת ברית עם אירן השיעית והשמיעו קריאות גנאי קצובות "שיעים", שיעים".
החשש מכוחה העולה של השיעה ניכר גם במדינות איסלאמיות נוספות. באלג'יריה הודיע משרד החינוך על הפסקת העסקתם של 11 מורים שיעים, לאחר שעסקו בהטפה למען השיעה בקרב תלמידים, כחלק מהמדיניות שנודעה לבלום את הפצת השיעה במדינה. במצרים, אותה כינה בכיר שיעי "מדינה שיעית פאטימית" (הח'ליפות הפאטימית שלטה במצרים, במגרב ובלבאנט בשנים 910-1171), חוששים מחתירה אירנית להפיץ השיעה בקרב הסונים. פרסום בעיתון אירני על כוונה להוציא לאור חמישה עיתונים שיעיים בהשקעה של 10 מיליון דולר, זכה לכותרות גדולות במצרים ועורר מחדש את החשש מפני האקטיביזם הדתי האירני.
בסוריה קראה המועצה המוסלמית העליונה לכל המוסלמים הסונים בעולם לקום ולעמוד כנגד מסע המרת הדת שמנהלת אירן בסיוע השלטונות הסוריים. מטרתו, טוענת המועצה האיסלאמית העליונה, הינה לדחוף הסונים להגר מארצם, לנטוש את זהותם ודתם ולמעשה לחסלם. הפצת השיעה, נאמר בהודעה שפרסמה, נעשית גם באמצעות הקמת בתי ספר בכל עיר, בניית מסגדים בשכונות סוניות והטלת מגבלות על הסונים לקיים את אמונתם.
חריף במיוחד במתקפתו נגד השיעים היה המופתי של הר הלבנון השיח' אל-ג'וזו. בראיון לשבועון המצרי "רוז אל-יוסוף (22 בדצמבר 2006) אמר אל-ג'וזו, כי "אירן שואפת להשתלט על האזור הערבי. היא חותרת לשים ידה על הנפט במפרץ (הפרסי) ולהפוך את כל האזור הערבי לשיעי. יש כפרים שלמים שהפכו לשיעים... מה שקורה כעת הוא פלישה שיעית אירנית פרסית שח'ומיני לא הצליח לממש, אך היא מתבצעת כיום באמצעות חסן נסראללה, מוקתדא סדר, עבד אלעזיז אלחכים ומוחמד עלי תסח'ירי. נעשה ניסיון לשנות את המשטר הלבנוני ואת זהותו ולכפות את ההשפעה האירנית בלבנון... קיימת יריבות פרסית ערבית. הפרסים רוכבים על הגל של המרת הדת לשיעה. הם רוצים להפוך את האנשים באזורים הסוניים לשיעים כמו במצרים סודאן ולבנון".
הכתובת על הקיר ברורה. המזרח התיכון נמצא בעיצומו של משבר המתהווה ביחסים בין השיעה לבין הסונה. אירן, ולא ישראל, היא האויב הראשי במזרח התיכון בעיני המשטרים הסוניים. הסכסוך עם ישראל מצומצם לזירה מתוחמת ואילו אירן נתפסת כגורם אימפריאליסטי החותר נגד המשטרים הסוניים. ביטוייו האלימים של העימות בין השיעה לסונה בעירק, לבנון וברשות הפלשתינית (בין ה'פתח' לחמאס הסוני המשרת את האינטרסים האירניים) נתפסים רק כפרקי המבוא למערכה גדולה יותר העלולה להתפתח לאחר שאירן תשלים את פרויקט הגרעין השאפתני שלה.
באופן פרדוקסאלי הגורמים הערביים אשר הרבו לתקוף את ארה"ב על מדיניותה במזה"ת עשויים למצוא עצמם נזקקים למטריה הצבאית האמריקנית להגנה מפני האיום האירני ואף לקוות שארה"ב (ואולי גם ישראל) תוצאנה עבורם את הערמונים מהאש.
