קיומה של המועצה לביטחון לאומי בישראל איננו מוסדר על-פי החוק, כפי שמוסדרת המועצה לביטחון לאומי הקיימת בארה"ב או מוסדות דומים במדינות אחרות. הנחת היסוד הבסיסית של מאמר זה היא שאין בישראל מטה מאוחד העוסק בביטחון לאומי, לא לפי ההגדרה המצומצמת של היבט צבאי, ולא בהיבט הרחב של המילה. דהיינו, ראיית הביטחון הלאומי כמקשה אחת, הכוללת בתוכה היבטים צבאיים, כלכליים, מדיניים ופוליטיים.
לאחר שנים רבות של דיונים רבים ושל ניסיונות בוסר לכונן מטה מאוחד שיעסוק בביטחון לאומי, כוננה המועצה לביטחון לאומי, כתוצאה מהחלטת הממשלה וללא כל מעמד חוקי. אולי כמס-שפתיים של הקברניטים לאחר אירועים ביטחוניים קשים אשר הוכיחו למעלה מכל ספק, שהעדר עבודה מסודרת וממוסדת בכל הקשור לביטחון לאומי ותכנון אסטרטגי, יכול לגרום לתוצאות קשות ביותר. אי-לכך נשאלת השאלה המרכזית: מדוע כינונה של המועצה לביטחון לאומי, לאחר חבלי לידה רבים וקשים, אינה פועלת כפי שיועד לה לפעול, ובתור שכזו היא לא זכתה למעמד הראוי לה בישראל, דוגמת המועצה לביטחון לאומי בארה"ב?
שאלה נוספת שצריכה להישאל בהקשר זה היא מדוע, בהעדר כל מערכת ממוסדת ומסודרת העוסקת בתכנון אסטרטגי בישראל, בהעדר מצב שבו אין תכנון שהוא פרי ראייה מערכתית כוללת של מה שמכונה ביטחון לאומי, דווקא במצב זה, אין למועצה לביטחון לאומי בישראל כל מעמד מחייב? במצב הנתון הזה, הרי שהגורם המרכזי המהווה משקל סגולי כמעט מוחלט בנושא ביטחון לאומי הוא הצבא, על זרועותיו העוסקות בנושאים אלה. ישנם אומנם מוסדות נוספים העוסקים בהיבטים ביטחוניים, אך משקלם קטן למדי.
כיום, המועצה לביטחון לאומי מרוקנת כל תוקף וחיוניות מעמדית למועצה לביטחון לאומי בישראל יועד תחילה תפקיד של ריכוז עבודת המטה בקביעת עקרונות הביטחון הלאומי ותכנונו, לטווח קצר או לטווח הארוך. כיום, המועצה לביטחון לאומי מרוקנת כל תוקף וחיוניות מעמדית. גורמי השלטון וגורמי הצבא הצליחו לרוקן את המועצה מכל מעמד משפטי מחייב, וממילא מכל השפעה על הקברניטים. אי-לכך, נשאלת השאלה האם מדובר בסיבות עמוקות ומוצדקות לכך שהמועצה לביטחון לאומי בישראל כה בלתי מחייבת או שמא היה ברור מלכתחילה שסיכויי המועצה לביטחון לאומי בישראל להשפיע קטנים ביותר, לאור מאבקי הכוח והיוקרה בין גורמי הביטחון השונים ובמיוחד, לאור יחסי הגומלין ביון הצבא לדרג הפוליטי, וכן חששם של המנהיגים לשמוט את הבלבדיות של קביעת הפרמטרים הביטחוניים הכוללים של הביטחון הלאומי. לפיכך, יש צורך ברביזיה משמעותית בכל התפיסות המקובלות.
דברי הפרופ' יחזקאל דרור בכנס הרצליה לביטחון לאומי יכולים להמחיש את הצורך הזה: "אני נוטה להשערה שיש צורך, איך לומר בעדינות, במהפכה תפיסתית, הכרוכה בהרס יוצר כואב מאוד". בהנחה שדברי פרופ' דרור לא מופרכים מיסודם, הרי שהמסקנה שמצבנו בתחום זה חמור למדי. לישראל אין תורה אסטרטגית ברורה ועניינית והממשלה, שהיא הרשות המבצעת שאמורה להנחיל את העקרות לפיהם חייבים לפעול כל הגופים הביטחוניים, חסרה ראייה אסטרטגית רבתי, כהגדרתו של פרופ' יחזקאל דרור.
ממשיך פרופ' דרור וטוען שהעוסקים במלאכת הביטחון הלאומי דנים בשאלות מכשירניות מעיקות, ללא תשתית של מחשבה מעמיקה. העמדות הביטחוניות נקבעות לפי תפיסות ישנות ומיושנות, קפואות, ללא כל מלאכת מחשבת לקידום רעיונות חדשניים, התואמים את הנסיבות המשתנות . ממשלות ישראל וגורמי הביטחון השונים מקבלים החלטות הרות גורל בעתות לחץ וללא ניתוח מעמיק תוך שיקולים קצרי מועד וראייה צרה. חסרה עבודה מעמיקה העוסקת בקביעת יעדים ברורים בביטחון, בגיבוש תורת ביטחון לאומי, תוך תהליך קבלת החלטות ממוסד וברור, בו נוטלים חלק טובי המומחים הנמצאים פוטנציאלית בהישג יד.
