מי שסבור לתומו כי הסקוטים הם קמצנים, עשוי מהר מאוד להתבדות. למיתוס המקובל והנפוץ פשוט אין שום אחיזה במציאות. יתר על כן: במו עינינו נוכחנו לדעת שהסקוטים הם אפילו נדיבי-לב.
המיתוס נשבר כבר ברכבת, שעשתה את דרכה מלונדון לאדינבורו. האגדה על קמצנותם הנוראית של הסקוטים פשוט התנפצה לה לרסיסים. במהלך שיחה שגילגלנו, באקראי, עם הישיש הסקוטי שישב לצידנו. כאשר גילינו את אוזנו כי זהו לנו ביקורנו הראשון בארצו, שלף הלה, לפתע, מכיסו שטר-כסף, נושא דיוקנה של מרי, מלכת הסקוטים, והפקידו בידינו. "שתהיה לכם מזכרת מהיכרות ראשונה עם מולדתי" - חייך בלא מעט גאווה.
היה זה על כן סמלי, כאשר בשטר בן הלירה הסקוטית - שווה-ערך ללירה האנגלית - שילמנו תמורת כוסית הוויסקי שנמזגה לנו במזנון הרכבת.
סימפטיה מיוחדת מפי הסקוטי החביב הזה גם למדנו כי בני ארצו רוחשים סימפטיה מיוחדת לישראלים: ראשית - משום דבקותם המופלגת בתנ"ך, ושנית - משום שהם מעריכים מאוד את העובדה שעלה בידינו לגרש את האנגלים מארץ ישראל. אלא שלמרות הפטריוטיזם הצרוף שלו, היתה לסקוטי הגזעי שלנו גם עצה ידידותית: לא לשכוח להמיר, בתום ביקורנו בסקוטלנד, את כל הכסף הסקוטי, שיוותר ברשותנו, בכסף אנגלי.
ואומנם, ערב שובנו ללונדון נתגלתה העצה הזאת כשימושית מאוד. משביקשנו להבהיר את הדברים אצל פקיד הבנק באדינבורו, הודה הלה: "לנפנף בפני אנגלי במטבע סקוטי - זה כמו לנפנף בפני שור בסמרטוט אדום".
ואם לא די היה במחווה הג'נטלמנית של הסקוטי הישיש מהרכבת, זכינו עד מהרה בעדות נוספת לגדלות-ליבם של הסקוטים. בחדר המלון באדינבורו, שאליו הגענו לעת ערב, קידמו את פנינו סלסלת-פירות ומיני רקיקים. למחרת, בחדר האוכל, מצאנו ארוחת-בוקר כיד המלך: בצד הקפה, הלחמניות והריבות, הוצעו לנו גם מאכליה הלאומיים של סקוטלנד, כמו ה"אגיז" (בשר קצוץ-מבושל עם בצלים וקמח-שיפון, מתובל היטב), אילתית ושלל-גבינות עתירות-טעם, נוסח מקומי.
עוד אנו דוחסים לקירבנו את המטעמים, וכבר ניצב עלינו המלצר עם תוספות "און-דה-האוז" כאוות-נפשנו, וגם קפה מהביל. מחיר הלינה וארוחת הבוקר הסתכם במחצית מן הסכום הנקוב בבית-מלון זהה בלונדון.
המייל המלכותי עם הדלק הזה בעצמותינו יצאנו להתבשם מנופיה ואתריה הקסומים של אדינבורו, שגם בהם לא נתקמצה. אלה מצויים בה כמעט על כל צעד ושעל. רק נופיה המרהיבים של שוויץ משתווים, אולי, למראותיה היפהפיים של בירת-סקוטלנד, ולא בכדי אומרים עליה שהיא "שווייץ של בריטניה".
על פיסגת-גבעה, בלב העיר, מתנוססת לתפארת טירה ששימשה ארמון מלכי סקוטלנד ומבצר בימי המלחמות באנגלים. הטירה, השולטת על העיר זה אלף שנים, היא לא רק מוצג היסטורי ופאר הארכיטקטורה הסקוטית של ימי הביניים - אלא גם סמל לאומי. בקצה השני של הדרך המובילה לטירה, מצוי ארמון הולירוד. זהו משכנה של מלכת בריטניה כאשר היא באה לבקר אצל נתיניה בסקוטלנד. בארמון ניתן לבקר בחדרים המלכותיים, המרוהטים בסגנון המאות ה-17 וה-18, ולצפות בתמונות המרהיבות של בית המלוכה, המקשטות את הקירות.
בין הטירה לארמון משתרע "המייל המלכותי" - סידרת רחובות קטנים, שהם לבה של אדינבורו: העיר העתיקה, על סימטאותיה הצרות והקסומות. בתווך מצוי מגדל-תצפית מרשים, שממנו ניתן להשקיף על העיר. ממרומי המגדל נפרשים לעיניך בניין הפרלמנט הסקוטי, קתדרלת סנט גילס, שהיא מרכז הכנסייה הסקוטית, והמוזיאון העירוני, שבו נפרשת מסכת-חייה של סקוטלנד לאורך השנים - בפריטי-לבוש, פסלים ותמונות, מטבעות, מדליות וכלי-נשק. כאן ניצב בכל הדרו גם הפסל הגדול ביותר בעולם שהקים עם כלשהו למושך-בעט: סופרה הלאומי המהולל של סקוטלנד, סיר ולטר סקוט.
חוות הפרפרים אתרים מושכים אחרים שאין לפסוח עליהם: מוזיאון הילדות - הראשון מסוגו בעולם שייחד את כתליו למעגל-חייהם של בני הנעורים: יש בו צעצועים מקוריים, בובות, משחקים ותחביבים למיניהם; גן החיות העירוני ובו אוסף מרשים של 2,000 בעלי-חיים; וחוות הפרפרים, שבה אוסף אקזוטי ועשיר של 1,000 פרפרים מרהיבים ביופיים.
