על הזרם החילוני ביהדות

חבר הכנסת יוסי ביילין רוצה לכלוא מין בשאינו מינו. הוא מבקש לייסד זרם חילוני בתוך היהדות, משל היה מורה הדור. לך תסביר לאיש הזה שהגלידה מאבדת טעמה אם מוהלים אותה במרק עדשים מהביל, וגם המרק לא יוצא נקי מזה. אם מפתחים את הרעיון המבריק הזה, שמאז הסכם ז'נבה הבוהק לא היה מבריק ממנו, אזי אפשר לייסד נהר סואן של יהדות בתוך הנצרות, וכל זאת למפל גועש אל תוך האיסלאם. אם תרצו, זוהי החילוניות הנבובה של יוסי ביילין. כל מה שצריך הוא, לדברי ביילין, מוסד. שיישב בו מישהו, שיאמר שהמועמד למד מספיק יהדות ויתן לו תעודה שהוא יהודי בעינינו. ככה מדבר אדם נאור, ליברל, מערבי מתקדם, דוקטור דמיתקרא חילוני. אם החילוניות מבקשת להיות זרם בתוך דת כלשהי, איבדה החילוניות בדל אחרון של חיוניות. בכך, היא מקבלת עליה מרות אלהית כלשהי. יהיו בוודאי לזרם הזה, שאחרים קוראים לו דת, כללי-חיים, שאחרים קוראים לזה מצוות ועבירות, מן הסתם יהיו בקרב הזרם הזה אנשים בעלי שיעור קומה, שאחרים קוראים להם רבנים או כמרים או קאדים, והרי לך דת כשרה כדת וכדין, אוייבת מושבעת של החילוניות. אין לחילוניות שום קשר לארץ הזאת ולאדמה הזאת. היא צריכה לדבוק בזכויות אדם יסודיות באשר הוא. בלי הבדל דת גזע ומין. היא צריכה להכיר בעוול שנעשה לערבים בעצם קיומנו פה. יתר על כן, החילוניות מצוּוָה לחתור בכל אונה לתיקון העוול. ביושר! אין מדובר בחלוקה כלשהי של האדמה הזאת, משום שאדם נאור חייב להבין שכל סנטימטר רבוע בארץ הזאת היה אדמת וואקף. יהודי שרוצה לחיות בארץ הקשה הזאת, אינו יכול להיות חילוני. היהדות מגיעה אליו בכל מיני דרכים. יש לנו לא פחות מרמ"ח מצוות עשה ולא יותר משס"ה עבירות שלא לעשות, וביחד תרי"ג. כל יהודי בארץ הזאת, גם אם הוא קורא לעצמו חילוני, מקיים אחוז גבוה של המצוות בדרך זו או אחרת. ההצדקה הבסיסית לישיבתנו במקום הזה היא יהדותנו. רבת השנים. מימי ישיבתנו על זו האדמה לפני אלפיים שנה. ישיבתנו אינה עושה עוול לאיש שמקבל את ישיבתנו. כשיוסי ביילין מדבר על חילוניות הוא מדבר עליה במונחים של דת. תהיינה ישיבות חילוניות ומן הסתם יהיו רבנים חילונים ותעודות כשרות לאיכות הסביבה. אפשר לדרוש תקציבים, אפשר לחלק משרות, לבנות משרדים, לנסוע לכנסים בינלאומיים, ואולי גם לתבוע פטור משירות בצה"ל מטעם פֵּצִיפִיוּסְטוֹ אמונתו. מה עשינו? אין זרם ולא יכול להיות זרם חילוני ביהדות. כל זרם יהודי, אשכנזי או ספרדי, מקבל עליו במידה זו או אחרת את עול היהדות כאבן רחיים. לא בחרנו להיות יהודים. נולדנו יהודים. יש הרואים ביהדות מתת ויש הרואים בה גזירה. הצד השווה - אלו ואלו יהודים.