אנו עוברים ימים לא קלים. אף על-פי שמערכות רבות במדינה נמצאות במשבר, אני אופטימי, כיוון שאני יודע מהן היכולות והעוצמות בעם שלנו. במדיניות נכונה ובהנהגה ראויה אנו יכולים לרתום כוחות אלו ולצאת מהמשברים לימים טובים יותר.
בשנים 2002-3 ישראל היתה שרויה באחד מהמשברים הכלכליים העמוקים בתולדותיה. נדרשה רוח חדשה, והמדיניות הזו הוכיחה עצמה. היום בולטת עוצמת כלכלת ישראל. יציאת ישראל מהמשבר אז חייבה שלושה מרכיבים: ראיית התמונה הכוללת, התווית מדיניות ברורה. שלוש, כושר ביצוע - כושר קבלת החלטות קשות, ויישומן בפועל. היום נדרשים בדיוק אותם דברים כדי לחלץ את המדינה מהמשברים הפוקדים אותה.
מהי התמונה הגדולה כיום? אנו עומדים בפני אתגר גדול, איום האיסלאם הקיצוני, על פלגיו ומשטריו השונים. זהו איום על העולם כולו, אולם ישראל בקו החזית. אין תרופה אחת למחלה זו. נדרשת ראיה רחבה ביותר, והיכולת לרתום גורמים רבים למאבק בה, ובראשם נגד המאמץ הגרעיני של אירן.
ברצוני להתייחס למישור הבינ"ל. שם יש לנו הרבה מאוד מה לעשות, וחלק גדול מזה בגלוי ובפומבי. המשימה העיקרית שלנו היא לרתום את כל הגורמים האפשריים לדה-לגיטימציה ולבידוד אירן. זה לא נעשה עד כה ברמה המספקת. כל מדינה זקוקה לבריתות, גם מעצמה עולמית כמו ארה"ב, על אחת כמה וכמה מדינה קטנה כמו ישראל שעומדת בקו החזית. הכפלת כוח. זהו היסוד הראשון במדינאות.
איך נעשה זאת לגבי אירן? המשטר הקיצוני שם נושא בחובו את זרעי כשלונו. ראשית, הוא פגיע כלכלית. ניתן להעצים את הלחץ הכלכלי על אירן ולחצים נוספים. שנית, אפשר להסיט את השנאה של אחמדיניג'אד כנגדו - להפוך משטר זה למנודה ובלתי-קביל במשפחת העמים, עד כדי ערעור קיומו. אפשר לסגור את רוב הדלתות בפניו. יש להתוות תוכנית ברורה, להשתמש בקשרינו המיוחדים בעולם.
יש ליצר נחשול דה-לגיטימציה למשטר האירני תוך הפעלת לחצים כלכליים עליו. מסע זה יביא ל-2 תוצאות: אחת, אירן תפסיק בעצמה את קידום תוכנית הגרעין שלה. שניה, הכשרת דעת הקהל לקראת פעולה כזו. רצוי שבראשה תעמוד ארה"ב, אך לישראל חלק מכריע בכך.
שתי תוכניות פעולה: 1) להעמיד את אחמדיניג'אד לדין בינ"ל על ההסטה לרצח עם. מאמץ זה יחשוף לעיני כול את כיעור המשטר ויכשיר את הלבבות לבידודו. יוזמה זו תופסת תאוצה בשבועות האחרונים.
2) במישור הכלכלי, אנו פועלים לקדם סנקציות וולונטריות. אין צורך לחכות לאו"ם עד שיעבירו סנקציות משמעותיות במועצת הביטחון. דוגמא היסטורית לכך היא הפעולה נגד משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה. יש להתחיל במוסדות הפיננסיים הגדולים במערב, ובראשם קרנות הפנסיה בארה"ב. אנו בתחילת פעולה זו, אך צריך להעצים אותה. ברגע שכדור השלג של סנקציות וולונטריות נגד אירן יתחיל להתגלגל, הוא יפעיל לחץ רב על המשטר ועל העם האירני. קולות כאלו כבר נשמעים באירן.