בהנחה שדברי פרופ' דרור לא מופרכים מיסודם, הרי שהמסקנה שמצבנו בתחום זה חמור למדי. לישראל אין תורה אסטרטגית ברורה ועניינית והממשלה, שהיא הרשות המבצעת שאמורה להנחיל את העקרות לפיהם חייבים לפעול כל הגופים הביטחוניים, חסרה ראייה אסטרטגית רבתי, כהגדרתו של פרופ' יחזקאל דרור. ממשיך פרופ' דרור וטוען שהעוסקים במלאכת הביטחון הלאומי דנים בשאלות מכשירניות מעיקות, ללא תשתית של מחשבה מעמיקה. העמדות הביטחוניות נקבעות לפי תפיסות ישנות ומיושנות, קפואות, ללא כל מלאכת מחשבת לקידום רעיונות חדשניים, התואמים את הנסיבות המשתנות. ממשלות ישראל וגורמי הביטחון השונים מקבלים החלטות הרות גורל בעתות לחץ וללא ניתוח מעמיק תוך שיקולים קצרי מועד וראייה צרה. חסרה עבודה מעמיקה העוסקת בקביעת יעדים ברורים בביטחון, בגיבוש תורת ביטחון לאומי, תוך תהליך קבלת החלטות ממוסד וברור, בו נוטלים חלק טובי המומחים הנמצאים פוטנציאלית, בהישג יד .
המבנה השלטוני והתרבות הפוליטית מקשים על עבודה בתחום הביטחון הלאומי הביטחון הלאומי חיוני לקיומה של כל מדינה, ודאי של ישראל. דווקא בהקשר זה, ניתן היה לשער שישראל במצבה המיוחד ניחנה בתהליכי קבלת החלטות מאוד מסודרים, תוך שיתופם של טובי המוחות. אך אנשים בכירים של מערכת הביטחון, אנשים שהיו עדים לעבודה הממשית של קבלת החלטות, מעידים שהדברים שונים במהותם וההפך הוא הנכון.
המבנה השלטוני והתרבות הפוליטית בישראל מקשים מאוד על עבודה רצינית ומעמיקה בתחום של ביטחון לאומי. חלוקת משרדים ממשלתיים לפי מפתח פוליטי, סייעתי ומפלגתי, העדר שיתוף פעולה וראייה לאומית וממלכתית כאחת, פזילה של הקברניטים אל עבר התועלת הפוליטית המיידית, כל אלה הופכים את המלאכה של ביטחון לאומי לבעייתית למדי, לעיתים אפילו מסוכנת.
בהעדר יכולת ממשית של השרים ושל הקברניטים האחרים לרדת לעומקן של ההערכות המובאות בפניהם, כתוצאה מתהליך קבלת החלטות קלוקל, הרי שכל המלאכה הזו נראית כחובבנית, למרות שמדובר בנושאים החיוניים ביותר למדינת ישראל. המצב הזה מוכר היטב לכל אלה העוסקים בביטחון לאומי, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, בין אם מדובר בקברניטים ובאנשי מקצוע המעורבים ישירות בעשייה או באנשי אקדמיה המתייחסים לנושא מתוך נקודת מבט אינטלקטואלית. ובכל זאת אין שינויים של ממש בתחום זה.
לבסוף, ראוי להתייחס ברצינות גמורה לדברי מבקר המדינה בסיום הדוח האחרון שלו לגבי המועצה לביטחון לאומי:
"לעבודת מטה מקצועית כוללת וארוכת טווח עבור ראש הממשלה והממשלה קיימת חשיבות רבה, במיוחד כשמדובר בתחום הביטחון הלאומי. ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם העדיפו בדרך כלל את קיומו של פורום אינטימי משלהם לקבלת החלטות על פני קיומו של גוף מיוחד, שיהיה אחראי להכנתה של עבודת מטה מסודרת לצורך קבלתן של ההחלטות. ועדות ציבוריות רבות, מומחים רבים ובעלי תפקידים בכירים לשעבר ציינו לאורך השנים פעמים רבות את חסרונו של תהליך חשוב זה של עבודת מטה כאבן דרך בתהליכי קבלת ההחלטות - דווקא בנושאי הביטחון הלאומי - שהם מן המעלה הראשונה בחשיבותן. כמו כן, מן הדברים עולה חיוניות לקיומו של גוף בעל עוצמה וחשיבות בתחומי התכנון בנושאי הביטחון הלאומי, כמשקל נגד לעוצמתם הטבעית של מערכת הביטחון והגופים הביטחוניים בנושאים אלה".