לא בכדי מכנים את רחובה הראשי של אדינבורו - רחוב פרינסס - ה"שאנז אליזה" של בירת-סקוטלנד. בצידו האחד של הרחוב נטוע גן, במקום בו היה פעם אגם, שיובש. בצידו האחר - חנויות יפהפיות, המייצגות נאמנה את בתי הכלבו הגדולים של לונדון ואת הבוטיקים היוקרתיים שלה.
לאורך הרחוב ניצבים בנייני ציבור מפוארים, ובתים הבנויים במיטב הסגנון הפריזאי של המאה ה-18. הבתים, בני 200 שנה, הם העיר החדשה. העיר העתיקה, העולה ומשתרעת מעברו השני של רחוב פרינסס, עתיקה בהרבה: רחובות צרים, בתים מטים-ליפול, חנויות ובתי-מלאכה במרתפים, ולצידם פונדקים חשוכים. ובלבו של רחוב פרינסס המפואר שוכן, במשטח תת-קרקעי ענק, מרכז "וורלי" ובו עשרות חנויות, בתי-קפה ומסעדות, שתעריפיהם שווים לכל כיס.
פסטיבלים וירידים אבל מעל לכל - אדינבורו היא עיר של פסטיבלים וירידים. בשלהי אוגוסט נפתח בה הפסטיבל האמנותי הבינלאומי, המרתק אליו, עם ספיחיו, תיירים מכל קצווי תבל עד לראשית אוקטובר. את הפסטיבל פותח, מדי שנה, מצעד ה"טאטו" הצבאי המסורתי, עם רדת הלילה, למרגלות הטירה המלכותית שבמעלה רחוב פרינסס. במצעד המרשים משתתפות תמיד תזמורות חמת החלילים של אדינבורו ותזמורות כלי-נשיפה של צבאות זרים. למחרת מתקיים ברחובותיה המרכזיים של העיר קרנבל עליז וססגוני של משתתפי הפסטיבל, נוסח ה"עדלאידע" אצלנו, אבל בממדים הרבה יותר גדולים. הקיצור: שיפעת מראות, מופעים ואטרקציות, שפשוט אסור להחמיץ.
איכסון וקניות תעריפי בתי המלון וההארחה באדינבורו נמוכים (עד למחצית) מאלה הנהוגים בבתי-מלון בלונדון וברובם מגישים, כלול במחיר, ארוחות-בוקר דשנות ולא קונטיננטליות כמו ברבים מבתי המלון בלונדון.
הדרך הזולה ביותר היא להתאכסן באכסניית-נוער. המחיר לאדם נע סביב 4 לירות סקוטיות (כ-35 שקל) ללילה. מגורים אצל משפחה ללילה, עם ארוחת בוקר, לא יותר מ-7 לירות סקוטיות לנפש. תעריפי בתי המלון, ללילה בחדר זוגי, עם ארוחת בוקר, נעים מ-12 לירות סקוטיות לאדם, במלון בן שני כוכבים, עד 50 לירות סקוטיות למלון מפואר, חמישה כוכבים. את המידע המלא וההכוונה למגורים המתאימים ניתן לקבל בלשכת התיירות העירונית. היעילה ביותר נמצאת ברחוב הראשי - רחוב פרינסס.
המסעדות הזולות ביותר באדינבורו הן אלה של השרות העצמי. ארוחה בת שלוש מנות: 4-5 לירות סקוטיות. יקרות מעט יותר הן המסעדות הצמחוניות. נפוצות וזולות מאוד הפיצריות, המצויות על כל צעד ושעל. מנת פיצה דשנה: 1 לירה סקוטית.
החנויות באדינבורו נפתחות ב-9 בבוקר ונסגרות ב-6 בערב (בימי חמישי - ב-8 בערב). מומלץ מאוד לקנות פריטי-לבוש, הזולים ב-20 עד 30 אחוז ממחיריהם בלונדון.
איזורי הקניות המומלצים: שוק וורלי ברחוב פרינסס והחנויות שבמעלה הרחוב בדרך לטירה. החנויות האלגנטיות והיקרות יותר הן ברחוב פרינסס.
מוזיאונים המוזיאונים המומלצים באדינבורו (כולם במרכז העיר):
• מוזיאון השעווה, ובו יותר מ-150 דמויות היסטוריות של סקוטלנד לאורך הדורות. למבוגר 2 לירות סקוטיות, לילד 0.70לירות סקוטיות. פתוח בימים שני-שבת, מ-10.00 עד 17.00.
• מוזיאון הילדות - אוסף מגוון של צעצועים, בובות, משחקים ותחביבים של בני הנעורים. הכניסה חופשית. פתוח בימים שני-שבת מ-10.00 עד 18.00.
• המוזיאון המלכותי של סקוטלנד = תצוגה בציורים, פסלים, כלי-נשק, מדליות ומטבעות. למבוגר: 1 לירה סקוטית, לילד -0.60 לירה סקוטית. פתוח בימים שני-שבת מ-10.00 עד 17.00, בימי ראשון: מ-14.00 עד 17.00.
• מוזיאון העתיקות של ג'ון קנקוס: אוסף היסטורי של תכשיטים, כלי-בית ותלבושות של בית המלוכה הסקוטי. למבוגר: 1.50 לירה סקוטית, לילד: 0.70 לירה סקוטית. פתוח בימים שני-שבת מ-10.00 עד 17.00 ובימי ראשון מ-14.00 עד 17.00.
