הכימיה בין ציפי לקונדוליזה זורמת: לבני הביאה לרייס לאמריקה את "המדינה הפלשתינית - עכשיו" כרעיון ישראלי; וזו משווקת אותו כאן כ"תוכנית אמריקנית". שתי שרות החוץ עברו בקלילות על האסונות הקודמים שהמיטו עלינו - רייס, שאילצה את ישראל להפקיר את הפיקוח על מעבר רפיח לערבים ולאירופים, ושאנסה את ישראל להתיר לחמאס להשתתף בבחירות, ובכך העלתה אותו לשלטון; לבני, המודה עכשיו שההינתקות, בה שיחקה תפקיד-מפתח, היתה "טעות" (כלומר - בטעות הקימה ברצועה ממלכת טרור, בטעות החריבה עשרות יישובים, בטעות אימללה רבבה מבני עמה).
בטרם פורענות, חובה להעמיד אל מול עם ישראל, שתמיד משלם את חשבונות המדיניות המופקרת של מנהיגיו, את ההשלכות הקטסטרופאליות: של מדינה פלשתינית במערב א"י:
א) כיתור. פלשתין ריבונית שתשלוט על הבקעה, תבלע את ירדן (שאוכלסייתה פלשתינית ברובה). מול ישראל מכווצת תתייצב "פלשתין הגדולה", מדינה עויינת שתשתרע מגבול עירק ועד לים התיכון, עם פרוזדור ריבוני חוצה נגב בין עזה לחברון, כדרישת ארה"ב.
ב) אירידנטה. ערביי הגליל והמשולש יתבעו "אוטונומיה", כשלב-ביניים לפני ה"אנשלוס" (הכינוי לצירוף אוסטריה ל"רייך" הנאצי) למולדת הפלשתינית. פלשתין הריבונית תדרוש מילוי ההחלטה 181 של האו"ם - נסיגת ישראל לגבולות 1947 (נסיגה מנהריה, עכו, נצרת, יפו, אשדוד, אשקלון, קריית גת, באר שבע), חזרה מדוייקת על הדרישות הערביות לפני מלחמת ששת הימים.
ג) טרור. תביעת "181" תהיה מגובה בטרור מטעם אותם הארגונים, שעל פרוקם עפ"י מפת הדרכים וויתרה השרה לבני. הם לא יהיו שותפים להסכם הקמת פלשתין וישלימו את הלחץ המדיני של "המתונים" בירי קסאמים וקטיושות, ובכריית מנהרות מעבר לגדרות ולחומות. מעתה, לא יהיה עוד "מרכז" בטוח להימלט אליו.
ד) התחמשות. פלשתין הריבונית תקיים את התחייבותה לפירוז מנשק התקפה, כפי שהפלשתינים קיימו את כל התחייבות שחתמו מאז "הצהרת העקרונות" האוסלואידית. פלשתין תהיה חמושה מכף רגל ועד ראש.
ה) הפליטים. עפ"י הסכמת לבני-פרץ לשאת ולתת על בסיס "התוכנית הסעודית", ישראל תקלוט כמה מאות אלפי פליטים, אולם הדרישה להציף אותה בכל מליוני הפליטים, צאצאיהם וקרוביהם, רק תגבר. את הפליטים הם יזרימו לתוך פלשתין, ומשם יצעידו אותם לעבר הגבולות.
ו) המרחב האווירי חיל האוויר לא יוכל לטוס מעל ל-"גדה". כפי שאולץ לכבד את הריבונות הלבנונית, כך יכפו עליו לכבד גם את הריבונות הפלשתינית.
ז) אמנות ובריתות. פלשתין, כמנהגה, תפר כל איסור לחתום על הסכמים עם מדינות עויינות לישראל, לרבות הסכמים צבאיים. לא נופתע, אם משמרות מהפכה אירניים יופיעו על הגבולות.
ח) מים. פלשתין לא תכבד שום הסכמי-מים. כמו הרשות הפלשתינית היא תבצע קידוחים פיראטיים, וישראל תיאלץ להיפרד מאקוויפר ההר.
