טעות קשה עשתה ח"כ אסתרינה טרטמן, כאשר יצאה בקול תרועה רמה נגד מינויו של ח"כ ראלב מג'אדלה לשר בממשלת אולמרט. לא שמענו אותה אומרת, זוהי ממשלה מתפוררת, זוהי ממשלה חסרת חוט שדרה, זוהי ממשלה חסרת כיוון, זוהי ממשלה שמדברת על ויתורים מפליגים לערבים. לא שמענו את כל זאת, כי ח"כ טרטמן מקווה, אולי, להיכנס בעצמה לממשלה זו כשרה השניה של "ישראל ביתנו".
לא שמענו מפיה בשבועות ובחודשים האחרונים אף מלה אחת של ביקורת על המנהיג שלה, אביגדור ליברמן, שהצטרף באופן תמוה ויותר מתמוה לקואליציית קדימה-העבודה וקיבל כאתנן תיק וירטואלי.
אבל הטעות העיקרית של ח"כ טרטמן היא אחרת. ראשית, היא לא הצליחה להתבטא כהלכה בכל הראיונות עימה, ולא להסביר נכוחה את התנגדותה למינוי האמור. מכאן ואילך התואר "גזענית", בין שבצדק ובין שלא בצדק, יידבק לשמה. הכלל "חכמים, היזהרו בדבריכם" לא הופגן על-ידי הדוברת השנונה בדרך כלל.
שנית, את האש היא כיוונה לא לכתובת הנכונה. ח"כ מג'אדלה הוא עסקן אפור של מפלגת העבודה מן המגזר הערבי, שהגיע למה שהגיע בעבודת שטח אפורה בסגנון המפא"יי הנושן. מינויו לא בא לתקן אפליה כלפי המגזר הערבי-מוסלמי בישראל, ובכך צודקת אסתרינה טרטמן, אלא כניסיון נואש של עמיר פרץ לחזק כוחו במפלגתו המתפוררת מול הסקרים הלא-מחמיאים לה ולו.
עצרת "פתח" ברמאללה ח"כ מג'אדלה ראוי להיות שר לא פחות מרוני בר-און למשל. זו הרמה, זו האיכות, בממשלת ישראל הנוכחית. כניסתו אינה מעלה ואינה מורידה באשר למצב המגזר הערבי בישראל ואין בה משום "עשיית היסטוריה" ביחסי הרוב והמיעוט במדינה.
חבל שאת כל האנרגיות הברוכות שלה ביזבזה ח"כ טרטמן על המינוי הצפוי הזה, שפשוט מעורר חמלה. והרי באותו יום ממש שבו יצא קיצפה של אסתרינה על ראלב, ובמיוחד על פטרונו פרץ, הופיע ח"כ ערבי אחר, סגן יו"ר הכנסת אחמד טיבי, בעצרת "פתח" ברמאללה ודיבר כקיצוני שבין אויבי ישראל בקרב הפלשתינים. הוא דיבר נגד המדינה שבפרלמנט שלה הוא חבר, והסית את ההמונים ברמאללה להמשיך במאבק נגד "הכיבוש" ולמען "שיחרור ירושלים".
לא שמענו את ח"כ טרטמן מקימה קול זעקה על תופעת הבוגדנות הזאת. אולי גרונה כבר ניחר, התלהבותה כבר פגה בסופו של יום - מה עוד שזכתה למקלחת צוננים הן מחבריה בכנסת והן מן התקשורת.
תופעת לונדון וקירשנבאום לראשונה ראינו את מופע האימים הזה ברמאללה, במלאות 42 שנה לייסוד ה"פתח", אצל צביקה יחזקאלי בערוץ 10. לונדון את קירשנבאום צפו יחד עם כל הצופים במשך שניות רבות בח"כ שטוף השנאה, עומד ליד פטרונו אבו-מאזן ומחקה את ערפאת כדי להסית את קהל הרבבות. לא לונדון, לא קירשנבאום, שני דברנים בלתי-נלאים, לא העירו ולו הערה אחת על התופעה המזוויעה הזאת. וכי מה פלא? ראינו איך כמה ימים קודם לכן הם ריאיינו את "גיבורת השמאל" החדשה, טלי פחימה, לחצו ידיה בחום, דיברו אליה באמפאטיה יוצאת דופן, הפכו אותה לכוכב-על, סלבריטי.
שעה שלמה, בין 7 ל-8 בערב בערוץ 10, מופקרת מדי יום לידיהם של שני עיתונאי שמאל מובהקים אלה, שעושים במסך ככל העולה על רוחם, מדברים על "השטחים הכבושים", "מבינים" את בשאר אסד, יודעים תמיד איזה מחיר טריטוריאלי תשלם ישראל במו"מ עם סורים והפלשתינים, וממלאים פיהם מים לנוכח המופע של הד"ר אחמד טיבי.
בדיחת היועץ המשפטי אבל מה כי נלין על הצמד לונדון וקירשנבאום ("תודה שצפיתים"...)? מישהו כאן נקט בצעד משפטי (לפחות זה) נגד ח"כ עזמי בשארה בשובו מסוריה? מישהו יעשה משהו נגד טיבי? הרי בימים הקרובים נחזה בו שוב כשהוא מנהל את ישיבות הכנסת, והח"כים, כולל אלה מ"ישראל ביתנו", ירקדו לפי החליל של "כבוד היושב-ראש". בינתיים התבשרנו, כי "היועץ המשפטי יבדוק את דברי טיבי ברמאללה". אנחנו ממתינים בקוצר רוח לתוצאות ה"בדיקה", סליחה - הבדיחה.
אנחנו גם מצפים, שאסתרינה טרטמן תתעשת, תחזור בה מדבריה נגד הפודל של פרץ, ותתחיל במאבק נגד אלה מבין חברי הכנסת הערביים, שמפגינים חזור והפגן נגד מדינת היהודים, תוך שהם מנצלים את אוזלת ידו של המחוקק והשופט. אנו מחכים ממנה בדחיפות לאש נ"ט, אש ט' נגד ט'.
"בימים ההם אין מלך בישראל" - "בימים ההם" בשנת 2007 אין חוק ואין סדר במדינת היהודים, איש הישר בעיניו יעשה, בוודאי ח"כים ערביים, ימים שבהם השחיתות פושה לכל חלקה טובה, הפשיעה גואה, הייאוש גובר, וסימני השאלה מתרבים.
בימים כאלה של אוזלת יד שלטונית שכמותה לא היתה, אין זה מפליא שדורך כוכבם בשמי רמאללה ודמשק של טיבי ובשארה. משם, יחד עם אחיהם הפלשתינים, ראשי הטרור, הם עושים צחוק ממדינת אין-חוק.