כתל אביבי מצוי, קורה לי לא פעם שאני נאלץ לחזור הביתה באוטובוס עמוס אנשים. פעם, לפני כמה שנים, ביושבי על מושב האוטובוס, הייתי נוהג לשקוע בתוך עולם דמיונות ומנסה לנחש מאין הגברת שמולי הגיעה ולאן היא נוסעת, מה קרה לאדון שיושב משמאל הגורם לו להיראות כה עצבני, מדוע הנערה העומדת ליד הדלת כל כך מאושרת, ועל מה הבחור המוטרד מצידו השני של האוטובוס חושב.
אלא שלאחרונה התחלתי לקבל תשובות לכל שאלותיי ותהיותיי. הגברת שמולי הגיעה מנתניה והיא נוסעת לקניון בתל אביב, האדון שלידה עצבני כי הוא רב עם הבוס שלו במשרד והוא חושש למעמדו, הנערה העומדת ליד הדלת מאושרת כי אתמול, לאחר חודשים עמוסים-לעייפה בדייטים מאכזבים, היא זכתה לפגוש את נסיך חלומותיה, והבחור המוטרד מצידו השני של האוטובוס חושב על הפסדיו הכספיים לאור נפילתה החדה של הבורסה.
כל התשובות לשאלות הגיעו אליי בזכות המכשיר ששינה את חיינו ומחק את כל מרחבי הדמיונות שלנו - באוטובוס בפרט ובמרחב הציבורי בכלל: הטלפון הנייד. כל נסיעה באוטובוס, כל הליכה ברחוב, כל ישיבה במסעדה וכל מנוחה בפארק משולבת בהכרת בעיות שלפוחית השתן של הגברת שלידי ובהתוודעות לצרותיו של הבחור מאחוריי עם רעייתו או לחילופין עם פילגשו. המרחב הפרטי של כל אדם, אשר אמור היה להישמר בתוך תוכו, נחשף לעיני כל ולאוזני כל, כך שלפעמים מתחשק להשתיק איזו בחורה בצעקה רמה: זה לא מענייני הטחורים בתחת של בעלך!
בתוך עמי אני חי, וכבר כמעט התרגלתי לשמוע על ענייניהם הפרטיים ביותר של חבריי לנסיעה לאוטובוס, אלא שבאחרונה הדברים השתכללו. בין אם בגלל סכנת הקרינה ובין אם מסיבות של אופנה עכשווית, אנשים משוחחים עם בני שיחם בטלפון הנייד מתוך רמקול פנימי. כלומר, לא רק זאת שאני חורק בשיניי ועוצר את עצמי שלא להשתיק את הגברת שלידי, כעת אני גם נאלץ לשמוע את בעלה צועק עליה.
אני מנסה לברוח מזה אבל לא יכול. זה ברחוב ובבית, זה בגינה ובאוניברסיטה, זה במסעדה ובדוכן הפלאפל, זה שם וזה פה, זה בכל מקום ולא תוכל לברוח מזה. אנשים איבדו את הבושה. שיחותיהם הפרטיות ביותר פרוצות לאוזניי כל. איני מעוניין לשמוע את צרות הזוגיות, הטחורים, הדייטים, האהבה, חוסר האהבה, הנטיות המיניות, הנטיות להשמנה, הנטיות להתאבדות והנטיעות בט"ו בשבט. תנו לבנאדם קצת לדמיין. תנו לבנאדם להמציא סיפור אהבה על זאת מהצד השני של האוטובוס שברחה מהבית אל אהובה שנמצא בצידה השני של העיר. רק אל תגלו לי את ההתחלה, את האמצע ובטח לא את הסוף.
