ההישגים של כלכלת המדינה בשנה האחרונה לא יהיו שלמים אם הממשלה לא תעשה את התיקונים החברתיים שהוקרבו לצורך מימוש הישגי ההבראה הכלכלית.
רשימת הפגמים הבולטים המחייבים תיקון: 1) קידום והעלאת רמת החינוך, תוך מתן עדיפות להגברת החינוך באזורים נחשלים; 2) הגנה על העובדים, כולל שכר מינימום; 3) הגבלות בהעסקת עובדי קבלן; 4) קביעת שכר מקסימלי בשירות הציבורי.
1) קידום והעלאת רמת החינוך לשם מימוש תוכנית הבראה חברתית, ידרשו תקציבים נוספים. יש לצפות לטענה כי העמדת תקציבים נוספים לצרכים חברתיים עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית שהושגה. מנגד, יש להבהיר כי המשך הידרדרות רמת החינוך, ובמיוחד רמת ההשכלה של השכבות הנמוכות, תמנע מהחברה את התוצר של העובדים שלא זכו להכשרה להשתלבות בעבודות הקידמה הטכנולוגית. מכאן, שהקצאת משאבים להעלאת רמת החינוך הינה בבחינת השקעה ראויה וכדאית, שהרי ככל שיואץ תהליך הייצור של המוצרים במזרח הרחוק, יצטמצמו הזדמנויות התעסוקה שיוותרו לעובד בישראל, כאשר את העבודות הפשוטות יותר מבוצעות במזרח הרחוק.
כיוון שהחינוך בישראל היה בנסיגה בשנים האחרונות (סקרים מצביעים על כך ש25% מתלמידי כיתה ז' מתקשים בקריאה, בין היתר כתוצאה מכשל בהוראה או מחסך חינוכי) ובמקביל, רמת הכישורים הנדרשת להשגת משרה רק עולה, לא יהיה מנוס מהתגייסות רחבה להעלאת רמת החינוך וההכשרה המקצועית על-מנת לשמר את ההישגים הכלכליים שהושגו.
התמורה של המשק מההשקעה בחינוך צפויה לא רק מהרחבת שיעור העובדים בעלי תפוקה גדולה יותר, כי אם גם בזכות הקטנת המגזר הנדרש לסיוע בהשלמת הכנסה.
להבטחת הצלחת מעברן של חלק משכבות השוליים לתחום ההשתכרות של הטכנולוגיה העילית, נדרשת גם קיומה של מערכת שתלווה את הנוער באזורי המצוקה ותסייע להם להתגבר על הקשיים, כולל שיעורי עזר לקבוצות קטנות, שיסייעו בהשלמת הסיוע שהיו מקבלים מהורים בעלי השכלה גבוהה.
ההשקעה בחינוך צפויה להניב תוצאות נוספות, הן בתחום של הפחתת הניכור והפשיעה והן בהגדלת הביטחון הפנימי.
2) הגנה על העובדים, כולל שכר מינימום אין בשכר מינימום די בכדי לכלכל את העובד ומשפחתו. מחובתנו להבטיח לעובד שכר ראוי המבטיח קיום. שכר המינימום אינו בבחינת תופעה שולית. 900 אלף עובדים בישראל, שהם 35% מכלל השכירים, משתכרים פחות מ-2,600 ש"ח בחודש - פחות משכר המינימום.
שכר המינימום חייב לאפשר קיום פיזי הכרחי כגון: מזון, מלבוש, מרפא, מלמד (השכלה) ומעון - שכר דירה (כולל: מיסים עירוניים, חשמל, מים). אלו הן מחויבויות חברתיות יסודיות שהיטיב להגדירן זאב ז'בוטינסקי כחמשת הממים. שכר המינימום הנהוג עתה אינו יכול לספק קיום בסיסי.
חמור מכך הוא שבשנים האחרונות העובדים המקצועיים מקבלים שכר המתקרב לשכר מינימום, ורבים נאלצים להתפשר מחוסר ברירה. שינוי זה נגרם כתוצאה מייבוא זול של מרבית מוצרי הטכנולוגיה הישנה כמו ביגוד, הנעלה, ריהוט, כלי מלאכה ועוד, מהמזרח הרחוק שבו עלויות העבודה אינן עולות על 100$ לחודש.
כתוצאה מכך, קטן הביקוש לעובדי הטכנולוגיות הישנות. מי שמשתכר שכר ראוי הם בעלי הכישורים של הטכנולוגיות החדשות והעיסוקים שלא ניתן לרוכשם כתחליף מהמזרח.
3) הגבלות בהעסקת עובדי קבלן מגזר העובדים המועסקים על-ידי קבלן כוח אדם הולך וגדל והופך לבעיה חברתית כבדת משקל. הבעיה של עובדי קבלן בשרות מוסד או חברה עסקית היא כפולה - מצד אחד ניכור בין העובד לבין המעסיק האמיתי, ומצד שני עובדי הקבלן אינם מקבלים את אותם תנאי תעסוקה כמו לעובדי המעסיק, ובמיוחד לא מובטחים להם אותם תנאים סוציאליים המובטחים לעובדי המעסיק אצלו הם עובדים.
יתר על כן, מוסדות כמו הממשלה, הבנקים וחברות גדולות, החלו להעסיק יותר ויותר עובדים לפעילות שוטפת ומתמשכת באמצעות קבלני כוח אדם. העובדים מועסקים בתנאים של שכר מינימום וברב המקרים ללא התנאים הסוציאליים הנהוגים אצל המעסיק המקורי. השילוב של עובדי קבלן ושכר מינימום הינו המפגע החברתי המחייב תיקון בעדיפות עליונה, אלא אם כן אנו מוכנים כחברה להשלים עם שכבת אשפתות, כמו בהודו.
לפיכך, ראשית, מוצע לאסור העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם בשירות הציבורי ובחברות הציבוריות. שנית, יש להגביל את העסקת עובדי קבלן לעבודות זמניות בלבד.
4) קביעת שכר מקסימלי בשירות הציבורי מוצע לקבוע בחוק כי השכר בשירות הציבורי לא יעלה על כפולות של שכר המינימום. הציבור יפנים את מלוא משמעות עליבות "שכר המינימום" רק כאשר שכר המינימום יהפוך ליחידת המדידה של שכר המקסימום במגזר הציבורי. לדוגמא, אם יקבע המחוקק ששכר המקסימום בשירות הציבורי לא יעלה על-פי שבע משכר המינימום, רק אז גם קובעי המדיניות והתקציבים יבינו את משמעות המדידה של שכר מינימום. עד אז ימצאו רבים שיסבירו כי אין המשק יכול לשאת את הנטל של העלאת שכר המינימום.
כאשר תהיה זיקה בין שכר המינימום לשכר המקסימום, ימצאו רבים וטובים שיתרמו לכך ששכר המינימום יהיה שכר ראוי לקיום העובד ומשפחתו.
