לאחר מלחמת לבנון כשנתגלו הכשלים היה ברור שרבים ילכו הביתה. כיום, הממשלה והעומדים בראשה מתעסקים בשרידה ובטח לא בהנהגה. לאחר חצי שנה אנו מתחילים לראות סדקים בתפקודה של הממשלה ובאמון שהציבור רוחש לה.
חלוץ התפטר בעקבות הכשלים, לפרץ בעיות מבית עם הופעתו של אהוד ברק והתחזקות המורדים בעבודה, ראש הממשלה הצליח להמלט מוועדת בדיקה אמיתית ורצינית למחדלי מלחמת הבזבוז בלבנון אולם כעת נתפס דווקא כשאינו מוכן בתחום שונה לחלוטין - החקירה בעניין בנק לאומי. אז נכון שאולמרט אינו ראש הממשלה הראשון שנחקר בפלילים אבל כשזה מתווסף לחוסר הנהגה חרוץ ולכשלים במלחמה, נראה כי הוא על סף נפילה לתהום.
אחרי שההתכנסות ירדה מהפרק חיפש אולמרט דגל חדש. את הפתרון הוא מצא בתוכניתו של ליברמן לחיזוק מעמדו של ראש הממשלה. ליברמן כפאשיסט אמיתי וכבריון מוצלח רוצה לקדם את האינטרסים שלו בשאיפה להגיע לכורסת עור הצבי שעליה יושב, כנראה לחודשים ספורים ביותר, ראש עיריית ירושלים לשעבר. אז המשטר הנשיאותי לא זוכה לרוב בכנסת אבל את תמיכתו של ליברמן קיבל.
כעת, תקציב המשרד של השר המאיים לא התקבל בוועדת הכספים של הכנסת. היכול להתנהל משרד ללא תקציב?
עלינו להתכונן למלחמה בקיץ הבא בהקדם האפשרי. נותר רק לקוות שזה לא יתנגש בבחירות הבאות.
