כולם מודעים לחשיבותה של הפעילות הגופנית, ולמרות זאת, רבים מתקשים לשלב פעילות גופנית בשגרת היום יום שלהם. לעתים קרובות קושי זה נובע ממחסום פסיכולוגי להתחיל בפעילות גופנית או להתמיד בה. ביקשנו מד"ר בוריס בלומשטיין, מנהל מחלקת מדעי ההתנהגות במכון וינגייט, להציע לנו דרכים להתמודד עם מחסום פסיכולוגי זה.
"עצם ההחלטה לצאת לפעילות גופנית היא חשובה ביותר ומהווה 50% מהדרך להצלחה", מסביר ד"ר בלומשטיין, "אנשים חוששים מהקושי הכרוך בפעילות גופנית, ולכן הם מאמצים הסברים ותירוצים לכך שאינם פעילים, למשל: מחסור בזמן או היאחזות באשליה שהגנטיקה במשפחה טובה ולכן אינם זקוקים לאימון.
השלב הראשון בתהליך לשינוי אורך החיים הוא הפנמת העובדה כי פעילות גופנית היא הכרחית לבריאות הגוף. אנו חיים בתקופה בה מרבית האנשים מועסקים בעבודה שאינה דורשת מאמץ פיסי ולכן אורח החיים היום שונה ומנוון לעומת אורח החיים בעבר.
כל התירוצים והסיבות לא משנים את העובדה שללא פעילות גופנית מצב בריאותינו לא ישתפר ואף יורע".
החלטתי שאני רוצה להתאמן, אבל האימון קשה לי, כל הגוף כואב ולא נראה לי שאני לא יכול יותר, מה תציע במקרה כזה? "אכן יש פה קונפליקט; מצד אחד אנו מתאמנים כדי לשפר את מצב הבריאות שלנו, אך מצד אחר, לאחר האימון או במהלכו, הגוף מאוד כואב לנו. לכן חשוב להתאמן במידה ובהתאם ליכולת. זכרו שהאימון לא נועד להכין אתכם למרוץ מרתון או לאולימפיאדה. חשוב להתחיל בצעדים קטנים ולהתקדם שלב שלב, ולא להתחיל באימון אינטנסיבי וקשה מיד בפעם הראשונה. הקושי וחוסר ההצלחה ישברו אתכם, ואילו הצלחה תתרום מוטיבציה להמשיך".
התחלתי להתאמן אך אינני מצליח להתמיד באימון. "ראשית אני מציע להפוך את הפעילות הגופנית לחלק משגרת היום והשבוע. כפי שכל אדם מצליח לפנות זמן לאכילה, כך צריכה להיות הגישה בנוגע לספורט. חוסר ההתמדה מתחיל בחוסר הפנמה כי כושר חשוב כמו תזונה ולכן לא ניתן לוותר עליו. ברגע שבן אדם עושה את המהלך המחשבתי הזה יהיה לו קל יותר להתמיד.
שנית, אני תמיד ממליץ להצטרף למסגרת קבוצתית כלשהי. מסגרת כזאת תספק תמיכה, עזרה ומוטיבציה להתמיד. כמובן שצריך לבחור קבוצה העוסקת באימון מתאים מבחינת רמת הקושי וסוג הפעילות.
שלישית, חשוב ליצור חיזוקים על-ידי הצלחה, לכן השתדלו לא להפסיק אימון באמצע. אם מרגישים שהאימון קשה אפשר להקטין במעט את העומס על-ידי האטה או הפחתת משקל (במכשירי כושר?). באימונים מסוימים ניתן לשחרר ולהרפות את השרירים על-ידי ניעור הידיים והרגליים (למשל בריצה או בהליכה)".
הטיפ החשוב מכול הוא לחשוב באופן חיובי במהלך האימון, זאת ניתן לעשות בהקפדה על כמה כללים פשוטים: - אל תחשבו כמה נותר לסיום האימון, אלא כמה עברתם עד עתה.
- מומלץ לחלק את האימון לחלקים קטנים ולחשוב רק על סיום החלק הנוכחי. כך סיומו של כל פרק יתרום למוטיבציה, והאימון כולו ייראה קל וקצר יותר.
- אם אתם מאזינים למוזיקה באימון, כדאי להאזין לה בתחילת האימון להעלאת מצב הרוח, במהלכו להפסיק את ניגון המוזיקה, ושוב לנגן לקראת הסיום, כאשר מתחילים לחוש כאב בשרירים, וכך לחשוב על דברים נוספים מלבד הכאב והקושי.
- התייחסו לאימון בפרופורציה. כאמור, אינכם מתכוננים לאולימפיאדה. האימון הוא בשבילכם ועצם קיומו והצלחתכם לסיימו הם הישג.