דרושה כאן פעולה שאינה חלקית, אלא רבת-היקף, מתואמת, שממשלת ישראל צריכה להוביל. בראש ובראשונה הפעולה צריכה להתמקד בארה"ב ולהניע את דעת הקהל היהודית, הקונגרס והסנאט, התקשורת האמריקנית, הגורמים הכלכליים, האזרחים הפשוטים.
אומרים שאנו צריכים לשמור על פרופיל נמוך בהקשר האירני. זה נכון לגבי אמצעי ההגנה העצמית שלנו, אך כשמדובר בגיוס החזית הבינ"ל נגד מי שמאיים ברצח העם היהודי בישראל, מי יוביל מסע זה אם לא היהודים בעצמם? יש הבדל אחד עצום בין 1938 להיום, והוא שיש לנו מדינה, ואנו יכולים להגן על עצמנו על-ידי גיוס המערכת הבינ"ל. ניתן לבלום את אירן. זו המשימה הראשונה שלנו. אם נצליח בה, איומים קרובים יותר יצטמצמו מאליהם. חיזאבללה וחמאס ימצאו עצמם מנותקים ומוחלשים.
רק ע"י הפלת החמאס תתאפשר עלית כוחות מתונים יותר בקרב הפלשתינים, וכשאלו יעלו ניתן יהיה לפתח עימם יחסי שלום ושכנות טובה. בד בבד נצטרך לחזק את צה"ל. אני משוכנע שצה"ל ידע לחזק עצמו. לשיקום כוח ההרתעה ובנית כוח המחץ של ישראל לאיומי המאה ה-21 נדרש כסף. כסף זה לא יבוא מהכבדת נטל המס, אלא מצמיחה כלכלית מואצת, שתושג דווקא בהקלות נטל המס.
מדיניות נכונה תצמיח את המשק הישראלי בקצב של 6-8% בשנה בעשור הקרוב מלחמת לבנון הראשונה היתה כרוכה בהטלת נטל מס מיוחד, אך השניה מומנה מהצמיחה בלבד. עוצמה ביטחונית תלויה בכלכלית. מדיניות נכונה תוכל להצמיח את המשק הישראלי בקצב של 6-8% בשנה בעשור הקרוב. אם נכפיל את הכלכלה, פרוש הדבר הכנסה לנפש כפולה מרמתה היום, שתעמיד אותנו בעשיריה הפותחת של המדינות בעולם.
דבר זה בהישג יד, אך בתנאי שנמשיך בעיקרי המדיניות הכלכלית - הפחתת מיסים מואצת, המשך ייעול המנגנון הממשלתי, והמשך הנהגת רפורמות להמשך תחרות במשק. שלושת מרכיבים אלו נעצרו. נשארו רפורמות רבות להעביר. בראש ובראשונה במינהל מקרקעי ישראל, שגורמים לכך שמחירי הדיור בארץ מרקיעי שחקים.
המפתח הוא לקצץ בביורוקרטיה הנוראה כדי לממש את מלוא הפוטנציאל האנושי. רק כלכלה חזקה יכולה לממן את צרכי החינוך, הבריאות, וסגירת פערים. עיקר התוכנית לסגירת פערים - לעודד את כל מי שיכול לצאת לשוק העבודה ולתמוך בו ובה. בנוסף, מימון יום מלא של גנים וצהרונים, תחבורה ציבורית מוזלת, מענקי לימוד מוגדלים, הגדלה משמעותית של קצבאות הזקנה, יישום מס הכנסה שלילי, עידוד נכים שרוצים לעבוד.
שיפור החינוך, ובייחוד החינוך לאוכלוסיות חלשות, הוא מנוע חברתי בעל חשיבות עליונה. נצטרך לעשות רה-ארגון במשרד החינוך ועם ארגוני המורים כדי לשפר את רמת המורים במתמטיקה מדעים ואנגלית. עלינו לחזק את החינוך לערכים שמחברים אותנו זה לזה ולארץ שלנו. יש לשוב לערכי היסוד שלנו, למצוינות ולפטריוטיות.
רוח חדשה, זה מה שישראל צריכה היום, וזה תלוי רק בנו. ישראל היא מדינה צודקת, הצדק ההיסטורי, המשפטי, האנושי. אנו רוצים שלום ומוכנים בפשרות להשגתו.
