הקשר בין ביטחון לכלכלה ניכר בעבר בנסיגה מחצי האי סיני - שבנוסף לעלותה הישירה של נסיגה זו, נזקף לחובתה מהבחינה החשבונית גם ביטול ההכנסות משדות הנפט באופירה, וממשאבים אחרים שהיו גלומים בחצי האי סיני כגון: הובלה ימית ועוד. [בהערת אגב יצוין כי לא מוכרים תקדימים רבים, אם בכלל, ביחסי העמים של נסיגה מרצון משטחים שנכבשו במלחמה].
ברור לכל כי הערכה זהירה זו, [עשרים מיליארד דולר] לא כוללת את הנזקים הנלווים שנגרמו לחברה הישראלית, כגון:
- גריעה במודעות ובנכונות לשרת בצה"ל.
- נגיסה גסה בתדמיתו של צה"ל דווקא בעיני מיטב הנוער האמור לאייש אותו.
- נזקים עקיפים מצויים גם בניצני הפירוד והניכור בעם.
- נזק אדיר נגרם למדינת ישראל בעקבות ההתנתקות, בגלל נטרול סקטור יצרני שהלך חלוץ לפני המחנה וניתוקו ממעגל היצירה, המדע, הקדמה, בה היה נתון עד למעלה ראש [גדול] בגוש קטיף והפיכתו בלית ברירה ונגד רצונו לנטל על החברה, ללא מגורים הולמים וללא פתרונות יצירה, תוך חיסול ברוטאלי של פאר החקלאות בישראל.
והיה וגוש השמאל יגבר על הימין השפוי, או שימשיך למשוך במושכות השלטון בישראל בסיוע התקשורת העוינת ובעידוד בית המשפט העליון הנוטה שמאלה בלשון המעטה מפאת כבודו, שהרי אלה, התקשורת ובית המשפט חפצים ביקרו ובקיומו בשלטון של גוש השמאל, צפוי נזק נוסף באותו סדר גודל בעקבות ההתכנסות, ההצטמצמות, ההתקפלות, ההתחסלות הבאה.
לאמור, תפישת ביטחון שמאלנית משפיעה על כלכלת ישראל, כי סכומי כסף בסדר גודל כזה הם בני השפעה מהותית. אך לא די בכך.
תשלומים נוספים משולמים באופן שוטף תחת הכותרת הבדויה של החזרים - בסדרי גודל של מאות מיליוני דולרים המצטברים למיליארדים - ישירות על ידי הממשל השמאלני בישראל, לידיהן של חבורות הרחוב הפלסטיניות, העוסקות בטרור בינן לבין עצמן ובעיקר כולן נגד אזרחי ישראל.
כסף זה אינו החזרים כלל ועיקר, כי החזר טעון קיזוז, וכאן לא ננקט שום קיזוז על אף נזקי הטרור העולים על ההחזרים, לאמור, אין כלל בסיס להחזרים - ולא החזרים המה.
בנוסף, יש לצפות כי הימנעות מעידוד ישיר ועקיף של ארגוני הטרור ותחת זאת לחימה בו עד חיסולו - אף הן בעלות השלכות כלכליות מובהקות.
בין במודע ובין בתת מודע, לאור הקשר ההדוק שבין הביטחון לבין הכלכלה, נמצא את המנהיג האמיתי מצוי ופעיל בד בבד בשני תחומים אלו. כך היה ראש הממשלה הראשון דויד בן גוריון שאמנם כיהן גם כשר ביטחון והיה בעל תפישה ביטחונית מובהקת, אך את מפעל חייו הקדיש לפיתוח הכלכלי בנגב, וכך אנו יכולים לראות בראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מוביל בשני תחומים אלו השלובים זה בזה ומשפיעים זה על זה. מי שמצוי רק בתחום אחד מהם, מתאים לכהן כשר, אך לא מתאים להוביל את העם כראש ממשלה.
הציונות הדתית תצטרך להנהיג את העם בקרוב מסיבות דמוגרפיות שכבר עתה מתחילים לחוש בהן לא רק בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים, אלא גם בצה"ל. על העולים בהר לדעת את הדרך, כי בעקבותיהם ועל אחריותם, יבואו ויעלו כולם.