לפני שבועיים הכרתי בחור חדש. בן 28, 1.90, עם מספר תארים בתחום המחשבים. חשבתי שזהו זה.
בעוד מספר שבועות ישתנו יחסי השנאה-אהבה שלי עם המין הגברי ואני אתחיל לרחף (במגבלות כוח המשיכה), מלאה ברגשי התאהבות. יותר מזה, בוודאי ארגיש שזה לא יהיה יותר אתי או טבעי להמשיך ולהעליב את בני המין הגברי מעל דפי עיתון.
שלא כמצופה, הכל התחיל מאוד יפה. הבחור אסף אותי בזמן, לקח אותי למקומות עם מוזיקה טובה ושילם!!! דייט ראשון, שני ושלישי. כשהגיע הדייט השלישי לקיצו ליוה אותי הג'נטלמן אל סף ביתי ונשק לי לשלום. ונשק. ונשק. ולא הירפה. לחשתי באוזנו שמאוחר ושאני עייפה ורוצה לישון. הבחור התעקש איתי שהגיע הזמן שנתקדם עם מערכת היחסים שלנו ונהפוך אותה לפיזית יותר. הבהרתי לו ש"אני עדיין לא בשלה" ושלחתי אותו הביתה.
קשה לפספס, החל מכאן הכל התקדם כמצופה - הבחור חדל מלהתקשר ואני לא חדלתי לשאול את עצמי ולחטט בעמקי נשמתי המיוסרת: האם עשיתי טעות? האם פיספתי משהו? ועוד כהנה וכהנה. לאחר מריטת עצבים בלתי נסבלת של ארבעה ימים, שלח לי הבחור הודעה: "אני לא מחפש קשר רציני, אלא סתם יזיזה, אם מתאים לך את יודעת איפה למצוא אותי".
יזיזה? לא היה לי ברור האם אני נעלבת או מוחמאת. מצד אחד, כנראה שאני פצצה שופעת מיניות שלא ניתן לעמוד בפניה, מצד שני, האם אני רק פצצת מין, שאין בה כל תוכן משמעותי נוסף שניתן להנות ממנו? ומה היא בכלל יזיזות?
חיפשתי במילון אבן שושן את ההגדרה המדוייקת למונח "יזיזות" אבל נראה שבתקופתו לא היה קיים מונח כזה, או שהוא הנמצא במהדורה מיוחדת בה גם מוגדר המונח "הומו". באין ברירה נקראתי לדגל ואני נאלצת להגדיר בעצמי את המונח הבעייתי הזה. אם כן גבירותי, יזיז (או יזיזה בהתאמה), הוא סוג של ידיד הממלא פונקציה מרכזית אחת. לא, הוא לא מסייע בהרכבת מוצרי "עשה זאת בעצמך", הוא לא מחליף את האינסטלאטור עם הגב התפוס והוא גם לא תוקע (לפחות לא מסמרים בקיר). עיקר עיסוקו הוא פעילות מינית ענפה ורנדומאלית (ללא כל בסיס מחייב), עם בת זוג קבועה אשר ממלאת בעבורו את אותה הפונקציה בדיוק.
ואלה הם כללי המשחק: הכי חשוב לצאת מנקודת ההנחה שלא מדובר באהבה ובמקרה שקיימים רגשות כאלה אין להיכנס לזה או לעסוק בהם במישרין או בעקיפין. תביני, הוא לא יתקשר אלייך הערב וגם לא מחר, אלא רק בפעם הבאה שיתחשק לו לוודא שאת מורידה שערות מהרגליים. הוא גם לא יקנה לך מתנה ליומולדת או יקשיב להתלבטויות שלך בנוגע לעתידך המקצועי.
שנית, למען שלוותך הנפשית הימנעי מבניית תאוריות מורכבות בנוגע לפעילותו בשעות הפנאי. זה לא מעניין אותך עם מי הוא יוצא ולאן. לחידוד הנקודה, ולאור האמור לעיל, אפשר לוותר על חיטוטים בכיסי הג'ינס שלו ולהמנע מקריאת הודעות טקסט במכשיר הטלפון שלו (אם את עדיין מתעקשת לעשות זאת, וודאי שהטלפון שלו לא כורז ברגע שנוגעים בו). אם מצאת את עצמך מתעניינת יתר על המידה, ניכר שמבחינתך (ורק מבחינתך) מדובר באהבה. במקרה כזה חזרי, קראי והפנימי את האמור בסעיף הקודם.
בנוסף, כדי ליצור סיסטמיות בקשר, קבעי מועדים קבועים לפגישות בניכם, ממש כמו תור לפסיכולוגית או לחוג שזירת פרחים למתקדמים. לעולם אל תשני תוכניות בכדי לפגוש אותו. נכון, אם את מתחילה לשנות תוכניות בעבורו, חזרי אל הסעיף הראשון...
מורכב? הכל בעיני המתבונן. אם נצא מנישת האישה השברירית והפגועה ונודה, אחת ולתמיד, שגם אנחנו נהנות לא פחות מסקס נקי, נטול כל מחויבות, נגלה שלא מעט קסם טמון בקשר המיוחד הזה.
מה הוא סוד הקסם? ראשית, אין כמו ספורט טוב פעם בשבוע. שנית, מכיוון שהחיים הם בית ספר אחד גדול מדובר בהשקעה לטווח ארוך ובהתמקצעות בסודות העולם האמיתי. והכי חשוב, היות והקשר ממוקד מטרה. כל האנרגיות של שני הצדדים מושקעות במיצוי הפוטנציאל הגלום בה. עכשיו די ברור מדוע בחר אבן שושן להסתיר מאיתנו, או בעיקר מבנותיו הבוגרות את הגדרת המונח במילונו.
תהנו!