ט) המכה ההיסטורית. ועדיין חסר ברשימה הוויתור ההיסטורי על הארץ ועל ירושלים ההיסטורית. היינו צריכים להקים מחדש ריבונות יהודית בא"י אחרי 2000 שנות גלות, כדי להשתמש בסמכות הזאת כדי למחיקת זכותנו על הארץ. אולם, בבוא הקץ על הציונות וההתישבות תישאר מדינת ישראל מרוקנת מערכים ומשאת נפש, כגוף שהרוח יצאה מתוכו.
גלגול ארץ ישראל לפלשתין היא מעשה בלתי הפיך. אחרי נפילת היטלר רק המשטר התחלף, אבל על "אדמת גרמניה" קמה שוב גרמניה, גרמניה אחרת. וכך - באפגניסטן, בנפול הטליבן. על כן, גם אם אלף פעם נכבוש את "פלשתין" באלף מלחמות מגן, זו כבר תישאר לעולם "אדמה פלשתינית". לנו היא תאבד לעד. מה שהרומאים, הערבים, הטורקים והבריטים לא הצליחו לעשות - למחוק את זיכרה החי של ארץ ישראל, היהודים יעשו לעצמם. ואכן, מי מוסמך לוותר על זכותו, אם לא בעל הבית?!
י) גירוש וייאוש. לצורכי "הגבולות הזמניים" של פלשתין יגורשו 100,000 יהודים. הגבולות הסופיים יצריכו גירוש של עוד 200,000 נפש. (גורלם של 150,000 יהודי ירושלים המזרחית - בספק). מחיר הגירוש יהיה מלחמת אזרחים בדרגת אלימות זו או אחרת, ניכור ושנאה בתוך העם, ירידה מאסיבית מן הארץ ופגיעה קשה בעלייה, מכה לכלכלה, ערעור הביטחון ומשבר בצה"ל. חיילים ישאלו: לשם מה? המוראל במדינה יהיה בשפל, האווירה רווייה האשמות הדדיות, ותאבד הלכידות הפנימית שהינה תנאי חיוני לעמידה במצור מבחוץ, שלא ייפסק אף ליום אחד.
יא) אובדן העצמאות. התוואי כבר הונח במפת הדרכים: "מדינה" בחסות הקוורטט (ארה"ב, אירופה, רוסיה, או"ם). לשמאל הקיצוני, ללבני ולפרץ כבר ברור, שישראל בגבולותיה המסורסים לא תוכל עוד להגן על עצמה, ועל כן הם מכשירים כבר מעכשיו את הקרקע להצבת כחות בינלאומיים, גם בדרום, גם במרכז.
ההמשך ידוע: לאחר שהכוחות הבינלאומיים יסיימו את תפקידם - גזיזת מחלפותיו של שמשון - יופנה הטרור נגדם והם יצאו מכאן, כפי שהם יוצאים מכל מקום זר בו מופעל נגדם טרור. עם יציאתם, יסתיים השלב המדיני של היהודים במזרח התיכון, ותחתיו יבוא השלב ההומניטרי: הפינוי הסופי. הקוורטט ידאג למיכסות הגירה נדיבות, במיוחד לצעירים ולבעלי מקצוע.
במדריד ישבה "משלחתֻ" ישראלית מול נציגי ערב, למרות שבעצם לא היה להם על מה לדון, שכן על דעת כולם "תג המחיר ידוע": פינוי כל סנטימטר מעבר לגבולות 67', כולל ירושלים - "נקי" מיהודים. רק מספר הפליטים הערבים שישראל תקלוט, טרם נקבע.
ואם במדריד יודעים, וממשלת ישראל יודעת, הגיע הזמן, שגם עם ישראל, שהקרקע עומדת להישמט מתחת לרגליו, ידע את "תג המחיר" האובדני והנורא, הצמוד למדינה הפלשתינית.
שלא יאמרו: לא ידענו.