אחד מתפקידיה של הרשות המחוקקת במדינה דמוקרטית הוא פיקוח על הרשות המבצעת והפעלת ביקורת פרלמנטרית על החלטות הממשלה והמינהל הציבורי ועל פעולותיהם. לצורך מילוי תפקיד זה ניתנת לפרלמנטים הסמכות לדרוש ולקבל מידע מהממשלה ומגופיה על פעולותיהם. במדינות שונות סמכויות אלה עשויות לבוא לידי ביטוי בהסדרים שונים. מידע ודיווח מטעם הממשלה עשויים להימסר לפני מליאת הפרלמנט, בין השאר בהודעות הממשלה, בתגובות על הצעות לסדר-היום ובמענה על שאילתות, ועשויים להימסר גם לוועדות פרלמנטריות, המזמנות גורמים שונים, ובכללם נציגי הממשל, להעיד לפניהן, למסור להן מידע (בכתב או בעל-פה) ולהשיב על שאלות חבריהן.
ראוי להקדים ולומר, שבהקשר הפרלמנטרי ננקט לעתים המונח "שימוע" (hearing) לציון מגוון ההליכים האמורים, שעשויים להתקיים לפני מליאת הפרלמנט או במסגרת הוועדות הפרלמנטריות. סקירה זו מתמקדת בהליכי שימוע המתקיימים במסגרת ועדות הפרלמנט. הליכים אלה של מסירת מידע ודיווח לוועדות פרלמנטריות אינם מתקיימים בהכרח במסגרת פורמלית של הליך שימוע. הקונגרס בארצות-הברית הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לפרלמנט שמקיים הליכי שימוע פורמליים מסוגים שונים ומגוונים ובהיקף נרחב ביותר. לחלק מההליכים האלה יש מקבילות גם בכנסת ובפרלמנטים האחרים שעבודתם נסקרת במסמך זה, אף שמקבילות אלה לא תמיד מוגדרות הליכי שימוע ומאפייניהן אינם זהים להסדרים הנהוגים בארצות-הברית ולעתים הם אף שונים מהם במידה ניכרת. עם זאת, אפשר לומר שההסדרים וההליכים שמסמך זה עוסק בהם - בין שהם מוגדרים שימוע ובין שאינם מוגדרים כך - עניינם מסירת מידע ודיווח מטעם הרשות המבצעת לוועדות הרשות המחוקקת במסגרת סמכותה של האחרונה לפקח על הראשונה. מטעם זה ראוי לסקור אותם יחדיו.