הזרם ה"חילוני" בעם היהודי

מויקיפדיה: "מנקודת המבט הדתית, החילוני מוגדר על-פי מה שאין בו - הוא אינו מקיים את המצוות. עקב כך, יש חילוניים החשים חוסר נחת מהגדרתם בדרך זו, ולכן נעשו ניסיונות על-ידי הוגי דעות חילוניים להציג את השקפת עולמם של היהודים החילוניים, כלומר להגדירם על-פי מה שיש בהם". פרופ' יעקב מלכין כותב בספרו "אמונה אתאיסטית של יהודים חילוניים": "האמונה החילונית בבלעדיות החיים ובבלעדיות העולם הזה היא הבסיס לאמונה כי רק בקרב בני אדם ניתן להעניק משמעות לחיים. בני אדם חילוניים מייחסים משמעות לחייהם כאשר הם פועלים באופן מועיל לאחרים ולעצמם, חותרים לצדק חברתי אשר חייב להתממש כאן ועכשיו, כאמונת נביאי ישראל, כיוון שאין עולם אחר בו ניתן לתגמל את המקופחים והמדוכאים." "גם בנאומי הנביאים מתמזגת תפיסת בלעדיותו של העולם הזה עם הדרישה לעשיית צדק כאן ועכשיו, לא רק מפני ש'לא המתים יהללו יה' - אלא בעיקר מפני שאין עולם שבו אפשר לפצות את אלה שנעשה להם עוול בעולם הזה." "שורשיה של האמונה בבלעדיות העולם הזה והחיים בו מצויים ביהדות התנ"ך. בעת ההיא האמינו אנשים דתיים כי במות האדם הוא מתפורר וחוזר להיות חומרי העפר מהם נוצר, כי אין חיים אחר המוות, וכי מעבר לעולם הזה אין עולם הבא אשר ימלא את מקומו. העולם הבא הוא המצאה מאוחרת, המופיעה ביצירה היהודית רק בתקופה שבה התגבשה התורה שבעל פה." דוד אלהרר (Nfc 16.2.2007) מפתח את הפטרונות להתנשאות בוטה בהתבטאו על ה-"החילוניות הנבובה". הגרוע הוא שההתבטאות באה מתוך בורות, מתוך הסתגרות דתית פנאטית האומרת זו הדרך ואין בילתה. אומר אלהרר: "אם החילוניות מבקשת להיות זרם בתוך דת כלשהי", ובכן לא. ה-"חילוניות" היא חלק מהעם היהודי, בין אם אלהרר אוהב זאת או לא, ואינה זרם בדת. האמונה החילונית היא "איש באמונתו יחיה", כלומר אמונתו של אדם, דת או אחרת, הנה עניינו הפרטי. על מה יצא קצפו של אלהרר, על כי ח"כ יוסי ביילין הקים בכנסת את "הפורום לקידום היהדות החילונית", רק אם אלהרר היה טורח לקרוא, היה רואה כי מטרת פורום זה הינה הפוכה מטענתו "אם החילוניות מבקשת להיות זרם בתוך דת כלשהי". ביילין הציג בדיון את מטרות הלובי: "השתחררות מכבלים ... שאלת מיהו יהודי - האם לנו כחילונים מותר גם כן להגדיר מיהו יהודי או שזה בידיים של הדתיים בלבד...". "היבט שני - אלטרנטיבה אקטיבית - וכאן אולי יש מחלוקות בינינו: האם יהדות חילונית זה יהדות רק שאינה הולכת לבית כנסת, או שזה יהדות שיש לה מסרים משלה, עם תוכן מסויים, דרך פרשנות ורצון לשכנע אחרים...". מבחר ציטוטים ממאמרו של דוד אלהרר המבטאים בורות והתנשאות: "אין לחילוניות שום קשר לארץ הזאת ולאדמה הזאת." - אז הפטרונות אינה רק על אמונה אלא גם על הלאומיות? וכי מי היו בני עלייה ראשונה ושנייה, מקימי היישוב החדש בארץ, אם לא אלו שמרדו במסגרות הדתיות והגלותיות ועלו לישראל מתוך חלוציות וקשר ל-"ארץ הזאת ולאדמה הזאת". "החילוניות... היא צריכה להכיר בעוול שנעשה לערבים בעצם קיומנו פה. יתר על כן, החילוניות מצוּוָה לחתור בכל אונה לתיקון העוול" - נראה כי אלהרר מערבב בין שנאתו ליוסי ביילין כחילוני לבין יוסי ביילין כשמאלן פוליטי. ל"חילוניות" אין דעה פוליטית... "כל זרם יהודי, אשכנזי או ספרדי, מקבל עליו במידה זו או אחרת את עול היהדות כאבן רחיים. לא בחרנו להיות יהודים. נולדנו יהודים. יש הרואים ביהדות מתת ויש הרואים בה גזירה. הצד השווה - אלו ואלו יהודים." - המשפט נכון לחלוטין, רק במובן הלאומי של המושג יהודי. "אין זרם ולא יכול להיות זרם חילוני ביהדות" - הצהרה זו מזכירה את אותו אחד העומד מול הג'ירפה בגן חיות ואומר: "לא יכול להיות, אין חיה כזאת...". ואין מאמר זה בא להתנצח עם דוד אלהרר דווקא, שהרי רק ביטא את תפיסת העולם הדתית.