בעל אלים יכול להתלבש יפה, לענוב עניבה אופנתית, להיכנס לאולפן טלוויזיה, ולהגיד שהוא סולד מגברים מכים. בעיה?? לא בעיה!! תשאלו את ח"כ לשעבר חיים דיין. ח"כים מושחתים יכולים מול מצלמות טלוויזיה להבטיח לציבור "פוליטיקה אחרת". בעיה? לא בעיה!!! תשאלו את אולמרט וצחי הנגבי. נהנתנים יכולים לומר בנאום התפטרות היסטורי מול ציבור ש"בשם תחושת השליחות, בלה, בלה, בלה"... בעיה? לא בעיה!
על איזו שליחות דיבר הרמטכ"ל דן חלוץ בנאום ההתפטרות שלו לפני חודש? תחושת השליחות שגדלנו עליה, כבר לא קיימת. ישראל החדשה חוגגת. נבחרי הציבור נותנים דוגמא רעה. אנשים מוכנים לדרוך זה על זה בשביל ג'וב.
תחושת השליחות במובנה הישן, מכילה בתוכה אגו מרוסן, שמחה והתרוממות רוח בגין נטילת חלק בבניית הארץ. בביצורה. סטף ורטהימר הוא דוגמת מופת. אפשר למצוא את התחושה הזו גם אצל המתנחלים. הפצת השנאה כלפיהם היא עוד הוכחה, שהנהנתנות פגעה קשה במערכת החיסונית של העם הזה, שדן חלוץ אחד ממנהיגיה.
אני אומר דן חלוץ, אבל אני מתכוון לרוב הפוליטיקאים. זה לא מקרה שהציבור לא מאמין להם. מבחינתם, הערך "שליחות" הוא מזמן פיקציה. תוצאות מלחמת לבנון אינן מקריות. כל אלה שהובילו והנהיגו אותה, הגיעו לתפקידם לא במסלול טבעי, אלא בזכות מושחתים שרצו את "האנשים שלהם" בתפקידי מפתח. הכול מקרי, והכול תוצאה של מניפולציה קצרת טווח.
מינוי משה קראדי למפכ"ל: הפתעה! מינוי דן חלוץ לרמטכ"ל: הפתעה! מתוך שישה וחצי מיליארד בני אדם על כדור הארץ, אין אפילו אחד שהיה מוכן להמר לפני שלוש שנים, שאולמרט יהיה ראש ממשלה, ופרץ יהיה שר הביטחון. יותר קל לדמיין את טומי לפיד מניח תפילין ומנשק מזוזות, ואת הזמר/ת דן/ה אינטרנשיונל משגיח/ת כשרות.
ארבעים שנה במדים. בעוד עשרים שנה, מה שיזכרו לחלוץ הוא שני דברים: ההצטיינות שלו בעקירת אחיו המתנחלים מביתם, והתבוסה שלו מול נסראללה. באותו מקום שהיה צריך "להרים ידיים", הוא שיחק אותה גבר (בנחישות, וב[חוסר] רגישות), ובמקום שהיה צריך להיות גבר, הוא יצא פארש.
שורות אלה נכתבות בגין הציטוט הבא: "תרבות עריפת הראשים כביטוי למושג אחריות- היא הרסנית"! (14.2.07). הקביעה הזאת שהשמיע הרמטכ"ל היוצא מכילה בתוכה מסר מקומם: צריך לעשות הפרדה בין לקיחת אחריות לבין התפטרות. דהיינו, הנכשלים, די שיגידו "אני לוקח אחריות", וכולנו צריכים להפוך דף.
אילו חי על הקרקע, היה מן הסתם מגלה שהבעיה שלנו היא תרבות הפוכה: האחיזה של מנהיגנו בקרנות המזבח. לא משנה כמה נכשלו- הם לא יוותרו על השררה. ואלה שנפלטו חולמים לחזור. אבוי לאותה בושה: האיש שהגיע להגה בחסות עמותות בלתי חוקיות, אבי המנוסה מלבנון, רוצה לחזור! האיש שהמיט עלינו את אסון אוסלו, וראה בטלוויזיה אלף חמש מאות לוויות של "קורבנות שלום"- מועמד לנשיאות. והוא רוצה להחליף נאשם באונס שלא רוצה להתפטר.
הדיקטטור המושחת שחלוץ מעריץ, אריאל שרון, הגדיר את התחושות של מסורבי ההתפטרות כך: "טוב להיות שר", ו-"העיקר להיות על הגלגל". שרון היה כל כך להוט להסניף שררה, עד כי הוא העדיף לשלם קנס בסך 4.7 מיליון ש"ח, ובלבד, שמבקר המדינה הקודם אליעזר גולדברג לא ידרוש ממנו להניח את המפתחות. מובן שאת הכסף הזה הוא גייס תוך ביצוע עבירה נוספת.
דן חלוץ היקר. רק עריפת ראשים סיטונית תביא מזור. החשש מהגיליוטינה, ידלל את תחושת ה"אני ואפסי עוד", יחדד את החושים, וישנה את ההליכה של מנהיגנו. לא עוד צעידה בחזה נפוח. די לנו מהיהירים. זה הזמן להפשיל שרוולים, לצופף שורות, ולנער את האבק מערכי היהדות והציונות.
ולסיום הערה קטנה: אני מצפה בכיליון אוזניים, לשמוע את הראיון שבו תביע חרטה עמוקה על החלק שלך בגירוש אחיך המתנחלים, או לחילופין, תגיד שההינתקות היתה מהלך מדיני חכם שהניב תוצאות טובות. נראה אותך!
