האם ישראל ניצבת בפני סכנה של השתלטות דיקטטורה עליה? מהם הגורמים שעלולים, חלילה, לדרדר אותנו במדרון החלקלק אל עבר תהום הדיקטטורה? שאלות אלה עשויות להיראות הזויות, בלתי רלוונטית, כפי שלמדנו לדקלם בשנים האחרונות. לעניות דעתי, אנו נמצאים כפסע לפני הקטסטרופה הזו, קרוב מאוד לתחתית התהום.
כל תלמיד שנה א' במדע המדינה יודע שמשברים פוליטיים, כלכלים וחברתיים חריפים ביותר יכולים לערער את יציבות המשטר ולגרום לקריסתו. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של מדינות שקרסו או התערערו באופן שסיכן את משטרן הדמוקרטי, כתוצאה ממשברים בתחומים שהוזכרו לעיל.
המשבר הפוליטי בישראל הגיע לממדים מבהילים. ממשלות לא מצליחות למשול כתוצאה מהעדר פלטפורמה משותפת בין המפלגות, עד כדי אי-יכולת ליצור מבנים פוליטיים יציבים. ראשי המדינה נמצאים בחקירות בחשד לשחיתות שאין כדוגמתה. אין להם לא הזמן ולא הכישורים למשול. הציבור מאס בפוליטיקאים, בממשלה, בכנסת ובמוסדות שלטון החוק. האמירה "כולם מושחתים" הפכה למטבע לשון העובר לסוחר. הציבור מצפה ל"מנהיג חזק", ש"יעשה סדר במדינה" ויציל אותה ממנהיגיה הבלתי ראויים. קיימת כמיהה בלתי סבירה שמישהו יושיע אותנו מן המערכת הפוליטית הכל כך בזויה בעיני הציבור.
אין לציבור אמון ששלטון החוק ינצח לבסוף. ההפך הוא הנכון: יש רבים הטוענים שנציגי החוק נגועים באותה ה"מחלה" של הפוליטיקאים. במצב נתון זה, כאשר ב"שוק" הפוליטי יש המוכרים לציבור הבטחות ומקסמי שווא פרי תפיסתם הלא דמוקרטית, עלול להיווצר מצב שלפירות באושים אלה יימצאו קונים רבים. פילנטרופים צמאי כוח ושררה, חדורים באידיאולוגיה פוליטית של קפיטליזם בלתי אנושי ומקושרים היטב למפלגות, הופכים להיות האטרקציה בעיני הציבור המיואש מן המצב הקיים.
גם המצב הכלכלי והחברתי הוא צינור דלק השופך את תכולתו על התבערה הקיימת בעצמה רבה. מובטלים, חסרי ישע, אנשים המשתכרים פרוטות מיגיע כפיהם, מביטים אל הנבחרים ושואלים מדוע להם זה מגיע ולנו לא? בסקר שפורסם לאחרונה מתברר שרוב הציבור חושב שאם לפוליטיקאים וחבר מרעיהם מותר לעסוק בשחיתות, גם לציבור הרחב מותר. במצב זה הרצועה תותר וישראל תהיה סיציליה, אם עוד לא הגענו לשם. ומה בשלטון המקומי? מצב דומה אם לא יותר גרוע. ישנם מקומות שהרימונים הם התגמולים המשולמים לראשי הערים. רבים מהם נמצאים תחת איומים על חייהם. האתננים המשולמים למקורבים ומיני אינטרסנטים אחרים מגיעים לסכומים אסטרונומיים.
התחושה הכללית היא ששלטון החוק הפך להיות לאות מתה וכל בריון יעשה כטוב בעיניו. הציבור מביט ולא מאמין: הפשע והשחיתות משתלמים. ומדוע לא נעשה גם אנו זאת? אין גרוע ממצב מזה לעלייתם של כוחות בלתי דמוקרטיים. ייאוש והסלידה מן המערכות השלטוניות הקיימות, התחושה שמערכות אכיפת החוק משותקות ובלתי מהימנות, נגועות בנפוטיזם ושיקולים זרים, כל אלה הם מתכון לקריסת הדמוקרטיה.
עם שאבדה לו התקווה יכול להיפרע. העם לא יהסס לבחור במי שנדמה לו שיעשה סדר במדינה. אותו האיש שיבטיח שלא יהיו יותר מאבקים פוליטיים, שהממשלה שיעמוד בראשה לא תהיה יותר קשובה לבית הנבחרים ולא לבג"צ, הוא האיש שעלול להקים דיקטטורה. הביטו סביבכם או הקשיבו: האם אתם לא רואים או לא שומעים קולות של כאלה היודעים איך לפתור את הבעיות בין רגע? אל תחייכו ואל תבטלו בהינף יד את התחזית הקודרת. רבים לפניכם עשו זאת וביום בהיר אחד מצאו את עצמם כלואים בממלכת הסיוטים של הרוע.
שומה על המנהיגים לשנות כיוון, לעשות הכל כדי למגר את הנגע הרע שבתוכנו, להראות לעם שטובתו היא לנגד עיניהם, אחרת אנו צפויים לאסון. יש בישראל אנשים טובים וישרים, בעלי פוטנציאל בלתי נדלה להוציא אותנו מן ה"בוץ" הקיים. עליהם להירתם כדי להציל את המדינה, גם במישור הפוליטי, גם הכלכלי וגם הביטחוני. שומה על כולם לקדם אותם, להבטיח להם שעשייתם היא למען קיומה של המדינה הזו, למען הדורות הבאים.
ראו הוזהרתם !!!